var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=16098;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1184","0","&quot;בחנוכה הזהיר להתעסק בלימוד התורה...&quot;","11/12/09 13:51","כד כסלו","תש&quot;ע","13:51","הצטטן","<i>בחנוכה הזהיר להתעסק בלימוד התורה הקדושה יותר מבשאר ימים,  <br />והקפיד מאד על זה שמבלים ימים האלה בהבלי השחוק,  <br />כי אמר, כאשר נזכר ג&quot;כ בספרים, <br />שעצת היצה&quot;ר הוא להפריע את העם מעבודת ה' ומתלמוד תורה בימי חנוכה אשר תקנו לנו חז&quot;ל להודות ולהלל,  <br />והלימוד הוא עניין גדול בזמן הזה, <br />כי אז נמסרו סודות התורה למשה רבינו ע&quot;ה.</i><br /><br />(מנהגי חת&quot;ס פ&quot;ט א')","68","","5257","True","True","False","","372","77.126.138.81","0","0","",""),new Message("1185","1184","מה שרבותינו הקדמונים פסקו ישיבה בחנוכה..","11/12/09 13:52","כד כסלו","תש&quot;ע","13:52","הצטטן","<i>מה שרבותינו הקדמונים פסקו ישיבה בחנוכה, <br />עשו בשביל הנערים שיחזרו ויחזרו על תלמודם מה שלמדו שיהיה שגור בפיהם, <br />על כן השומע ישמע ויתעורר.</i><br /><br />(של&quot;ה)","68","","5257","True","True","False","","164","77.126.138.81","0","1184","",""),new Message("1187","1184","חנוכה ודיני ירושה","12/12/09 22:47","כה כסלו","תש&quot;ע","22:47","ברוך","הרמב&quot;ן (בראשית מט,י) מקשה כיצד יתכן שהחשמונאים, שהיו חסידי עליון, הגיעו למצב ש'כל מאן דאמר מבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא', כפי שלמדנו בתחילת המסכת. הוא מתרץ, שהחשמונאים לקחו את המלוכה לעצמם, בניגוד לציוי 'לא יסור שבט מיהודה'. אמנם, עדיין הקושיה במקומה עומדת, כיצד עברו חסידי עליון על איסור זה.<br />והנה, יש להקשות קושיה נוספת. שמצינו שנתנה התורה דיני ירושה שונים, ואסרה לעקוף אותם על ידי מתנות וכדומה. ואף מבן רע אסור להעביר את ירושתו (ב&quot;ב קלג:). ומדוע תאסור התורה מלהעניש את מי שאינו ראוי לירושה?<br />ונראה לי שכוונת התורה בציווי זה להכניס בנו את מידת הענוה. פעמים רבות אנו חושבים כי אנו יודעים מהי האמת, ומה טוב שיהיה, ובאיזה דרך בדיוק צריך להתגשם טוב זה. והקב&quot;ה רוצה ללמדנו, כי לפעמים צריכים ענוה אל מול המציאות. אם לאחר כל המאמצים שהשקיע אדם בחינוך בנו, עדיין הוא 'ברא בישא', הרי שזו המציאות. וודאי שאין כוונתי שיש להכנע לה, אך מכל מקום יש להכיר בה.<br />ואולי כאן הייתה טעותם של החשמונאים. שאכן, הם היו חסידי עליון אמיתיים, והיו מוכנים למסור נפשם במלחמה להקמת הדת. ומשזכו במלחמה, בחסדי ה', חשבו שהם אלו שראוים לשלוט. שאף על פי שהמלך אמור להיות משבט יהודה, מכל מקום הרי שבט יהודה לא נלחם כנגד היונים, והם אלו שהרימו את נס המרד. ולכן דעתם היתה שטוב יותר כי הם ימלכו, וכך ידאגו שהעם יתנהל כפי שהם חושבים שעליו להתנהל. וזה ממש כעין 'עבורי אחסנתא', כלומר, העברת ירושה מבן רע לבן טוב.<br />אך עלינו לדעת שהקב&quot;ה הוא שמנהל את העניינים, ולא תמיד מה שנראה לנו טוב, או הדרך הנכונה להגשמתו, אכן כך הוא. ועל כן אסור לאדם להעביר ירושה ואפילו מבן טוב לבן רע, ואסור היה לחשמונאים למלוך במקום שבט יהודה.<br /><br />חנוכה שמח!