var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13762;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13721","0","אברים המדולדלים","08/09/11 11:35","ט אלול","תשע&quot;א","11:35","ישר","אבר מדולדל גרוע לכאורה מאבר שנחתך בגוף אמו ?","236","","4616","True","True","False","","884","77.125.134.179","0","0","חולין|עג ע&quot;ב",""),new Message("13722","13721","ברוך בואך!   <img src='/icon/2.gif'>","08/09/11 12:07","ט אלול","תשע&quot;א","12:07","לינקוש","זכית לתואר של המבוגר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/ForumCommunity.aspx'>שבחבורה</a>.<br /><br />תיכף תיכף יענו לך המומחים <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/ForumCommunity.aspx'>שבחבורה</a>,<br /><br />ובתור <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/usercard.aspx?id=236&href=forum.aspx^id=1'>מגיד שיעור</a> - נשמח לשמוע מחידושיך כאן בפורום.","58","","4616","True","True","False","","227","84.229.222.133","0","13721","חולין|עג ע&quot;ב",""),new Message("13723","13721","אולי כדאי שתסביר את שאלתך","08/09/11 13:05","ט אלול","תשע&quot;א","13:05","המכריע","הרי אם כוונתך לעובר במעי אמו, הרי ודאי כשם שניתר בשחיטת אמו אבר החתוך ונשאר בפנים ק&quot;ו אבר מדולדל,<br />כנראה כוונתך לטחול וכליות שנחתכו ונשארו בפנים שהשחיטה אינה מתירה ומדוע את המדולדל היא מתירה.<br />אם זו השאלה, צריך לומר שאבר חתוך אינו מחובר כלל, רק ס&quot;ד להתיר מדין בבהמה וילפי' מקרא דזה לא כולל איבריה, אבל מדולדל עדיין הוא קצת מחובר והוא אכן עדיף למרות שהוא בחוץ, אבל הוא חלק מהבהמה ולכן השחיטה חלה גם עליו.<br />אבל כאמור, היה טוב יותר אילו תסביר את שאלתך בדיוק למה אתה מתכוון.<br /><br />ברוך בואך. כה לחי!","199","","4616","True","True","False","","185","95.86.112.68","0","13721","חולין|עג ע&quot;ב",""),new Message("13725","13721","בוא נמתין עד דף עו-ב","08/09/11 14:46","ט אלול","תשע&quot;א","14:46","הודו_כי_טוב","אם כי כמדומני הגמרא תדחה את הטענה הנגדית (שהמתדלדל פחות חמור)<br />ואז אולי גם משהוא יסביר בפורום  מי זה אריוך ? <br /><br />וברוך הבא","207","","4616","True","True","False","","193","46.117.14.249","0","13721","חולין|עג ע&quot;ב",""),new Message("13729","13725","בהמשך לדברי הרב המכריע","08/09/11 21:29","ט אלול","תשע&quot;א","21:29","איתן","לא צריך לחכות לדף ע&quot;ו, זה נמצא כבר בדף ע&quot;ג.<br /><br />האבר שנחתך - כמו שכתב הרב המכריע, הוא כלל אינו חלק מהבהמה למרות שנמצא בתוכה, ולכן השחיטה אינה מועילה לו. ואילו האבר המדולדל שמדובר עליו הוא אבר מגוף הבהמה שניתק ממנה ועדין מחובר קצת, ולומדים מפסוק (ע&quot;ד ע&quot;א, ברייתא בתורת כהנים בויקרא י&quot;א ל&quot;ב) שאם מתה הבהמה - אין האבר המדולדל נחשב כחלק ממנה, ואינו מטמא כנבלה אלא כאבר מן החי, וזהו דוקא &quot;במותם&quot; אבל אם נשחטה - הרי האבר הוא חלק ממנה, ואינו מטמא כנבלה אלא כאבר מן החי. ומתבאר בדף ע&quot;ג סוף ע&quot;ב שבעצם הוא מדאורייתא אף מותר באכילה, ורק מדרבנן אסור.<br />יוצא שבכל מקרה האבר המדולדל מטמא כאבר מן החי אך לא כנבלה.<br /><br />ההבדל בין נבלה לאבמה&quot;ח - נבלה מטמאה אפילו כזית ממנה, ואילו אבמה&quot;ח מטמא כנבלה, במגע ובמשא, אבל רק כשהוא שלם בשר וגידים ועצמות, ואילו אם הוא חסר וכ&quot;ש חתיכת בשר ממנו - אינה מטמאה. (בכמה מקומות, למשל רש&quot;י בדף ע&quot;ג ע&quot;א).<br /><br />אריוך הוא שמואל. (אינני זוכר היכן זה בש&quot;ס)","123","","4616","True","True","False","","229","95.86.73.232","0","13721","חולין|עג ע&quot;ב",""),new Message("13754","13729","בענין אריוך","10/09/11 23:05","יא אלול","תשע&quot;א","23:05","הודו_כי_טוב","קודם כל זה מופיע חולין סו<br />ביטוי זה קיים גם במסכת שבת דף נג-א<br />ושטיינזלץ רושם בעיונים שם:<br />כינוי זה של שמואל לא זכה להסבר מספיק אחד.