var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18355;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","16")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18308","0","הרב ליכטנשטיין: &quot;לחזור ללמוד קדשים&quot;","26/03/12 15:22","ג ניסן","תשע&quot;ב","15:22","לינקוש","(במובא להלן - יש חיזוק ללומדי הדף היומי שלומדים כעת סדר קדשים)<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.kipa.co.il/jew/9/47975.html'>מקור: אתר כיפה</a><br /><br /><span class='darkYellow'><b>בישיבות רבות מעדיפים ללמוד מסכתות הקשורות לדברים הנוהגים בזמן הזה, ראש ישיבת הר עציון מבקש מהמחנכים לא לזנוח את סדר קדשים</b></span><br /><br />חיים אקשטיין<br />ב ניסן תשע&quot;ב, 25/03/2012 14:33 <br /><br />בשבת קראנו בבית הכנסת את פרשת ויקרא, אך לא כולם ששים להיכנס לפרשיות הקרבנות. עיסוק בענייני זבחים ומנחות, שחיטת בהמות וזריקת דם, נמצא במקום די נמוך בסדר העדיפויות אצל רבים, גם בתוך עולם התורה. במכתב שמתפרסם כאן לראשונה, קורא הרב אהרון ליכטנשטיין ללומדי התורה ובפרט לאנשי החינוך בציבור הדתי, להגביר את העיסוק בענייני קדשים.<br /><br />&quot;מן העתיקות שבמסורות תכניות לימוד התורה בראשית דרכם של ילדי ישראל&quot;, כותב ראש ישיבת הר עציון, &quot;היא הפתיחה בלימוד והוראת תחום הקדשים המופיע בספר ויקרא. 'יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים'. לצערנו, המסורה הזאת נשחקה במידה משמעותית, מתוך תחושה שהדבר בזמננו קשה למדי. ניתן אמנם להבין את השינוי הזה ואף להזדהות עם הגורמים שהובילו להעדפת תחומי לימוד אחרים במרוצת הדורות; ועם זאת – חס לנו ואל לנו להתעלם מתכני כולם של מקדש וקדשיו.<br /><br />&quot;צריך להיות ברור לנו שמעבר לעצם הסלידה מדירוג ונתינת מעמד נחות לעולם כל כך עשיר, שהינו מעיקרי וגופי תורה, לא יעלה על הדעת שלימוד של תחומי קדשים יעשה 'מקופיא ולא מקיבעא'. נכון הדבר שכבר בימי חז&quot;ל, וגם בהמשך הדרך בתקופת הראשונים, ניתנה עדיפות מעשית ללימוד תחומים הנוהגים בזמן הזה, המרוכזים בסדרי מועד נשים ונזיקין. סביר להניח שהיה בכך משום התוויית מבנה וסדרי לימוד מתאימים, אך בדרך זו לא היה משום התעלמות מהקצאת מקום נכבד לתחומי קדשים, ברמה הולמת ומתאימה&quot;.<br /><br />משיכתו של הרב ליכטנשטיין לסוגיות קדשים איננה חדשה, והוא ממשיך בכך גישה רבת שנים של עיסוק בקדשים בישיבות הבריסקאיות, ובכל זאת במכתב הנוכחי יש הפתעה – התייחסות לתקופה ההיסטורית שבה אנו נמצאים, בהקשר של קביעת תכני הלימוד. עיקרון שתופס מקום מרכזי בישיבות הציוניות-דתיות, אבל לא במשנתו של הרב ליכטנשטיין.<br /><br />&quot;ייתכן שדווקא בזמננו&quot;, כותב הרב, &quot;קיים צורך לחיזוק לימוד זה במסגרת שיבת ציון והרחבת מפת לימוד התורה הכרוכה בה; דווקא בתקופתנו יש לשאוף להחזיר עטרה ליושנה ולהחדיר תכני וערכי לימוד ענייני קדשים בבניית עולמם הרוחני וזהותם התורנית של תלמידינו.