var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=13209;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","26")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("13209","0","שני המאורות הגדולים - גט ותיקונו","26/08/11 14:35","כו אב","תשע"א","14:35","עלי","ידוע שהגר"א קבע שהמילה גט משקפת פירוד מפני שבעברית אין האותיות ג' ו-ט' מופיעות בשום מילה אחרת יחד.הגר"א ציין למשל את פרשת התמיד בפרשת פינחס הבאה לציין את הקשר התמידי בין הקב"ה לעם ישראל, שיש בה את כל אותיות הא'-ב' חוץ משתי אותיות אלה. ( הדברים מובאים בספרו של הרב מימון 'שרי המאה' במסגרת סיפור יפה, עיי"ש ). אם אינני טועה כך גם בפרשת מוציא שם רע שכתוב בו "לא יוכל שלחה כל ימיו".
ברם מתברר שהפעם הראשונה בה מופיעות שתי האותיות הללו בפסוק אחד בתורה, הן בפסוק המובא בכותרת המאמר על השמש ( הגדול ) והירח ( הקטן ). הדבר בא לרמז שמיד כאשר עלו במחשבה להברא הוצרכה ההפרדה ביניהם ולכן נוצר האחד גדול והאחד קטן. בפרשת בראשית יש עוד פסוקים הרומזים כך. יואילו הקוראים ויחפשו פסוקים אלו בעצמם.
המעניין הוא שגם בפסוק בו מופיעות שתי אותיות אלו בשתי מלים המופיעות צמודות זו אחר זו לראשונה בתורה נרמז עניין ההפרדה - "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים" ומיד אח"כ "ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מפני מקניהם" ולכן אומר אאע"ה ללוט "הפרד נא מעלי...".
כך גם בפעם השניה ( אם אינני טועה ). כאשר מבטיח ה' לרבקה "שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו", כאן ההפרדה מופיעה בפירוש כבר באותו פסוק.
אמנם לא כל מקום בתורה בו יש את האותיות הללו מדובר בהפרדה אך יש מקומות רבים שכן. ( יש לי רשימה די שלמה אך בנקל למצוא ).
לא בדקתי בנביאים אך בתהלים מצאתי שדהע"ה תיקן עניין זה כאשר כנראה בכוונה חיבר את השונים והנפרדים לעבודת ה', למשל בפסוק היומיומי "אש וברד שלג וקיטור" ויש עוד הרבה.
וירמיה הנביא במגילת איכה כתב :"טוב לגבר כי ישא עול בנעריו" וע"י היפוך הסדר הפך את עניין ההפרדה וכך הוא בכל מקום שהסדר הפוך. ואכמ"ל.","209","","4629","True","True","False","","1727","95.86.118.48","0","0","חולין|ס ע"א",""),new Message("13223","13209","ועוד","26/08/11 17:02","כו אב","תשע"א","17:02","דוד כוכב","במסכת ברכות דף נו ע"ב:
הרואה קדרה בחלום ישכים ויאמר:
ה' תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ (ישעיהו כו, יב).
קודם שיקדמנו פסוק אחר:
שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת (יחזקאל כד, ג).
פירש הגר"א שהסיר עושה שלום בין המים לאש דוקא ע"י ההפרדה בינהם, שיועיל חום האש למים, ולא יכבו ויאיידו זה את זה.
וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל סִיר הַנָּזִיד (מלכים ב' ד, לט).","125","","4629","True","True","False","","151","31.44.128.212","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13226","13209","כמדומני שמלה גט היא לשון חכמינו 
","26/08/11 18:10","כו אב","תשע"א","18:10","דוד שפירא","ולא כתובה בתורה","180","","4629","True","True","False","","263","212.76.97.129","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13243","13209","לא יכול להיות שהגר"א קבע כדבריך!","27/08/11 23:43","כז אב","תשע"א","23:43","Almuaddib","כתבת:
"ידוע שהגר"א קבע שהמילה גט משקפת פירוד מפני שבעברית אין האותיות ג' ו-ט' מופיעות בשום מילה אחרת יחד"
והרי שתי אותיות אלו מופיעות יותר מאשר פעם אחת באותה המלה. שתי דוגמאות שקפצו לראשי ישירות, ואין ספק שהגר"א הכיר את שתיהן:
1. גרוטאה. מלה זו מופיעה כבר בלשון תנאים, וכל שכן אחר כך. למשל: "מפני מה תחתית של צורפי זהבים טמאה מפני שמכניס לתוכה גרוטאות ושל נפחין הרי זו טהורה...".
