var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17410;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17408","0","קדמא ואזלא רביעי","06/02/12 09:17","יג שבט","תשע&quot;ב","09:17","עלי","טעמים אלו השכיחים בתורה מאד, רומזים לכך שמקדימים דבר ואין מאחרים.<br />לעתים הרמז נאה מאד ומנעים את הלימוד.<br />למשל בפסוק של הדף מחר ובעניין המתחיל להידון היום, של חישוב השנים הנותרות עד שנת היובל :&quot;וחשב לו הכהן את הכסף&quot; שהטעם הוא כאמור 'קדמא ואזלא רביעי', ורומז על הקדמת חשבון הכסף שלא עפ&quot;י החודשים אלא עפ&quot;י השנים לתחילת השנה ולא לאמצעה או סופה. וכמה שאדם כוסף יותר לדבר הוא מקדים יותר לקראתו...<br />ואולי דוגמה נאה ומפורסמת עוד יותר יש בתחילת ספר שמות בפסוק &quot;וימררו את חייהם בעבדה קשה&quot; וכו' עם הטעמים הנ&quot;ל, ובא לרמז על הקדמת קץ גלות מצרים ע&quot;י תוספת המרירות שמררו המצרים להם בעבודה הקשה, וזה בא להורות שכדאי לאדם לעבוד קשה את הקב&quot;ה ואפילו במרירות מסוימת, כי הדבר מקרב את הגאולה... ורמז זה בכאן נאה יותר כי בגימטריא 'קדמא ואזלא' = קץ והקדים הקב&quot;ה את הקץ במנין קץ שנים בשל העבודה הקשה.<br />והרביעי הבא אחר הקדמא ואזלא בא לרמז על מלכות רביעית שאנו מקוים וכוספים שיקדים הקב&quot;ה להביא את קיצה ויקדים ויוליכנו לגאולתנו.","209","","4465","True","True","False","","1329","212.117.142.227","0","0","ערכין|כד ע&quot;א",""),new Message("17409","17408","וכן מקובל בשם הגר&quot;א","06/02/12 09:52","יג שבט","תשע&quot;ב","09:52","עציוני","על הפסוק &quot;ויגש אליו יהודה&quot; כמבואר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49196&pgnum=8'>כאן</a>.","159","","4465","True","True","False","","407","93.172.155.30","0","17408","ערכין|כד ע&quot;א",""),new Message("17412","17408","דלי מים ליטאי:","06/02/12 16:57","יג שבט","תשע&quot;ב","16:57","Almuaddib","<span class='bordeaux'><b>וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן אדמה</b></span>.<br /><br />מה כאן רומזים טעמים אלו?<br /><br /><span class='bordeaux'><b>הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה</b></span>.<br /><br />וכאן?<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ויאמר משה אל ה'</b></span> - מה הרמז כאן?<br /><br /><br /><span class='bordeaux'><b>ולבש הכהן מדו בד</b></span> - האם יש כאן סדר קדימות בלבישה?<br /><br /><br />ו<span class='bordeaux'><b>יביאו את קרבנם לפני ה' שש עגלות צב<br /><br /><br />ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד </b></span>","107","","4465","True","True","False","","180","87.68.241.205","0","17408","ערכין|כד ע&quot;א",""),new Message("17410","17409","ועוד בשם הגר&quot;א","06/02/12 12:38","יג שבט","תשע&quot;ב","12:38","דוד כוכב","מספר קול אליהו (שהוא ליקוטים מתוך ספרים שהביאו בשם הגר&quot;א),<br /><br />ספר קול אליהו על שמות פרק לב פסוק כח:<br />בגמרא במסכת עירובין (דף י&quot;ג ע&quot;ב) תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים וכו' אמר רבינא אני אדון ואטהרנו מה נחש שממית ומביא טומאה