&quot;<br /><br />&quot;אמנם אין בכך כדי לקבוע את תכניות הלימוד באופן מפורט. מלאכה זו היא חלקם של מחנכים, מלמדים ומעצבי תוכניות לימוד הנדרשים להתאים את הלימוד שלהם לציבור התלמידים שלהם. ברם, אשר לפן העקרוני – ודאי שמן הראוי ומן הרצוי לכלול לימוד ענייני קדשים כמרכיב יסוד בלימוד התורה בשלביה השונים. בעיסוק בתחומים אלו חייב להיות פן של לימוד יסודי, ולא כתחום שנדחק לקרן זווית. ייתכן ויש לתת הדעת על לימוד חלקים של מסכתות יסוד מסדר קדשים, אך ניתן גם לבחור חלקים העשויים להיות קלים יותר לתפיסה, כגון פרקים ממסכת חגיגה ופסחים ורוב מסכת יומא. פרקים אלו עשויים לפתוח צהר לעולם עשיר זה ויצירת קשר נפשי עמו&quot;.","58","","4416","True","True","False","","664","84.229.67.199","0","0","כללי|",""),new Message("18323","18308","לימוד סדר קדשים אכן מאוד חשוב.","28/03/12 22:22","ה ניסן","תשע&quot;ב","22:22","יאירה","כתוב בגמרא:<br />מסכת תענית כז ע&quot;ב <br /><br />אמר לפניו: רבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? - אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות, בזמן שקוראין בהן לפני - מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני, ואני מוחל להם על כל עונותיהם. <br /><br />מסכת מנחות קי ע&quot;א <br /><br />אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם.","192","","4414","True","True","False","","1552","93.172.171.25","0","18308","כללי|",""),new Message("18332","18308","אסור להזניח אף חלק מלימוד התורה","29/03/12 14:00","ו ניסן","תשע&quot;ב","14:00","קותי","וכאן האב שהוא גם בן וגם עוד כמה הקשרים משפחתיים<br />מתי והיכן לומדים הלכות כיבוד אב ואם?","217","","4413","True","True","False","","155","85.250.147.37","0","18308","כללי|",""),new Message("18336","18332","הלכות כיבוד אב ואם","29/03/12 19:54","ו ניסן","תשע&quot;ב","19:54","המכריע","אכן כבר העירו ספרים רבים שאנשים לומדים רק בחלק או&quot;ח בחושבם ששאר החלקים שייכים רק למורים ודיינים, ולא כן הוא, ובפרט בחלק יו&quot;ד וכגון הל' כיבוד אב ואם. <br />ורבים מראשי הישיבות מעודדים את תלמידיהם לקבוע בזה לימודם לקראת בין הזמנים. ובאמת בעל חיי אדם ובעל קיצושו&quot;ע הוסיפו מעט מהלכות אלו בחיבורם אף שיסודו באו&quot;ח - מטעם זה.<br />הרה&quot;ק רבי אהרן מבעלז היה מעורר תלמידים לפני נסיעתם הביתה להתחזק בכיבוד הורים. לפעמים היה אומר שאם האמא נכנסת לחדר כשאתה יושב, אתה מחוייב לעשות קימה והידור מדאורייתא. היה מביא זאת כדוגמה לחוסר שימת לב בהלכות אלו.<br />החזון איש בחן פעם בתלמוד תורה של בני ברק ובסוף המבחן ילד אחד העיז פניו ושאל אותו איך זוכים להיות רב כזה גדול כמוהו. המלמד רצה להשתיקו אבל החזו&quot;א אמר שרצונו לענות והוא אמר שהוא חושב שהוא עצמו זכה מה שזכה בזכות הקפדתו על כיבוד הורים.<br />אמו עליה השלום התגוררה בסוף ימיה בבני ברק, והחזון איש היה נכנס אליה כל יום לחצי שעה! פעם אחת הוא התאחר מעט מהשעה הרגילה והאמא שאלה עליו, אחותו סיפרה לו שאמא שאלה. הוא רץ מביתו בלי הכובע והחליפה כל עוד נשמתו בו לביתה.