2. טיגן. למדנו במנחות "אופה ואחר כך מטגנה".
מאחר ואין בי צל צילו של ספק שהגר"א הכיר את הש"ס על בוריו, לא יתכן שכך כתב, כאשר מלים הסותרות את הטענה הזו, אינן כה נדירות.
ואי תימא בלשון המקרא כתב, הרי שבתורה אין קיימת המלה "גט", ודומני שגם לא בשאר התנ"ך. "אי זה ספר כריתות אמכם" אמר הנביא, לא "גט". גט - לשון חכמים, וכך גם גרוטאה, או טיגון.","107","","4628","True","True","False","","260","217.212.230.20","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13251","13243","מדובר כשהאותיות סמוכות","28/08/11 02:41","כח אב","תשע"א","02:41","דוד כוכב","בילדותי שמעתי רעיון זה (לאו דוקא בשם הגר"א) באופן דומה - שאין אותיות ג' וט' סמוכות זו לזו באותה מילה.
ואכן אין במקרא שום מופע שהן בסמיכות.
והמילה גט מורה שמדובר בשנים נפרדים.
בלשון חז"ל מצאתי רק משורש טגן ומילים שהן בעליל מלשון לעז כאיצטגנינין קטגור וכדומה.","125","","4627","True","True","False","","164","213.151.47.133","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13392","13243","האם כל שאר צרופי האותיות (462?)","30/08/11 13:00","ל אב","תשע"א","13:00","קותי","כן מופיעים? אם יש עוד זוג שאינו מופיע אז צריך לשאול למה דווקא גט נבחר
ואם אין עוד זוג אז זה מעניין","217","","4625","True","True","False","","192","85.250.186.100","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13256","13251","אפילו גרסתך המרוככת, בעייתית - טגן יוכיח","28/08/11 07:46","כח אב","תשע"א","07:46","Almuaddib","ויש להזכיר שוב, גם המלה "גט" היא מלשון חז"ל ואינה במקרא.","107","","4627","True","True","False","","173","87.68.34.196","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13260","13251","גט בגימטריה = ט אב","28/08/11 08:22","כח אב","תשע"א","08:22","הודו_כי_טוב","","207","","4627","False","True","False","","230","46.117.14.249","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13275","13256","בחרו חכמים מילה זו","28/08/11 12:36","כח אב","תשע"א","12:36","המכריע","לפי שבמקרא אין אותיות אלו צמודות.
כך מקובל בשם הגר"א.
עצם הגישה לחפש רעיונות למילה זו ולא להסתפק בכך שגט הוא פשוט שטר בארמית. הוא ע"פ התוס' גיטין שנתנו רמז שהוא בגימטריא יב כמנין שורות הנהוג בגט, ועוד כעין זה בראשונים.","199","","4627","True","True","False","","181","95.86.85.225","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13266","13260","גט בגימטריה=אחאב. גטין=אמו ואביו","28/08/11 09:52","כח אב","תשע"א","09:52","Almuaddib","","107","","4627","False","True","False","","165","81.218.141.168","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13293","13266","להזכירך שגירושין מושווים לחורבן הבית ?","28/08/11 18:26","כח אב","תשע"א","18:26","הודו_כי_טוב","","207","","4627","False","True","False","","174","46.117.14.249","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13280","13275","ומדוע בחרו במלה זו לגטי עבדים?","28/08/11 13:27","כח אב","תשע"א","13:27","Almuaddib","והרי "גט שחרור" לעבדים, גם הם קיימים!
ומה תעשה עם גט חליצה או גט מיאון?","107","","4627","True","True","False","","146","81.218.141.168","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13308","13280","אולי","28/08/11 23:50","כח אב","תשע"א","23:50","המכריע","גיטי נשים שוין לשחרורי עבדים מגז"ש, ויש בהן כרתות מאדונו, וחליצה ומיאונין מיני גירושין הן.","199","","4627","True","True","False","","157","95.86.85.225","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13301","13293","להזכירך שגימטריה זה שעשוע חסר משמעות?","28/08/11 20:45","כח אב","תשע"א","20:45","Almuaddib","בלי ללמוד סטטיסטיקה, אתה יכול להבין כי מספר הצירופים מספיק גדול כדי לאפשר דבר והיפוכו.