<br />רש&quot;י  כאן מפרש אריוך משורש לועזי (ריכה) במשמעות מלך .<br />ובמקום אחר פירש שאריוך הוא כינוי למלך כמו &quot;גור אריה יהודה&quot;<br />וכן פירשו אחרים  שאריוך מקורו במילה אריה שהוא מלך החיות (יוחסין)<br />ויש שפרשו שנקרא על שם אריוך מלך אלסר המוזכר בספר בראשית ונתנו רמז<br />לדבר ששמואל הוא &quot;מלך&quot; גדול והלכה כמותו בדינים אבל &quot;אל-אסר&quot; לא בעיניני איסור והיתר שבהם הלכה כרב (רש&quot;י , תוספות)<br />או משום שנאמר בתרגום על אריוך שהיה גיבור כנגד שלושה עשר , ושמואל היה דורש בשלושה עשר ישיבות (גינזבורג) אף ניסו אחרונים בלא הצלחה למצוא מקור פרסי לכנוי זה","207","","4614","True","True","False","","495","46.117.14.249","0","13721","חולין|עג ע&quot;ב",""),new Message("13762","13754","אריוך מלך אלאסר","11/09/11 02:26","יב אלול","תשע&quot;א","02:26","דוד כוכב","לשון רש&quot;י מסכת חולין דף עו ע&quot;ב:<br />&quot;אריוך - קרי שמואל על שם אריוך מלך אלסר (בראשית יד) דהלכתא כוותיה בדיני&quot;.<br /><br />למה דוקא - אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר<br />ולא - אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר<br />כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם<br />או - תִּדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם?<br /><br />אלא שכוונת רש&quot;י אכן מלך אלסר = אל-אסר = לא איסורין, וזהו שסיים &quot;דהלכתא כוותיה בדיני&quot;.<br /><br />וכן מפורש בהליכות עולם שער ראשון פרק ג, ג [קדם לב&quot;י ב50 שנה]:<br />&quot;שמואל היו קורין לו אריוך על שם שהלכה כמותו בדיני ואריוך היה מלך ודינא דמלכותא דינא. אי נמי משום דכתיב אריוך מלך אלסר כלומר שמואל מלך בכולהו מידי אלא באיסור דלית הלכתא כותיה&quot;.<br />והביאו השל&quot;ה בכללי התלמוד (כב) כלל יחוסי החכמים אות תצג.<br />וכ&quot;כ בספר יוחסין מאמר שני סדר האמוראים אות האל&quot;ף:<br />&quot;ואמרו סימן אריוך מלך אלסר חוץ מאיסור והיתר שהלכה כרב&quot;.<br /><br />וא&quot;ת מה העניין לציין שאינו מלך באיסורי, במקום לומר רק שהוא מלך בדיני ממונות?<br />אלא שבדוקא יש טעם שאין הלכה כמותו באיסורי, שאמרו במסכת סנהדרין דף ה ע&quot;א:<br />&quot;ומהכא להתם - מהני דהכא שבט והתם מחוקק.<br />כדתניא: (בראשית מט) לא יסור שבט מיהודה - אלו ראשי גליות שבבבל, שרודין את ישראל בשבט. {רש&quot;י: שבט - לשון שררה, ויש להן רשות להפקיר. שרודים את העם - שיש להם כח ורשות מאת מלכי פרס}.<br />ומחקק {רש&quot;י: שררה מועטת} מבין רגליו - אלו בני בניו של הלל, שמלמדין תורה ברבים&quot;.<br />וכתב תוספות:<br />&quot;דהכא שבט והתם מחוקק - משמע דשבט עדיף והא דאמר בפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא. ושם) אבל מבבל לא&quot;י כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו ואומר רבינו תם דה&quot;מ במילתא דאיסור והיתר דבני א&quot;י חכימי טפי דאוירא דא&quot;י מחכים כדאמר הכא דאיקרו מחוקק שמלמדין תורה ברבים אבל לענין הפקעת ממון ליפטר דהפקר בית דין הפקר עדיפי בני בבל דאיקרו שבט שרודין את העם במקל&quot;.<br />וגם בי&quot;ד הגדול היה בא&quot;י.<br /><br />לכן הלכה בדיני כשמואל הבבלי שהיה מדייני ריש גלותא &quot;שיש להם כח ורשות מאת מלכי פרס&quot;.<br />אבל אין הלכה כמותו באיסורי נגד רב שקיבל את סמיכתו מרבי יהודה הנשיא שבא&quot;י כמבואר בסנהדרין שם בסוף העמוד. כי אין איסורי תלויים במלכותא ובהרשאת המלכות.","125","","4613","True","True","False","","1479","95.86.108.229","0","13721","חולין|עג ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);