var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17586;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17586","0","מה "ההגיון" של מסכת תמורה?","14/02/12 19:04","כא שבט","תשע"ב","19:04","שיננא","דבר פלא:
מסכת שלמה שעוסקת במקרה של יהודי שעבר על איסור ("לא יחליפנו ולא ימיר אותו...") !!

במה זכה דוקא איסור תמורה במסכת שלמה? מה עם שאר האיסורים?

האם דיני המסכת בכלל רלוונטיים - הרי יהודי יודע שאסור להמיר, ואיננו מתאוה להמיר - אז בזה נגמרא הסיפור, לא?
וכי אי פעם היתה תופעה נרחבת של יהודים שעברו על איסור תמורה?

[וראו גם קושייתי על מסכת ערכין]","146","","4457","True","True","False","","1864","77.127.172.81","0","0","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17589","17586","מי שאינו יציב בדעתו אל יתעסק עם הקדש","14/02/12 20:46","כא שבט","תשע"ב","20:46","קותי","הקדש איננו עסקה שאפשר להציע עסקה חילופית יותר טובה

וכמובן לא עסקה יותר גרועה

מי שחושב שהקדש זה נושא למשא ומתן טועה הלקח של המסכת שמושגי האדם אינם רלוונטיים כאשר מדובר בהקדש.

הפורום יותר מידי רציני בשביל מילתא דבדיחותא אבל בכל זאת (כולם בטח מכירים)

על אותו אחד שהתפלל שהוא זקוק למאה אלף דולר ויתן מעשר כספים
כדי לשכנע יותר טוב את הקב"ה הוא אומר, נו טוב אתה יודע מה תתן ישר תשעים אלף ואת המעשר תשאיר ישר אצלך.","217","","4457","True","True","False","","323","85.250.165.13","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17607","17586","רצוני למישדי נרגא בעיקר הדיון","15/02/12 10:58","כב שבט","תשע"ב","10:58","כדי","מסופקני מאוד אם שואלים שאלות כעין אלו (לא במובן של מותר או אסור).

זו פרשה שנכתבה בתורה וצריך לדון בה על שלל השלכותיה.

שיקולים חינוכיים של מעשיו וכו' - את זה נשאיר לשיעורי מוסר.

מסכת סוטה או עבודה זרה נשמע יותר טוב?","249","","4456","True","True","False","","247","93.172.168.245","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17615","17586","ומסכת סוטה? ומסכת מעילה?","15/02/12 15:39","כב שבט","תשע"ב","15:39","Almuaddib","","107","","4456","False","True","False","","171","77.127.142.182","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17766","17586","עשה שוגג כמזיד בתמורה","22/02/12 15:27","כט שבט","תשע"ב","15:27","amdavid","ראה משנה פרק ב משנה ג דברי רבי יוסי בר רבי יהודה .

כלומר ייתכן מאוד שרוב דיני ומקרי תמורה הם דווקא בשוגג ולא עסקינן במזיד ועבריין.","175","","4449","True","True","False","","222","80.178.239.20","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17595","17589","למה אי אפשר להציע עסקה טובה יותר?","15/02/12 00:06","כב שבט","תשע"ב","00:06","שלמה שטרסברג","מילא להמיר בגרוע מובן האיסור אבל אם האדם החליט שהוא מעוניין לשפר את מה שהתנדב ולתת יותר מה האסון בכך אולי ללא איסור התורה היה צריך לברך אותו משל לאדם שהחליט לתרום לצדקה סכום כסף גדול ואח"כ החליט שהוא מעוניין להכפיל את התרומה וכי יש פגם בכך?

נראה לי שהשאלה שנשאלה חזקה מהתשובה שניתנה ועדיין צריך להקדיש מחשבה לשאלה זו?","205","","4456","True","True","False","","323","95.86.111.57","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17602","17595","זה גופו של עניין","15/02/12 04:20","כב שבט","תשע"ב","04:20","קותי","הוא רשאי להוסיף ולנדור שור נוסף אין בעיה כלל וגם נדיב יקרא

אסור לו להמיר כי זה גילוי של הבנה מוטעית ואולי אלילית לגבי טיבו של הקדש

כבר אמר קוהלת בחכמתו
קהלת פרק ד

שְׁמֹר רגליך רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ
מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח כִּי אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע","217","","4456","True","True","False","","240","89.139.199.159","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17714","17602","מהרמב"ם משמע שזה קנס","19/02/12 23:54","כו שבט","תשע"ב","23:54","שלמה שטרסברג","ושמצד האמת כל הבעיה היא רק להחליף טוב ברע אבל רע בטוב אין בעיה אלא כיוון שחששה התורה שאם נתיר להחליף רע בטוב יבוא גם להחליף טוב ברע לכן אסרה הכול