הנה, הזכרת גירושין.
גירושין = 579
גירושין בגימטריה זה מצב החסה בשטחים, אך גם ימי הסליחות.
ולא רק אלו. גם אסור לאכול חזיר, וגם אשל אברהם וגם אוסאמה בן לאדן מנהיג אלקאעידה!
חורבן הבית, מנגד, שווה בגימטריה 683, כמו גם שניאורסון או משה שחל, טורנוסרופוס או ברכה ושפע.
אגב, גם מחשבון גימטריה = 683...","107","","4627","True","True","False","","475","87.68.34.196","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13330","13301","אם גימטריה היא שעשוע חסר משמעות ","29/08/11 13:19","כט אב","תשע"א","13:19","דוד שפירא","אז איך הגמרא לומדת מזה שיש 39 מלאכות בשבת?
אומרת הגמרא מסכת שבת דף ע.:"אלה הדברים אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני" מסביר רש"י:"דברים. משמע תרי ה' לרבות חד הרי שלשה אלה בגמטריא ל''ו הרי ל''ט".","180","","4626","True","True","False","","235","95.86.96.146","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13534","13301","נגד חז"ל ??","03/09/11 23:45","ד אלול","תשע"א","23:45","נחמן","1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א
ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם, שנאמר: למות תוצאות - תוצאות בגימטריא הכי הוו. קשה שבכלן - אסכרא, ניחא שבכלן - נשיקה; אסכרא -
2. תלמוד בבלי מסכת שבת דף י עמוד ב
אמר רבי אבין: מאי קרא? - דכתיב +בראשית יט+ אמלטה נא שמה, נ"א בגימטריא חמשין וחד הוי, ושל סדום חמישים ושתים ושלותה [עמוד א]
3. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמה עמוד ב
אשא בכי ונהי וגו' מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו. בהמ"ה בגימטריא חמשין ותרתין הוו. אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: כולן חזרו, חוץ
4. תלמוד בבלי מסכת שבת דף קמט עמוד ב
המסיבה כולה, שנאמר שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל. ערל בגימטריא שלש מאות הוי. ואמר רב יהודה אמר רב: בשעה שירד אותו רשע
5. תלמוד בבלי מסכת יומא דף נד עמוד א
עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו. בהמה בגימטריא חמשין ושתים הוו. ותניא, רבי יוסי אומר: שבע שנים נתקיימה
6. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד א
לעלמא דאתי מאתן ועשרין וחד לוגא מחזיק, שנאמר כוסי רויה - רויה בגימטריא הכי הוי. - הא לא דמיא, התם - בארבעין יומין, הכא - חדא
7. תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מה עמוד ב
אפי שכינה בכל יום, שנאמר +ישעיהו ל+ אשרי כל חוכי לו - ל"ו בגימטריא תלתין ושיתא הוו! - לא קשיא: הא - דעיילי בבר, הא - דעיילי בלא
8. תלמוד בבלי מסכת תענית דף יז עמוד א
- אמר רב מתנה: סתם נזירות שלשים יום. - מנלן? אמר קרא יהיה - בגימטריא תלתין הוי. אמר ליה: רב פפא לאביי: ודלמא הכי קאמר רחמנא: לא
9. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טו עמוד ב
ורמי בר אבא אמר: כולן מאתים ושמונה הוו, שנאמר ורוב בניו, ורוב בגימטריא מאתן וארביסר הוו! - אמר רב נחמן בר יצחק: ורב כתיב. בלילה
10. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יז עמוד א (*2)
איברים. כשהיא נכנסת - דכתיב +יהושע ו'+ והיתה העיר חרם, חרם בגימטריא מאתים וארבעים ושמונה הוו. כשהיא יוצאה - דכתיב +חבקוק ג'+
11. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף יט עמוד ב
שלשים יום. מאי טעמא - אמר קרא +במדבר ו'+ קדש יהיה. יהיה בגימטריא תלתין הוו.
12. תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כח עמוד א
מר זוטרא: מאי קרא - דכתיב +איוב ה'+ תבוא בכלח אלי - קבר, בכלח בגימטריא שיתין הוו. שבעים - שיבה, שמונים - גבורות, דכתיב +תהלים
13. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף צב עמוד ב
ולמה נקרא שמה מחלה? ששמונים ושלשה חלאין יש בה, מחלה בגימטריא הכי הוו, וכולן פת במלח שחרית וקיתון של מים מבטלן. א"ל רבא
14. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב עמוד א
כתב זה לא נשתנה, מאי לא כהלין כתבא למקרא? - אמר רב: בגימטריא איכתיב להון: יטת יטת אידך פוגחמט. מאי פריש להו - +דניאל ה'+ מנא
15. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כב עמוד ב
שלשים יום. והתם מנא לן? אמר רב מתנה: דאמר קרא, קדש יהיה - בגימטריא תלתין הוו. אמר ליה רב פפא לאביי: אימא לא לירבו כלל? - אמר
16. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד ב
צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל דרא, שנאמר אשרי כל חוכי לו - לו בגימטריא תלתין ושיתא הוו. איני? והאמר רבא: דרא דקמי קודשא בריך הוא
17. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ק עמוד א
עולמות, שנאמר +משלי ח'+ להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא - יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי. תניא, רבי מאיר אומר: במדה שאדם מודד
18. תלמוד בבלי מסכת מכות דף כג עמוד ב
רב המנונא: מאי קרא? +דברים ל"ג+ תורה צוה לנו משה מורשה, תורה בגימטריא [עמוד א] שית מאה וחד סרי הוי, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה
19. תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יא עמוד ב
לעתיד לבוא, שנאמר: שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם, זה - בגימטריא שנים עשר לוגין הוו. אמר מר: ואפילו כהן גדול בן כהן גדול טעון
20. תלמוד בבלי מסכת מנחות דף פט עמוד א
זית הין, וכתיב: +שמות ל'+ שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם, זה בגימטריא תריסר הויין.
21. תלמוד בבלי מסכת כריתות דף ה עמוד ב
לבא, שנאמר: +שמות ל'+ שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם, זה בגימטריא י"ב לוגין הויין. ת"ר: +ויקרא ח'+ ויקח משה את שמן המשחה
22. תלמוד בבלי מסכת נדה דף לח עמוד ב
דחסידים הראשונים - דכתיב +רות ד'+ ויתן [ה'] לה הריון הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו. אמר מר זוטרא: אפי' למ"ד יולדת לתשעה -","182","","4621","True","True","False","","532","82.242.204.206","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13311","13308","עד מתי אתם תולים בוקי סריקי בגר"א?","29/08/11 01:03","כט אב","תשע"א","01:03","Almuaddib","כבר כתב רש"י במסכת גטין "אין גט אלא לשון שטר". וכיוון רש"י היטב, שהרי זו מלה ארמית שמקורה אכדי.
אף אם תפלפל ותדרוש לגבי גט שחרור של עבדים, מה תעשה עם "גט חוב" שיש בב"ק? תדרוש גם אותו כאילו נגזר מספר כריתות האשה?
אף אחד לא ישכנע אותי שהגר"א לא ידע את ב"ק, או לא הכיר את רש"י על גטין. במטותא מכם, הפסיקו לתלות בגר"א בקבוקים ריקים!","107","","4626","True","True","False","","208","87.68.34.196","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13333","13311","הגר"א","29/08/11 13:24","כט אב","תשע"א","13:24","המכריע","אכן גם תוס' כתבו כדבריך על אתר וודאי זה הפשט ובכל זאת הדרוש הזה נמסר במקורות מוסמכים בשם הגר"א. וזו כוונתו לבאר מדוע בדרך כלל לממון אומרים שטר ולספר כריתות גט.","199","","4626","True","True","False","","182","95.86.85.225","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13336","13330","גימטריה ורש"י? קרא והבן:","29/08/11 13:35","כט אב","תשע"א","13:35","Almuaddib","את הדוגמא הבאה קיבלתי מאיש אשכולות, תלמיד חכם עצום, ליפא גינת זצ"ל.
וכך אמר:
למדנו בספר במדבר:
וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח:
ועל כך כתב רש"י:
כושית - בגימטריא יפת מראה:
הבה נחשב: כושית=736=400+10+300+6+20
יפת מראה = 736=5+1+200+40+400+80+10
אלא מאי - כך אמר לי החכם, בתורתנו כתוב בכתיב חסר - כֻּשִׁית. ערכה בגימטריה רק 730.