לעולם טהור, שרץ שאינו ממית ומביא טומאה לעולם אינו דין שלא יטמא, ויש לדקדק א' מה רבותא דרבינא, הא התלמיד ותיק היה לו מאה וחמשים טעמים והוא יש לו רק טעם אחד, ב' מדוע לא פירש איזה טעמים אם לא כולם כרוכלא, אך אפס קצהו היה לו לפרש, ג' היכא רמיזא בתוה&quot;ק הא ליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא, אמנם יש לפרש דהוא דרך חידה ורבינא באר החידה וכך פירושו, דמצינו להקדמונים ז&quot;ל שדרשו טעמי ונגינות המקרא, וכתיב (שמות כ&quot;ז) אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים, והנגינות והטעמים של התיבות מאה באמה הם קדמא ואזלא ועל חמשים בחמישים מונח רביעי שמרמז על הנחש, שבתחילה היה הולך על ארבע וקדים ואזיל, ערום ומהיר מכל החיות, ואח&quot;ז מונח רביעי (מלשון ארחי ורבעי. תהלים קל&quot;ט ג) שהולך על גחון [כמבואר בכתבי האר&quot;י ז&quot;ל דקודם שהוקם המשכן היה חטא אדם הראשון זוהמת הנחש בסוד קדמא ואזלא, ואחר שהוקם המשכן בסוד מונח רביעי ומרומז בתורה בפסוק אורך המשכן וגו'], ומצינו לחז&quot;ל (עירובין דף נ&quot;א) שדברו חכמים בלשון חכמה מליצה וחידות, ועל זה אמר תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים, היינו בנגינה וטעמים של מאה וחמשים, שהוא הנחש, ולא ידעו רבנן מאי קאמר ובא רבינא ואמר אני אדון ואטהרנו, רצונו לומר אני אפרש שיחתו של האי תלמיד ותיק מה נחש שממית וכו' ואם כן לא בא אלא לפרש דברי התלמיד, והשתא מיושב הכל. (זרע אפרים פי' על הפסיקתא רבתי מהג' מהרא&quot;ז מרגליות ז&quot;ל דף פ&quot;ח. סערת אליהו).<br /><br />ספר קול אליהו על שמות פרק א פסוק יד:<br />בפסוק (שמות א. יד) וימררו את חייהם בעבודה קשה וגו' הנה הנגינות של התיבות וימררו את חייהם הם קדמא ואזלא, י&quot;ל דבא לרמז מה שאמרו חז&quot;ל מפני מה לא היו ישראל במצרים רק רד&quot;ו שנים הא הגזירה היתה ד' מאות שנה, אלא משום דקושי השיעבוד השלים הזמן, וזהו שמרמז קדמא ואזלא ר&quot;ל שקדמו ואזלו קודם הזמן הקבוע, ע&quot;י וימררו את חייהם בקושי השיעבוד עי&quot;ז הקדימו לצאת קודם הזמן, וזהו קדמא ואזלא ממצרים. (לקוטי תורה).","125","","4465","True","True","False","","616","212.76.122.153","0","17408","ערכין|כד ע&quot;א",""),new Message("17418","17412","מדו בד","06/02/12 19:43","יג שבט","תשע&quot;ב","19:43","עלי","לא עברתי ובחנתי הכל לכן אענה לעת עתה בשליפה :<br />מהמלים מדו בד למדים שעל בגדי הכהונה כולל הכתונת להיות בדיוק כמידת הכהן, וצמודים לעורו, ללא חציצה, ולכן אי אפשר לכהן להניח תפילין של יד תחת הכתונת, ממילא מקדים הכהן את מדו בד לרביעי כלומר לארבע פרשיות של יד ואינו מניחן...","209","","4465","True","True","False","","200","95.86.95.212","0","17408","ערכין|כד ע&quot;א",""),new Message("17419","17418","לא שמת לב לגמרי לפסוק?","06/02/12 21:22","יג שבט","תשע&quot;ב","21:22","Almuaddib","ולבש הכהן מדו בד, ומכנסי בד...<br /><br />מ הקשר של התפילין לכאן? אתה רוצה לדבר על כך שהקדמא ואזלא באו לפני הרביעי, יוצא מכאן סדר לבישה, המממ, איך נאמר זאת, 'מעניין'!","107","","4465","True","True","False","","190","87.68.241.205","0","17408","ערכין|כד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);