הרמב"ם בסוף הלכות תמורה (ד, יג) מביא טעם לאיסור זה:
"וכן אם הקדיש בהמה קדושת הגוף שמא יחזור בו וכיון שאינו יכול לפדותה יחליפנה בפחותה ממנה, ואם תתן לו רשות להחליף הרע ביפה יחליף היפה ברע ויאמר טוב הוא, לפיכך סתם הכתוב בפניו שלא יחליף, וקנסו אם החליף ואמר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש, וכל אלו הדברים כדי לכוף את יצרו ולתקן דעותיו, ורוב דיני התורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה לתקן הדעות וליישר כל המעשים".","205","","4452","True","True","False","","284","95.86.94.69","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17608","17607","מדוע?","15/02/12 12:05","כב שבט","תשע"ב","12:05","שיננא","השאלה לא ערערה חלילה על מצוות תלמוד תורה וכדומה.

התעניינתי רק לדעת איך קרה הדבר שדוקא לאו אחד "זכה" למסכת שלמה?

ואל תקשה מסוטה וע"ז שהיצר מתאוה להם.
וכן, אדרבה, אם היית עונה לי שאיסור "לא ימיר" גם הוא בכלל ג' דברים שייהרג ואל יעבור, אז היתה נחה דעתי.","146","","4456","True","True","False","","298","84.229.165.146","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17610","17608","לא חששתי מצד ערעור על מצוות ת"ת","15/02/12 12:46","כב שבט","תשע"ב","12:46","כדי","אלא טענתי היא על האפקטביות של השאלה. לדעתי התשובות לא יוליכו לשום מקום אמיתי, אלא אולי יספקו עוד חומר לחובבי וורטים או דרשנים למיניהם. וזאת מכיוון שאין בסיס ענייני אמיתי לשאלה.
באותו כיוון אפשר לשאול:
מה זכו מצוות מגילה ועירובין שהן שתי מצוות דרבנן שהתחברה עליהם מסכת מיוחדת, מה שלא מצינו במצוות דרבנן אחרות ואף לא במצוות דאורייתא?
וניתן ליצור עוד עשרות שאלות בסגנון זה.
אך לרודפי אמת השאלה הזאת גורמת לאי נעימות, משום שהשואל מעצם העמדתו את השאלה הניח שישנה תשובה עניינית-מוסרית-ערכית-מהותית ואחריה הוא תר, בעוד שהאמת היא הרבה יותר פשוטה מזה - זה נושא וענף בתורה והתארכותו והתרחבתו עד לכדי מסכת תלוי באופיו העצמי של נושא זה, ובלשוננו: האם יש בו הרבה "בשר". זאת התשובה האמיתית.
כמובן שאח"כ לצורך דרושי אפשר ליצוק על זה הרבה הסברים רעיוניים והגיגים שונים, אך רק אח"כ.","249","","4456","True","True","False","","215","93.172.168.245","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17626","17610","רודפי האמת ששברו כלים במרוצתם חייבים","16/02/12 05:56","כג שבט","תשע"ב","05:56","קותי","או פטורים?","217","","4455","True","True","False","","177","89.139.199.159","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17617","17615","יתוש קדמך.","15/02/12 15:52","כב שבט","תשע"ב","15:52","כדי","","249","","4456","False","True","False","","176","93.172.168.245","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17632","17626","ועכשיו ברור...","16/02/12 10:48","כג שבט","תשע"ב","10:48","כדי","","249","","4455","False","True","False","","146","93.172.168.245","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17636","17632","יש בידנו אם הנקוד מרובה על הכתוב","16/02/12 11:01","כג שבט","תשע"ב","11:01","קותי","ויש בידנו אם הכתוב מרובה על הכתוב
אין בידנו נקוד בלבד.

גם יעקב אבינו רמזו לו ולא נרמז.","217","","4455","True","True","False","","172","85.250.146.22","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17639","17636","**** שילמד את בנו חכמה יוונית...","16/02/12 13:04","כג שבט","תשע"ב","13:04","כדי","","249","","4455","False","True","False","","133","93.172.168.245","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17641","17639","איך אלמד את בני חכמה יוונית?","16/02/12 13:59","כג שבט","תשע"ב","13:59","קותי","הרי זה לפחות אביזריהו של ע"ז
שהרי כל ע"ז בנויה על רמז עלום שהיה מי שפתחו והתעה בו את הבריות.
מסיבה זו נקבעה שיטת הלימוד של התורה בשאלה ותירוץ
ותמיד יש יותר שאלות מתשובות!
כי רמזים אינם מתקבלים כל זמן שאינם ברורים לגמרי.