והנה, הפלא ופלא, מכערת=730=400+200+70+20+40 .
ואכמ"ל.","107","","4626","True","True","False","","457","81.218.141.168","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13337","13336","לפעמים קשה להבין מתי כבודו נגד ומתי בעד","29/08/11 13:52","כט אב","תשע"א","13:52","הודו_כי_טוב","כתוב שגימטריה רק פרפראות לחוכמה
ברור שסטטיסטית עם מספרים אפשר לעשות הכל
זה רק כמו שוקולד אחרי המנה העקרית לפעמים מתישב עם האמת ולפעמים לא
כבר הראה משהוא ביוטוב שבצופן התנכ"י מוצאים כבר דברים הפוכים
שלא נדבר אל כאלו שמגלים פנים בתורה
שמי+שם משפחתי = 670 = המן הרשע וגם בית דין צדק
הודו כי טוב יצאו כל מיני דברים טובים ו רעים מה שמסקרן
שיצא גם שם אמי .","207","","4626","True","True","False","","195","46.117.14.249","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13338","13336","לא הבנתי אתה עכשיו צוחק על רש"י? ","29/08/11 14:22","כט אב","תשע"א","14:22","דוד שפירא","נ.ב. גימטריה מכוונת זה גימטריה שקודם אתה חושב על ההקשר ורק אח"כ אתה בודק אם הגימטריה יוצאת יפה...","180","","4626","True","True","False","","246","95.86.96.146","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13341","13338","אני צוחק על רש"י ???","29/08/11 14:37","כט אב","תשע"א","14:37","Almuaddib","האם שמת לב כי בגימטריה, יפת מראה = מכוערת?
אני בסך הכל מפנה את תשומת הלב לכך שגימטריה זה שעשוע חסר חשיבות. הא ותו לא.","107","","4626","True","True","False","","181","81.218.141.168","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13345","13341","שמשמשת באופן מקרי לפסיקת הלכה...","29/08/11 15:48","כט אב","תשע"א","15:48","דוד שפירא","","180","","4626","False","True","False","","175","95.86.96.146","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13355","13345","... שנלמדת ממקום אחר","29/08/11 17:19","כט אב","תשע"א","17:19","Almuaddib","אנא זכור, גם במסכת שבת, שם, לא זה המקור היחיד לקביעת ה-39:
עיין שבת דף מט: - שהמספר נקבע לפי מניין המלים "מלאכה" "מלאכת" "מלאכתו" שבתורה - כך דברי רבי שמעון ברבי יוסי לקוניא.
נראים הדברים שגמרא גמירי להו של"ט אבות מלאכה - ומכאן הביאו אסמכתאות לכך. הרי רבי יוחנן ור"ל אף טרחו למצוא ל"ט תולדות לכל אב.
ראה גם דברי רבי במכילתא ויקהל שמשה רבנו מנה להם 39 מלאכות בע"פ, שמדבריו עולה שמלאכות אלו כבר מצויות בתורה שבכתב כולן.
רש"י ציין כאן גימטריה, אולם דבריו אינם פשט הכתוב של הגמרא. הפשט הוא אם נשווה את דברי הגמרא לדברים במכילתא, "אלה הדברים" - כמו אלו שהראיתי לכם לגבי המשכן, כך אלו לגבי שבת. מה אלו ל"ט - אף אלו ל"ט.
והרוצה לראות עד כמה הגימטריה בעייתית, יראה כי בירושלמי המקביל, מחשבים באמת גימטריה - אלה=39, משום שהם מחליפים במלה זו את האות הא באות ח'! (ירושלמי, שבת פ"ז, בשם רבנן דקיסרין).
ההלכה לא נקבעה על פי הגימטריה. הגימטריה נעשתה אחרי שההלכה היתה ידועה.","107","","4626","True","True","False","","215","81.218.141.168","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13357","13355","כל מה שאמרת","29/08/11 18:06","כט אב","תשע"א","18:06","דוד שפירא","אינו אומר שהגימטריה היא שעשוע חסרת משמעות עובדה שגדולי ישראל השתמשו בה ו"שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד"","180","","4626","True","True","False","","196","95.86.125.198","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13360","13357","אכן, משמעותה היחידה היא "שיחת חולין"","29/08/11 18:47","כט אב","תשע"א","18:47","Almuaddib","ואני מסכים אתך - גם שעשוע של תלמידי חכמים ראוי ללימוד.