<br /><br />סיפר לי יהודי (הגה&quot;צ ר' זאב איידלמן זצ&quot;ל) שהיה נוכח בביתה (הם היו מחותנים) בשעה שהחזון איש נכנס, והיה שם אחיין קטן (ר' מאיר גריינימן) בן חמש, והאמא אמרה לחזו&quot;א, ישעיה, הקטן משתעמם אולי תשמח אותו קצת. הוא התכופף והניח את מקלו על כתפיו ואמר לילד להיתלות על המקל והתרומם ורץ עמו בחדר סביב לשולחן והביט מדי פעם באמו עד שראה על פניה שהיא מרוצה, ואז הורידו. המתבונן באופיו של החזו&quot;א ותהלוכותיו יבין עד כמה מעשה זה זר לכל הוייתו ועד היכן כיבוד אב ואם מחייב.","199","","4413","True","True","False","","352","212.179.87.186","0","18308","כללי|",""),new Message("18337","18336","הארכת ולא לחנם","29/03/12 21:23","ו ניסן","תשע&quot;ב","21:23","קותי","ישנו חוסר פרופורציה בלתי מתקבל על הדעת <br />על האריכות הרבה שדנים בשור שנגח את הפרה <br />כשהבן לא ראה לא שור ולא פרה <br />בעוד שאת אביו אמו הוא רואה בכל יום (במקרה הטוב?)<br />הרי צריך ללמד את שני הצדדים מה מותר לצד השני ומה אסור לו עצמו<br />זאת לא מערכת חד צדדית<br /><br />בפסח הבן שואל אבל כל השנה האב שואל<br />צריך לשנות קצת את הפרופורציות <br /><br />אני חושב שהבעיתיות נובעת מהנגיעה העצומה שיש לכל אחד <br />מה שהוא אומר/דורש מבנו הוא חייב לקיים כלפי אביו <br />ולכן מעדיפים להשאיר את זה מעורפל <br />מבחינת מוטב שיהיו שוגגים אבל בדאורייתא זה לא קיים כמדומני.  <br /><br />מצוות כיבוד אב ואם אינה לצעירים בלבד הסמוכים על שולחן אביהם <br />עד כמה חשובה המצווה רואים שנצטוו עליה במרה מה אי אפשר לחכות עד מתן תורה? בסך הכל עוד כמה ימים <br />אבל כל יום חשוב כי זאת מצווה שמתכלה עם הזמן ולכן אסור להפסיד אפילו יום אחד","217","","4413","True","True","False","","170","85.250.147.37","0","18308","כללי|",""),new Message("18351","18336","תרשה לי לדון לפניך","01/04/12 11:49","ט ניסן","תשע&quot;ב","11:49","מתפעל","קודם כל יישר כח על דבריך הנחמדים,<br /><br />רק על משפט זה רציתי לדון, 'המתבונן באופיו של החזו&quot;א ותהלוכותיו יבין עד כמה מעשה זה זר לכל הוייתו'. והמעשה הזה היה לשמח ילד עם מקלו. מסיפורים שקראתי על אופיו של החזון איש נראה לי שלא היה מעשה זה זר לו כלל. החזון איש השכיל מאד להבין ילדים ונערים צעירים ולתקשר איתם בשפתם, מה שנקרא כיום בגובה העיניים. לדעתי זה דוקא אופייני לחזון איש ויתכן מאד והיה נוהג כך גם בלי ציווי אמו אילו חשב שיכול לשמח ילד ולהוציאו מצער. <br /><br />כיצד היה ר' וועלעל איידלמן מחותן להורי החזו&quot;א?","148","","4410","True","True","False","","206","212.29.198.117","0","18308","כללי|",""),new Message("18342","18337","יש קריעה מיוחדת","30/03/12 03:28","ז ניסן","תשע&quot;ב","03:28","המכריע","חלילה כשאב או אם נפטרים קורעים בימין וכל כל אדם בשמאל. יש חומרה מיוחדת בקריעה מפני שמפסידים את מצות כיבוד ואם. קריעה על פטירת הקרוב וקריעה על הפסד המצוה.