<br /><br />(דיון בדברי הרמב&quot;ן התנהל כבר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=658'>בפורום</a>).","86","","5256","True","True","False","","292","77.125.7.12","0","1184","",""),new Message("5512","1184","זה כדי להוציא מלבם של נוהגי ליל ה'ניטל'?","09/12/10 11:58","ב טבת","תשע&quot;א","11:58","Almuaddib","","107","","4894","False","True","False","","128","212.25.82.194","0","1184","",""),new Message("16122","1184","הרבנים החרדים : חנוכה - אינם ימי ריפיון","23/12/11 08:29","כז כסלו","תשע&quot;ב","08:29","לינקוש","הרבנים יצאו בקריאה לאברכי הישיבות &quot;חס וחלילה שיהיו הימים המסוגלים האלו לימי רפיון והתרחקות מלימוד התורה הקדושה&quot;<br /><br />'וועד הישיבות בארץ ישראל' קורא לאברכים לדאוג ל&quot;חיזוקה של התורה בימי החנוכה&quot;.<br /><br />בקריאתם פונים הרבנים להתחזק בלימוד התורה, &quot;ראויים הם ימי החנוכה שנמסרו בהם זדים ביד עוסקי תורתך להתחזקות בלימוד התורה ועמלה. על בני הישיבות והכוללים להתחזק ביתר שאת בסדרי הלימוד בימי החנוכה&quot;.<br /><br />הרבנים ציינו כי ימי החנוכה הם מסוגלים במיוחד ללימוד התורה, &quot;חס וחלילה שיהיו הימים המסוגלים האלו לימי רפיון והתרחקות מלימוד התורה הקדושה. וידוע מה שכתב השל&quot;ה שימי החנוכה ראויים ביותר להתמדת התורה מבשאר הימים, וזכות התורה תעמוד לנו למגן ולמושיע.&quot;<br /><br />על הקריאה חתומים גדולי הדור החרדים, בהם פוסק הדור הליטאי הרב יוסף שלום אליישיב, 'ראש הישיבה' הרב אהרון לייב שטיינמן, והרבנים קנייבסקי, וואזנר, וקרליץ. <br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.inn.co.il/News/News.aspx/230667'>מקור</a>","58","","4515","True","True","False","","284","77.126.89.40","0","1184","",""),new Message("5506","1185","מרגלא בפינו","09/12/10 01:55","ב טבת","תשע&quot;א","01:55","דוד כוכב","שחופש חנוכה (דמיתקרי בין הזמנים דרבנן) הוא זֵכֶר עבור &quot;לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ&quot;  <img src='/icon/4.gif'>.","125","","4894","True","True","False","","142","95.86.65.85","0","1184","",""),new Message("1188","1187","יפה מאוד! חג שמח לכולם!","13/12/09 08:49","כו כסלו","תש&quot;ע","08:49","בבא רגל","","51","","5255","False","True","False","","171","77.126.160.130","0","1184","",""),new Message("5501","1187","לרבי ברוך הי&quot;ו","08/12/10 22:41","א טבת","תשע&quot;א","22:41","משיב מאורות דף היומי","אתה שואל: אמנם, עדיין הקושיה במקומה עומדת, כיצד עברו חסידי עליון על איסור זה.<br /><br />א. ומה הרמב&quot;ן חשב לענות על זה? הרי הוא כבר שאל את השאלה...ואיך קרא לרמב&quot;ן שלא שם לב שלא ענה כלום על שאלתו. אתמהה!<br /><br />ב. את שאלתך על הרמב&quot;ן ניתן לשאול גם על תשובתך: <i>עדיין הקושיה במקומה עומדת, כיצד חסידי עליון לא ידוע מה שמבואר בב&quot;ב קלג' ב', וגם נכתב כאן בפורום!.</i><br /><br />ג. לרמב&quot;ן כבר לא קשה כלום מאחר שהם עברו על פסוק בתורה. זה מסביר את הכל. מי שאינו מקיים את הדין מובן לרמב&quot;ן שיכול להתגלגל רחוק. <br /><br />איך עברו על פסוק? אין כאן קושייה. כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. <br /><br />זאת חנוכה שמח","142","","4895","True","True","False","","244","85.130.130.141","0","1184","",""),new Message("5504","1187","רק הערה","09/12/10 01:31","ב טבת","תשע&quot;א","01:31","דוד כוכב","שלא כאיסורים האחרים שהוזכרו, אין ב'עבורי אחסנתא' איסור, רשאי אדם לצוות את נכסיו לאשר יחפוץ. אלא שלכתחילה עדיף שיירשו יורשיו. וכדברי הרמ&quot;א (שו&quot;ע חו&quot;מ רפב, א) &quot;מי