אך אסור לשכוח כי מדובר בשעשוע בלבד, בשיחת חולין גרידא.","107","","4626","True","True","False","","179","81.218.141.168","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13393","13392","גם הצמד "גק" אינו מופיע בתנ"ך, גם "טז"","30/08/11 13:27","ל אב","תשע"א","13:27","Almuaddib","וכן עוד רבים.
שוב אשוב: עד מתי לתלות בגר"א דברים שאינם נכונים?","107","","4625","True","True","False","","188","81.218.141.168","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13394","13393","עכשיו מוכח מתוכו (גט) שזה פרפרת בלבד","30/08/11 13:35","ל אב","תשע"א","13:35","קותי","","217","","4625","False","True","False","","147","85.250.186.100","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13401","13394","יפסיקו להתפרפר, לא יהיה צורך בגט","30/08/11 16:03","ל אב","תשע"א","16:03","דוד כוכב","","125","","4625","False","True","False","","119","31.44.130.27","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13450","13401","וגם מקישים הוויה ליציאה","31/08/11 16:48","א אלול","תשע"א","16:48","קותי","יוצאים מוקדם מהבית ולא מפנימים מהיא הוויה","217","","4624","True","True","False","","161","89.139.198.76","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13454","13450","הרמב"ן על גימטריות","31/08/11 20:48","א אלול","תשע"א","20:48","עלי","ראוי לכל המתעניין בעניין הגימטריאות לעיין בהקדמת הרמב"ן לספר הגאולה :
"אל יחשוב אדם כי חשבון האותיות שקורין גימטריא הוא הבל, בעבור שיכולין להוציא כמה פסוקים לענין רע וזר, כי אין אדם רשאי לדון בגימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו, אלא קבלה בידינו כי נמסרו למשה מסיני גימטריאות ידועות להיות זכר לענין הנאמר על פה. והנה (=לכן ) חשבון הגימטריא הוא לקיים ולא לסתור".
גם ליופי יש חשיבות בתורה, וגימטריאות מוסיפות בהחלט יופי ושלימות, בעיקר כאשר פירושו של פסוק או משפט, בין אם בתורה ובין אם בדברי חז"ל, תואם גם בגימטריא לפסוק אותו הוא בא לפרש.
זו שיטתם של בעל הטורים ורבים אחריו, כמו הרב קנייבסקי - הסטייפלר ז"ל, בספרו ברכת פרץ. יש עמי רשימות ארוכות של חישובי גימטריאות כאלו, חלקן מהוות ממש 'פואנטות' של פירושים והן מייפות אותם עד מאד. אם אתבקש אוכל להעלות מהן באתר כאן.
כשכתבתי שהגר"א אמר על המילה גט מה שאמר, התבססתי כאמור על הספר 'שרי המאה' לרב מימון, בחלק ב פרק ד. ברור שהמילה היא לשון חכמים אך מפתיע ויפה שהאותיות ג-ט הנדירות יחסית בעברית אינן מופיעות יחד בשום מילה בתורה, וגם כשהן מופיעות במלים צמודות או באותו פסוק, עדיין הן מורות לעתים קרובות על עניין ההפרדה כמו בגט.","209","","4624","True","True","False","","421","212.76.113.37","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13459","13454","גימטריא = 273 = אבסורד","31/08/11 23:23","א אלול","תשע"א","23:23","Almuaddib","מול הציטוט שהבאת בשם הרמב"ן, אתה יכול לראות את דברי הראב"ע בפירושו על התורה:
"וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו".
.
והערה סטטיסטית לגבי הסיפא של דבריך:
כתבת: "אך מפתיע ויפה שהאותיות ג-ט הנדירות יחסית בעברית אינן מופיעות יחד בשום מילה בתורה..."
אין כאן שום מפתיע, אלא מסקנה סטטיסטית ברורה ופשוטה. אם שתי אותיות נדירות כל אחת בפני עצמה, צירוף של שתיהן - נדיר עוד יותר, וניתן אף לחשב פי כמה יותר נדיר.
נ.ב.
