var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18748;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","54")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18748","0","האם סיום מסכת חייב לעשות במניין עם קדיש?","24/04/12 13:28","ב אייר","תשע"ב","13:28","לינקוש","דיון ברוטר אברכים:

מני ביתרי:
האם סיום מסכת חייב לעשות במניין עם קדיש?
או שאפשר לבד ובלי קדיש?

סרגל כלים:
1. פשיטא שאם מבקש לומר גם הקדיש אז שזה יהיה במנין (סעודת מצווה).

עומד בפרץ:
3. מעניין מה ר''ח קנייבסקי עושה..

פורטלהדףהיומי:
2. לענ''ד - לא
"מעשה רב":
יצא לי לראות בצעירותי רב שכונה בירושלים, שסיים את הש"ס עשרות פעמים בחייו, ושאלתי אותו איך הוא עושה סיום מסכת (בימים הראשונים בהם סיימתי מסכתות - רציתי לדעת איך לנהוג) - והוא אמר לי שהוא עושה את זה עם אשתו בארוחת ערב המכילה תה+עוגה.
האם מצאת סעיף בשו"ע שמחייב זאת?

מני ביתרי:
4. לא,שאלתי כדי לדעת.תודה רבה

הניצוץ:
5. מדובר ברב שלמה מן ההר זצ''ל
רב שכונת בית וגן, פוסק מובהק.

סמי:
6. הקדיש אינו נאמר דווקא בסיום המסכת
הקדיש מיועד לכל עשרה שעסקו בתורה.
אם למדו תורה פחות מעשרה, אין אומרים קדיש. וכך הוא הדין בסיום מסכת.","58","","4391","True","True","False","","4305","84.228.8.184","0","0","כללי|",""),new Message("18749","18748","מדברי המהרש"ל","24/04/12 16:30","ב אייר","תשע"ב","16:30","כדי","בספר ים של שלמה מסכת סוף ב"ק (הקטעים הנוגעים ביותר לענייננו במודגש):

הא לך דין הסיום:

גרסינן בפ' כל כתבי (שבת קי"ח ע"ב) אמר אביי, תיתי לי, דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכתא. עבידנא יומא טבא לרבנן. מכאן נהגו כל ישראל לסיים בשמעתא, וליתן שבח והודיה למקום, ולפרסם אותה שמחה, שזכה לכך, שעושין סעודה בעת שמסיימין...
וא"כ השלמת הספר אין לך מצוה גדולה מזו. ובפרט היכא שדעתו להתחיל אחר כך ספר אחר...
ומהא דפרק כל כתבי משמע. דאפילו מי שלא סיים מסכתא זו. מצוה רבה שישמוח עם המסיים. דהא אביי, אף על גב דהוא גופא לא סיים. אפילו הכי עביד יומא טבא לרבנן. ומשמע שהיה מזמין אף אחרים עמו. דהא לא אמר עבידנא ליה יומא טבא, אלא לרבנן קאמר...
והנה פקח עינך וראה, אף שאביי היה אחד מן החולים, ומצמצם ביותר, כדאיתא בפ' במה מדליקין (שבת לג.) אביי חש בהדרנוקא. אמר רב', ידענא ביה בנחמיני דמכפין נפשיה כו'. אפילו הכי עביד יומא טבא לרבנן. מחמת רוב חיבת המצוה.
ומשמע נמי מהא דאביי, דאפילו יחיד שסיים, מחוייבים אחרים לסיים עמו, כהאי עובדא דאביי.

עכ"ל.
ואם היינו באים לדייק בדבריו שכתב "לפרסם אותה שמחה", משמע דדווקא בעשרה הוא, שבפחות מכן לא הוי פירסום, עי' בכתובות (ז:) אמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה פוק ואייתי לי בי עשרה ואימא לך באנפייהו המזכה לעובר קנה. וכה"ג בזבחים (צב.). ומזה למד הגיעב"ץ במו"ק (סי' תרעא) דאין פרסום בפחות מעשרה, ואייתי ליה בבאה"ל (סי' תרעא ס"ז ד"ה ויש). ואף שחלק עליו שם, מ"מ בעלמא משמע דמודה לו.
וע"ע בסנהדרין (ע:) אין עולין בעיבור החודש פחות מעשרה בני אדם, ומרש"י שם בד"ה אחריפו, משמע שהוא מטעם פרסום הדבר. ע"ש בדבריו.
וכן לגבי קידוש או חילול השם דהוי בעשרה (סנהדרין עד:).

ומ"מ ברור הוא שאינו לחיוב אלא מעלה טובה בעלמא.

ואגב יש להעיר על מה שכתב בסוף דבריו: ואין לומר דהתם איירי שהצורבא מרבנן סיים עם כל המתיבתא, בכה"ג עביד ליה אביי סיום. ז"א, חדא, דלישנא צורבא מדרבנן משמע תלמיד חכם ותיק יחידי, ולא ריש מתיבתא. דאל"כ הל"ל ריש מתיבתא. עכ"ל. ולכאורה לא דק בכותבו ת"ת ותיק, דעי' ברש"י תענית (ד.) שכתב: צורבא מרבנן - בחור חריף כמו ביעי דצריבן במסכת ביצה (דף ז.) תלמיד חכם זקן לא קרי צורבא אלא ההוא מרבנן קרי ליה. ע"כ.","249","","4391","True","True","False","","432","89.139.23.39","0","18748","כללי|",""),new Message("18757","18749","תלמיד חכם - תלמיד חכמים","24/04/12 21:32","ב אייר","תשע"ב","21:32","דוד כוכב","מ"ש ד'לא דק בכותבו ת"ח ותיק' - היינו ללשוננו, שת"ח פירושו רב.
אבל בלשון חז"ל גם הביטוי תלמיד חכמים משמעותו תלמיד-הישיבה - חד דרבנן, ואתי שפיר.","125","","4391","True","True","False","","183","213.151.38.84","0","18748","כללי|",""),new Message("18760","18757","הקושיא","24/04/12 22:19","ב אייר","תשע"ב","22:19","כדי","הייתה בעיקר מלשון "ותיק" שאין בחור במשמעה. וכמדומה שכך משמע מכ"מ בדברי חז"ל שהתנסחו "תלמיד ותיק" דכוונתם לת"ח מנוסה ומיומן.","249","","4391","True","True","False","","187","89.139.23.39","0","18748","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);