שצוה לעשות בנכסיו הטוב שאפשר לעשות, יתנהו ליורשיו כי אין טוב מזה&quot;.","125","","4894","True","True","False","","125","95.86.65.85","0","1184","",""),new Message("5531","5504","אין איסור אבל אין רוח חכמים נוחה הימינו","10/12/10 11:06","ג טבת","תשע&quot;א","11:06","משיב מאורות דף היומי","שולחן ערוך חושן משפט סימן רפב סעיף א:<br /><br />כל הנותן נכסיו לאחרים והניח היורשים, אף על פי שאין היורשים נוהגים בו כשורה <b>אין רוח חכמים נוחה הימנו</b>, וזכו האחרים בכל מה שנתן להם. <b>ומדת חסידות שלא להעיד בצואה שמעבירין בה הירושה מהיורש, אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה. </b>","142","","4893","True","True","False","","249","85.130.130.141","0","1184","",""),new Message("16098","5506","&quot;זאת חנוכה&quot;","22/12/11 03:02","כו כסלו","תשע&quot;ב","03:02","המכריע","ועל דרך זו היה דורש רבי חיים שמואלביץ זצ&quot;ל (ראש ישיבת מיר שנסתלק בג' טבת תשל&quot;ט, ובשנה חסירה זה חל בזאת חנוכה) את המונח זאת חנוכה, שאמנם בפשוטו נקרא על שם הקריאה דיומא, זאת חנוכת המזבח, אבל דורשי רשומות כבר יצאו לדורשו, <br /><br />ואמר הגר&quot;ח לפי שימי החנוכה היו ראויים להיות ימי שקידה בכפליים כאמור וכמובא לעיל. אלא שבעוונותינו הרבים מכיון שההדלקה חלה באמצע סדר ב' נפגע כל הסדר, והמהדרין בשעה זו בביקורי סבא וסבתא וקבלת דמי חנוכה וסיבוב ה&quot;דריידעל&quot; ואכילת מיני סופגנין ואכילת ארוחות במקום ההדלקה, ריבוי הכנות, ועוד ועוד מפסידים הרבה משקידתם.<br /><br />ואילו ביום שמיני שכבר הודלקה השלהבת בלילה שלפניו, והיום הוא יום לימודים רגיל לכל ענייניו, &quot;זאת חנוכה&quot; האמתי (ובלשונו האט דאס איז חנוכה!).<br /><br />אגב בצעירותי הלכתי לחזות בכמה הדלקות אצל חכמי וצדיקי הדור. וביררתי שמרן הגר&quot;ח מדליק כהגר&quot;א בדיוק בשקיעה ובאתי איזה רגעים מקודם לכן וראיתי שיושב בחדרו עם החברותא ואין זכר לחנוכיה ולא להכנות. בדקות האחרונות הרבנית הישישה נשרכה עם בית מנורה ובתוכה חנוכיה מוכנה והניחתה במקומה. בשלב מסויים היא אמרה לו, הגיע הזמן. הוא הביט בשעונו ואמר יש עוד דקה! והמשיך ללמוד. לאחר דקה קם ממקומו היא הגישה לו נר דולק, הוא אמר את הברכות הדליק נר אחד ומסר לה לסיים, אמר הנרות הללו בדרך למקום ותוך כדקה או שנים להערכתי כבר חזר לתלמודו !<br /><br />מובן שאין זו הנהגה ראויה לכל אחד אבל מידתו של גאון זה היתה שקידתו הנוראה. עצה טובה למחפשי חיזוק בשקידה לקרוא את הספר הנפלא מוח  ולב. בזכרוני סיפור דומה שסיפרה חמותו שבסעודות השבת הוא היה מביא את החברותא ולומד בחדר הסמוך. החמות היתה אומרת לו חיים יש דגים על השולחן, הוא היה נכנס לדקה אוכל הדגים ושב לחברותא. כך בבשר ולברכת המזון. הסעודות אצל חמיו ר' לייזר יהודה נמשכו כמה שעות רוויות כמובן בדברי תורה בהלכה ואגדה, אבל הוא השתתף בהן רק לכמה דקות. <br /><br />פעם ניגש אליו אחרי מעריב אורח חשוב מבוגרי הישיבה וביקש להתארח על שולחנו לסעודת ליל שבת.  ר' חיים הזמינו בחפץ לב. הלה התעכב מעט באולם הישיבה עם חבריו, ולאחר כעשרים דקות הוא רואה את ר' חיים מגיע ומתקרב אליו. הוא בוש מאד בהבינו שהוא עיכב את ר' חיים וכעת בא הוא לקרוא לו. והנה ר' חיים אומר לו אני כבר סיימתי את הסעודה ובאתי ללמוד, רק ניגשתי לומר לך שסעודתך מוכנה לך בביתי.