מבחינתי אפשר לסיים כאן את הדיון הזה.

אני זוכר שאני חייב עדיין התייחסות לעניין שדים רוחות ונשמות.
לכשירחיב מטירדות הזמן ופגעיו אשוב לזה.","217","","4455","True","True","False","","202","85.250.146.22","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17645","17641","עירוב פרשיות כתיב כאן","16/02/12 15:56","כג שבט","תשע"ב","15:56","כדי","הזכרתני דבמעשה דרחב"א יתכן דמרגניתא תשתכח חספא.","249","","4455","True","True","False","","149","93.172.168.245","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17646","17645","כנראה שהכעסתי אותך מאוד. אני מתנצל!","16/02/12 16:39","כג שבט","תשע"ב","16:39","קותי","","217","","4455","False","True","False","","171","85.250.146.22","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17736","17714","האם גם המלקות הם קנס?","21/02/12 05:17","כח שבט","תשע"ב","05:17","קותי","ולמה החמירו בממיר שלוקה? מספיק שהבהמה השניה גם נתפסת לקדושה.
אולי צריך לקרוא את הפסוקים ויקרא פרק כז

(ט) וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיקֹוָק כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַיקֹוָק יִהְיֶה קֹּדֶשׁ:
(י) לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב וְאִם הָמֵר יָמִיר בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ:

הקב"ה ברחמיו מקבל מהאדם כל מה שהאדם נותן ואינו דוחה דבר (וגם מה שנדחה זה מטעם הקריבהו לפחתך לא שלקב"ה זה משנה. )

עכשיו בא משהו ומתחכם וחושב שהוא יודע יותר טוב מה טוב לה'. מניין לו הידיעה הזאת? ברור שלכך כיוון רמב"ם "כדי לכוף את יצרו ולתקן דעותיו,","217","","4450","True","True","False","","194","85.250.178.29","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17739","17736","דעת הרמב"ם זה לא התחכמות","21/02/12 08:34","כח שבט","תשע"ב","08:34","שלמה שטרסברג","כל מה שאמרתי לקוח מדברי הרמב"ם שכתב מפורש את דעתו שזה קנס עיין בציטוט בהערה הקודמת

זה לא התחכמות לחשוב שבהמה יותר טובה ויפה יש בה יותר רצון מה' והקב"ה יותר שמח בה כי היא מבטאת את אהבת האדם את בוראו וכ' וזו הייתה הביקורת על קיין לעומת הבל והרמב"ם לא מתחכם אלא כתב את דעתו והעמשב בדבריו אינה נראת וזכותך אם אתה רוצה לתת ביאור אחר כפי שהסברת ולא נסגרו שערי תרוצים ואני את דעת הרמב"ם הבאתי","205","","4450","True","True","False","","251","213.151.49.171","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17741","17739","מי שמתחכם זה הממיר! למה להפוך","21/02/12 10:48","כח שבט","תשע"ב","10:48","קותי","את זה לאישי
כמובן שלא היתה כוונה כזאת
ועמך הסליחה","217","","4450","True","True","False","","173","85.250.178.29","0","17586","תמורה|ב ע"א",""),new Message("17751","17741","תורה היא וללמוד אנו צריכים","21/02/12 15:19","כח שבט","תשע"ב","15:19","שלמה שטרסברג","וכל רצוני היה לנסות להבין את איסור התורה בממיר רע בטוב ושמחתי מאוד על דברי הרמב"ם בלי שחלילה פסלתי את דבריך ואת הביאור שכתבת

לעניות דעתי רק לאחר שהתורה אסרה גם רע בטוב הממיר מתחכם אבל בבסיס הדבר יש הגיון רב להתיר רע בטוב והרמב"ם התייחס לסיבה שלדעתו התורה אסרה את הדבר והגדיר את הדבר כקנס מחשש שיעשה גם להפך היינו טוב ברע

משכת אותי בלשון כי הרגשתי שאתה מנסה להעמיס על הרמב"ם דברים שאולי אתה רוצה לומר ובדעתך זה לגיטימי לפרש אחרת אבל הרמב"ם כתב במפורש שהבעיה בלהמיר רע בטוב היא רק מחשש שיעשה להפך ומדין קנס

גם אני לא התכוונתי למשהו אישי ואם הדבר נשמע כך אני מצטער על כך ומבקש את סליחתך","205","","4450","True","True","False","","281","213.151.49.171","0","17586","תמורה|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);