<br /><br />זו אחת מעשרת הדיברות. שכנה למצוות האמונה והשבת ואיסור רציחה.<br /><br />אמר הקב&quot;ה אילו דרתי ביניהם כיבדוני וחלילה להיפך.<br /><br />אדם שמכבד הורים הוא מכיר טובה, הוא אנושי. הוא גם מעריך בזה את החינוך שהוא קיבל. זה מחזק אותו להמשיך בדרך זו.<br /><br />הוא גם לא מפסיד זמן. שהרי למען יאריכון ימיך כתיב.<br /><br />אנשים מחפשים סגולות מפוקפקות לאריכות ימים. הנה לנו מעיין הנעורים המובטח בעשרת הדברים.<br /><br />אכן אדם הרוצה שילדיו יכבדוהו עליו לתת להם דוגמה בעצמו.<br /><br />לא רק סיפור יציאת מצרים נמסר בוהגדת לבנך. גם תלמוד תורה בכלל יש מצוה מיוחדת ללמוד מאבא, ואפילו מסבא.<br /><br />ולוואי שנזכה לנצל מצוה יקרה זו למי שיכול וזכה שהוריו איתנו.","199","","4412","True","True","False","","201","85.130.221.217","0","18308","כללי|",""),new Message("18345","18342","LIKE","30/03/12 04:47","ז ניסן","תשע&quot;ב","04:47","דוד כוכב","יישר כח גדול למעוררים על החובה החשובה של לימוד הלכות כבוד הורים, ועל החשיבות בכך אף יותר מגופי תורה אחרים (כדברי הגר&quot;א שקבע סדר בלימוד, הסדרים שהם הלכה למעשה בראש, וקדשים וטהרות בסוף).<br />ויחד עם הלכות כבוד או&quot;א גם עוד הלכות מהחשובות ביותר, ביורה דעה חלק ג': כבוד רבו, כבוד ת&quot;ח, הלכות ת&quot;ת, והלכות צדקה.<br /><br />יטען הטוען בצדק נגד הכותרת דלעיל, שראוי לאחוז בלשונות השבח שבמקורותנו.<br />ואעפ&quot;כ, נרמז בזה מענינא דפרשת השבוע בויקרא רבה פרשת צו פרשה ט:<br />&quot;אמר רבי ישמעאל ברב נחמן עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב: לשמור את דרך עץ החיים (בראשית ג, כד). דרך, זו דרך ארץ, ואחר-כך עץ החיים, זו תורה&quot;.<br />ועניני דרך ארץ קדמו לתורה, ואפילו עשו הרשע היה מכבד אביו. ואחר שניתנה תורה חזר הכל להיות תורה.<br /><br />ועתה, בענין הטעם שקריעה ואבילות של הורים חמורה יותר משל כל אדם.<br />1) הטעם שמפסידים במיתתם את מצות כיבוד ואם אינו כאשר גם לפני כן לא יכל להיות בקשר עמם.<br />2) גם הטעם של הכרת הטוב, עם חשיבותו, אינו קיים כשלא הם גידלוהו.<br /><br />שאלה זו נשאלה בפני שלשה גאונים כשהיו יחדיו בתנחום אבלים [כך שמעתי מרעי הרב דוד ארונובסקי].<br />3) הרב יצחק הוטנר מחבר ספר פחד יצחק, שהיה איש מחשבה והגות השיב, שמיתת האב מורה על ניתוק הקשר של מסירת התורה מסיני. וגם של אם, ככתוב אל תטוש אמך.<br />4) הרב סולובצ'יק שהיה ראש ישיבה השיב, שיש שני דינים. ענין הצער של המתאבל אמנם שוה. אך קיים גם דין להראות אבלות מדין כיבוד אב ואם. ובזה ביאר הלכות נוספות.<br />5) הרב צ'יק שהיה רב של ציבור, בעלי בתים, השיב שפעמים במיתת ההורים יש לכאורה הקלה מסויימת, כאשר היו במצב שהטיפול בהם היה קשה מנשוא (כמקרה הזה אכן היה באותה האבילות שם). לכן חשוב להראות שלא יתחזה כהקלה. (וקשה מרש&quot;י בתהלים לה, יד: &quot;כאבל [אֵם קודר שחותי] - אִם כבן המתאבל על אמו או כאֵם המתאבלת על בנה&quot;, אלמא אין כצער הזה).