יש עוד צמדי אותיות רבים שאינם קיימים בתורה פרט ל-ג"ט.","107","","4624","True","True","False","","191","77.125.112.142","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13468","13459","למה "מול" (= נגד)?","01/09/11 01:38","ב אלול","תשע"א","01:38","דוד כוכב","אין מחלוקת בין הרמב"ן שביאר שהגימטריא היא רק "לקיים", לבין האב"ע שביאר שהיא על דרך הדרש (=הדרוש, ולפעמים גם 'לקיים' דרש הלכתי).","125","","4623","True","True","False","","107","95.86.114.247","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13472","13459","מספר טעמא דקרא","01/09/11 02:19","ב אלול","תשע"א","02:19","המכריע","למורינו הגרשי"ח קנייבסקי שליט"א בפרשת כי תצא, מביא זאת כך. כתבו בשם הגר"א ז"ל דלכך נקרא גט משום דאותיות ג"ט לא מצינו סמוכים זה לזה בכל הפסוקים ולכך הוא סימן להרחקה. וצ"ע דגם אותיות גק, זט, זץ, סץ, לא מצאתי סמוכים בפסוקים (אבל השאר נמצאים או ישר או הפוך). וי"ל דגט הוא הראשון דאינו סמוך. גם לפי מה שהעתיק דברי הגר"א בספר דברי אליהו מס' גיטין אתי שפיר עיין שם. עכ"ד.
שמע מינה שזה מוסמך. ושמע מינה דשאלת אלמואדיב דמצינו עוד, כיוון בזה להגר"ח שליט"א, וש"מ דאין כל כך הרבה, וש"מ איזה תירוץ, וש"מ דיש נוסח אחר בשם הגר"א (אני עצל כעת להסתכל בדברי אליהו) שלפ"ז א"ש.
כמדומה דזץ וסץ אינם בנמצא משום הקושי להגות בסמיכות ממוצא אחד, אמנם גם גק, אבל זה כבר יותר קל. ואמנם סו"ס גט מתבטא בקלות ובשפות אחרות נפוץ הרבה מאד, וזה באמת פלא דצירוף זה לא נוצל ליצירת מילה כלשהיא, ולכן נבנה על זה הרעיון המיוחס להגר"א.
גם אני מצטרף כאן לכל האומרים דהזלזול בגימטריא אינו נכון. אמנם הוא רק פרפראות כמפורש במשנה באבות ואינו גופי תורה, ולא יוציאו ממנו דין, אבל הוא מחלק הדרש או הרמז, וחז"ל השתמשו בו הרבה, יש איזה מדרש רבה (במדבר יח, יז) שמרכז לפונדק אחד כמה וכמה כגון חלה בגי' מג כשיעור ביצים לעיסה המתחייבת בחלה, ראה שם כמודומה לי כמה עשרות. וברש"י סוף שלח שציצית עם הקשרים והחוטים תריג, ובמק"א שתורה בגימטריה תריא ציוה לנו משה מלבד ב' מפי הגבורה ועוד הרבה. וכעין זה בתנחומא קרח פרשה יב. כמה וכמה גימטריאות.
ראה מכלול המאמרים והפתגמים ערך גימטריא שציין כמעט את כולן בחז"ל והן רבים מאד מאד. וקשה לשמוע סגנון של זלזול על דבר שמהוה חלק בתורה, ושארי ליה מריה להנוהג כן.","199","","4623","True","True","False","","417","212.76.96.60","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13529","13459","דרש הוא לא חלק מהתורה? פרד"ס 
","02/09/11 16:19","ג אלול","תשע"א","16:19","דוד שפירא","","180","","4622","False","True","False","","214","95.86.104.104","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13477","13472","גם גק ממוצא אחד הקשה להגיה","01/09/11 02:35","ב אלול","תשע"א","02:35","דוד כוכב","נותר איפוא רק זט.","125","","4623","True","True","False","","114","95.86.114.247","0","13209","חולין|ס ע"א",""),new Message("13481","13472","יישר כוחך שתירצת את ייחוד הג"ט","01/09/11 09:18","ב אלול","תשע"א","09:18","Almuaddib","שאר הקושיות, כמובן, נותרו בעינן, ואכמ"ל.","107","","4623","True","True","False","","160","81.218.141.168","0","13209","חולין|ס ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);