<br /><br />במותו ספד לו הרב שך &quot;משמת ר' חיים בטלו השקדנים&quot;. (קוריוז מעניין. הרב שך אמר זאת במבטאו הליטאי וסופר המודיע הבין שהוא אומר &quot;בטלו הספדנין&quot;, וכך, למרבה הבושה, נדפס למחרת בכותרת הראשית של המודיע עם תוספת ביאור שר' חיים היה זה שהיה עומד ומספיד ומגדיר את גדולי הדור בהסתלקותם... וכדי ביזיון וקצף.<br /><br />עצם טעותו של הלבלר הנ&quot;ל היה לה רקע, כי הדבר היה נכון לכשעצמו, ודאי עוד זכור לרבים הספדו של רבי חיים בהלויית המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ&quot;ל בשנת תשל&quot;ד שעלה להספיד לאחר כמה מספידים מגדולי הדור שכבר אמרו עליו שבחים מופלגים, פתח ר' חיים בהבאת המדרש משל למלך שהיו לו כלי זהב ומשבחים אותו בכלי כסף כלום שבח הוא לו? גנאי הוא לו! ואז המשיך ואמר; עד עכשיו שיבחוהו בכלי כסף ואני אשבחנו בכלי זהב).<br /><br />ולוואי ונזכה ביומין אילין לקבל עלינו עול שקידת התורה הקדושה כראוי לה.","199","","4516","True","True","False","","1127","85.130.221.217","0","1184","",""),new Message("5532","5531","נכון, אך אין נענשים על כך","10/12/10 11:48","ג טבת","תשע&quot;א","11:48","דוד כוכב","מסופר במסכת בבא בתרא דף קלג ע&quot;ב שיוסף בן יועזר ראשון חכמי הזוגות (!) עשה כן, והקדיש נכסיו כדי שלא יירש בנו שלא היה נוהג כשורה. <br />ומשמעות הגמרא שלא טוב עשה.<br />ודלא כרשב&quot;ג שם במשנה האומר: &quot;אם לא היו בניו נוהגים כשורה - זכור לטוב&quot;.<br /><br />לדברי ברוך החשמונאים סברו כרשב&quot;ג.<br />ועיקר הפגם היה בדורות הבאים שבעצמם לא היו נוהגים כשורה, לכן כבר לא היה להם שום היתר להחזיק בהנהגה.","125","","4893","True","True","False","","132","213.151.51.155","0","1184","",""),new Message("16101","16098","בנימה אישית","22/12/11 03:15","כו כסלו","תשע&quot;ב","03:15","המכריע","הארכתי קצת שלא כדרכי מכיון שבדיוק שמתי לב שהיום מלאו יב חדש להצטרפותי לפורום, וכמו תמיד נבהלתי מראות את כמות ההודעות שיוצאת מתחת ידי בלי שאני שם לב, ועולה לפי חשבוני בממוצע מעל חמש הודעות ליום. (חלקן הודעות ארוכות מאד, כמו ההערות היומיות לחולין או הסיכומים היומיים לבכורות). <br />הודעה עונתית זו השבה לבקרנו רק בחנוכה, והיא טמונה באשכול מוסתר, נראתה לי מתאימה להשתפכות זוטא זו.. <br />אייחל שיוצא שכרן של כל אותן ההודעות בהפסדן. (כלומר מבחינת ביטול תורה באיכות. שהרי חלק גדול מההודעות הן בנושאים כלליים או תגובות להודעות שונות וכדומה ולא בהכרח נחוצים לצורך הלימוד. והזמן הנדרש לכתיבתן ותשומת הלב מחסרות מעט מזמן הלימוד האיכותי מחד גיסא, ומאידך גיסא טוב מדי פעם &quot;להתאוורר&quot; מעט, ואם כבר הרי זו ההתאווררות הכי טובה, בבחינת &quot;טוב תיתי אותה לך מתיתי אותה לאיש אחר&quot;, וייתכן שיש קוראים להם ישנה תועלת מהדברים. ועל כל זאת באה התקוה שאם יש הפסד מה בכתיבת הודעות מרובות, יוצא הפסד זה בשכרו, והוא רחום יכפר עוון). <br />יתן ה' שנזכה כולנו עוד רבות בשנים ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים.","199","","4516","True","True","False","","184","85.130.221.217","0","1184","",""),new Message("16143","16101","ישר כוחך!","25/12/11 08:37","כט כסלו","תשע&quot;ב","08:37","יאירה","אין צל של ספק, שיש תועלת רבה מדברי חכמה, שכותב כבוד הרב!<br />אני מאחלת לך, שתמשיך ללמוד, ללמד ולזכות אותנו בדברי תורה ובביאורי סוגיות בדף היומי!","192","","4513","True","True","False","","201","109.253.66.249","0","1184","","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);