<br /><br />6) ומהמשנה במסכת בבא מציעא סוף פרק ב: שֶׁאָבִיו הֵבִיאוֹ לָעוֹלָם הַזֶּה. וְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ חָכְמָה מֵבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, משמע שעיקר יחודם בכך שהביאוהו לעולם, כבמסכתות קידושין דף ל ע&quot;ב; ונדה דף לא ע&quot;א: &quot;שלשה שותפין הן באדם: הקדוש ברוך הוא, ואביו, ואמו&quot;.","125","","4412","True","True","False","","226","95.86.115.175","0","18308","כללי|",""),new Message("18346","18342","דבריך כמרפא ללב","30/03/12 06:58","ז ניסן","תשע&quot;ב","06:58","קותי","ונעמוד כמשתאים מול דברי אחרון הנביאים ואולי אבי הנביאים (מלאכי ילך לפניך)<br /><br />מלאכי פרק ג פסוק כד <br /><br /><b>וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם</b> פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם: <br /><br />השנה הדרשות לשבת הגדול כבר מוכנות אבל לא מוכרחים לחכות לשנה הבאה עלינו לטובה.<br /><br />אם אליהו הנביא יראה שלוקחים לו את העבודה הוא בודאי ימהר להגיע.","217","","4412","True","True","False","","197","85.250.147.37","0","18308","כללי|",""),new Message("18355","18351","מחותנים","01/04/12 17:07","ט ניסן","תשע&quot;ב","17:07","המכריע","לגבי אופיו של החזו&quot;א אכן הוא השכיל לליבם של ילדים אבל התכוונתי זר לו מצד נתינת הכח והזמן, ומדה מסויימת של קלות ראש. אבל על טעם וריח.<br /><br />אחיו של ר' זאב, הלא הוא ר' שרגא פייבל (היה מנהל רוחני בישיבת עץ חיים) היה גיס של חתנה.<br />כלומר לרבנית אמו של החזון איש היה חתן ר' שמואל גריינימן (מו&quot;ל חפץ חיים על התורה ואת החזון איש, אביו של ר' חיים  גריינימן), ור' שרגא פייבל היה נשוי לאחותו (הרבנית שושנה).<br /><br />מסיפור לסיפור. סיפר לי ר' זאב שהחתונה של אחיו הנ&quot;ל היתה בבית של הג&quot;ר חיים עוזר. ובין המשתתפים היה מרן הסטייפלר זצ&quot;ל עם בנו ר' חיים שהיה אז בן שנתיים ומחצה. בשלב מסויים הציב הסטייפלר את היניק על השולחן מול עיניו של ר' חיים עוזר, וחיימקה הקטן פתח פיו בחכמה ואמר את שמות כל המסכתות מברכות ועד עוקצין. וכשסיים הושיט ידו אל ר' חיים עוזר ואמר &quot;גיב א צוקערל&quot; (תן סוכריה. כנראה היה רגיל כך בביתו לקבל בגמר הקונץ...) לתשואות הצחוק של כל הנוכחים. ר' חיים עוזר שאל את הסטייפלר בתמיהה איך עשית את זה? הסטייפלר אמר לו הוא מתקשה להירדם ואני מרדים אותו עם ניגון שבו אני שר את שמות המסכתות וכך הוא קלט...<br /><br />זה שמעתי בעצמי מאח של החתן בחתונה הנ&quot;ל.","199","","4410","True","True","False","","1112","212.179.87.186","0","18308","כללי|",""),new Message("18371","18355","יישר כח - סיפור נחמד","02/04/12 10:58","י ניסן","תשע&quot;ב","10:58","מתפעל","ר' חיים היה כבן שש כשעלו ארצה. <br /><br />נשמח לשמוע עוד סיפורים. יישר כח.","148","","4409","True","True","False","","162","212.29.198.117","0","18308","כללי|","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);