var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1722;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","76"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","68"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","62")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1722","0","הסתכלות והרהור","28/03/10 14:26","יג ניסן","תש"ע","14:26","דוד כוכב",""אמר רבה {רבא. בסוטה דף ח.}: גמירי, אין יצר הרע שולט אלא במי {במה שם} שעיניו רואות".

מהסוגיה עולה שלמסקנה זו דעת כו"ע.
והיוצא שאין איסור בהסתכלות המביאה לידי "הרהור" לכשעצמו, אלא רק בהקשר שמא יחטא עם אותה אשה שראה. ולכאורה הוא הדין בתמונה שלה אחר שמתה. או בציור, גם אם אינו צנוע.

וקשה, הרי אמרו במסכת עבודה זרה דף כ.
"ונשמרת מכל דבר רע - שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת, ולא בבגדי צבע של אשה, ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה".
בשלמא רישא, איירי באשה ידועה,
ואפילו 'בבגדי צבע של אשה' ניחא, שהרי לכן אמר רב פפא שם: "ובמכיר בעליהן".
אלא מה החשש בהסתכלות בחמור ובחמורה?

וי"ל שאמרו במסכת נדה דף יג:
"אמר רב: המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי.
ולימא אסור! דקמגרי יצה"ר אנפשיה.
ורבי אמי אמר: נקרא עבריין, שכך אומנתו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך...
אמר רבי אמי: כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא, כתיב הכא (בראשית ל"ח) וירע בעיני ה' וכתיב התם (תהלים ה') כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע".

מסוגיה זו עולה, שהאיסור הוא דוקא כאשר בא לכלל קישוי. ודוקא בכה"ג נקרא "דקמגרי יצה"ר אנפשיה" (הובא להלכה בשו"ע או"ח שז, טז). והחשש הוא משום (עבודה זרה דף כ: וכתובות דף מו.) "שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה", וכן דברי רבי אמי על המביא עצמו לידי הרהור הם בכה"ג, וכן הפסוק שהביא וירע בעיני ה', איירי על אונן שנאמר עליו בפסוק שלפני כן: וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו.","125","","5152","True","True","False","","1313","87.70.191.22","0","0","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("1759","1722","מדבריך קשה לי עוד יותר אדרש"י במס' ברכות","06/04/10 14:06","כב ניסן","תש"ע","14:06","שלום","מדברי רש"י עולה שההרהור שייך רק בהסתכלות על אשת איש.

רש"י מסכת ברכות דף כד עמוד א

לאשתו ולקריאת שמע - אם טפח מגולה בה - לא יקרא קריאת שמע כנגדה.
שוק - באשת איש.


רש"י מסכת ברכות דף כד עמוד א

לאסתכולי בה - אם אשת איש היא.



רש"י מסכת ברכות דף סא עמוד א

נזדמנה לו על הגשר - אשת איש, והיא לפניו.
יסלקנה לצדדין - עד שיעבור לפניה.","136","","5143","True","True","False","","127","199.203.172.65","0","1722","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("1761","1759","הסבר דבריך למה קשה יותר.","06/04/10 14:23","כב ניסן","תש"ע","14:23","דוד כוכב","רש"י עוסק באיסור שמא יבא לחטא עם אשה זו, וכשאין איסור נוסף של מקשה עצמו.

ורש"י כשיטתו באיוב לא, א שהביא את דברי אבות דרבי נתן שבפנויה האיסור הוא רק מידת חסידות, וכן כתב הרמב"ם בפירוש המשנה על סנהדרין ז, ד.
ולדבריהם הגמרא בעבודה זרה דף כ סוף ע"א היא בבא לכלל קישוי, א"נ ממידת חסידות.","125","","5143","True","True","False","","181","95.86.72.242","0","1722","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("1764","1761","אם כן אין בעיה","06/04/10 14:47","כב ניסן","תש"ע","14:47","שלום","ללכת אחר פנויות על הגשר. לא ממש נשמע לי שזה יתקבל בימינו , אבל ברור שדבריך נשמעים הגיוניים.","136","","5143","True","True","False","","134","212.143.134.129","0","1722","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("2251","1761","רש"י דומה קיים בקהלת","18/05/10 11:28","ה סיון","תש"ע","11:28","שלום","רש"י דומה קיים בקהלת פרק ח פסוק טו

טו) את השמחה - שיהא שמח בחלקו ועוסק בפקודים ישרים משמחי לב ולא יהא שטוף אחר הרבות הון בנשך ומרבית וגזל כל מי שאינו שמח בחלקו ושטוף אחר הממון בא לידי עבירות גזל ואונא' ורבית ושאינו שמח בחלקו לענין אהבת אשתו שטוף אחרי הנשים להרהר אחרי אשת איש:

גם במסכתא דידן מופיע רש"י כנ"ל, המשייך הרהור בא"א דווקא

רש"י מסכת סנהדרין דף צב עמוד א

קשתו ננערת - כח קושי אבר שלו ננער, שאינו מוליד, שנאמר עריה תעור קשתך עריה שאתה מסתכל בה ממש בערותה - היא תעיר קשתך, דבר אחר: המסתכל - המחשב בעריות דאשת איש, קשתו - גבורת ידו ננערת - מתהלכת ומתמעטת, כמו (בבא מציעא כט, ב) מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום, אי נמי כמו (שמות יד) וינער ה'.","136","","5101","True","True","False","","331","199.203.172.65","0","1722","סנהדרין|מה ע"א",""),new Message("2256","2251","תוספת","18/05/10 14:04","ה סיון","תש"ע","14:04","דוד כוכב","רש"י באיוב לא, א
"ומה אתבונן על בתולה - מה לי להתבונן בה, כך היתה חסידותי שלא לתת עין אפילו בפנויה, שמא לאחר ימים תנשא ונמצאתי כרוך אחריה. כך מפורש באבות דרבי נתן".

וכ"כ רש"י פעמיים במסכת ברכות כד.
לאסתכולי בה - אם אשת איש היא. וכו'
שוק - באשת איש.

וכ"כ רש"י פעמיים במסכת ברכות סא.
נזדמנה לו על הגשר - אשת איש, והיא לפניו. ...
אחורי אשה בנהר - אחורי אשת איש,

וכ"כ רש"י פעמיים במסכת עירובין יח:
בנהר - דמדליא למנא, ומסתכל בבשרה, ובאשת איש קאמר.
ולא אחרי אשה - אשת איש.

וכ"כ רש"י במסכת שבת דף סב:
הלוך וטפוף שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה - שתראה צפה על ראש חברתה, והוא נוי לה, ונשואות היו, לפיכך מספר בגנותן.

וכ"כ רש"י במסכת סוטה דף מז.
בכך אתה עוסק - מסתכל באשת איש.

וכ"כ רש"י במסכת סנהדרין דף עה. (עיין היטב)
שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות - לעמוד בפני האנשים לתת בהם עיניהם וימסרום להם לביאה.
ולינסבה מינסב - דאין כאן פרוצות בעריות, דכולהו ליעבדן הכי ולינסבן ואין כאן עבירה אלא מצוה.

וכמו שכתבת, כ"כ גם רש"י בסנהדרין דף צב. ובקהלת ח, טו, כשיטתו.

ויותר מפורש ברמב"ם בפירוש המשניות.","125","","5101","True","True","False","","396","95.86.68.29","0","1722","סנהדרין|מה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);