var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1051;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1051","0","דייני גולה וא&quot;י - תנאים?!","28/10/09 19:16","י חשון","תש&quot;ע","19:16","shimonl","לימא בפלוגתא דהני <b>תנאי</b> .... דייני גולה אמרי.... ודייני א&quot;י אמרי...<br /><br />רשב&quot;ם סוף ד&quot;ה שטר כיס:  דייני גולה דהיינו שמואל וקרנא ודייני א&quot;י דהיינו ר' אמי ור' אסי.<br /><br />אני מאוד מופתע! שמואל וקרנא ור' אמי ור' אסי כולם מופיעים בברייתא?!<br />ועוד הגמרא בפירוש מכנה אותם &quot;הני תנאי&quot;!<br /><br />האין זה דבר מאד מוזר?","71","","5302","True","True","False","","1643","217.132.74.222","0","0","בבא בתרא|ע ע&quot;ב",""),new Message("1052","1051","טעות בגירסה כפי שמוכח מכתבי-יד רבים","28/10/09 20:19","י חשון","תש&quot;ע","20:19","הראל","להלן ק ע&quot;א נאמר:<br />דרך היחיד - ד' אמות. תנא, אחרים אומרים: כדי שיעבור חמור במשאו. אמר רב הונא: הלכה כאחרים. (<b>ותניא אידך</b>) דייני גולה (אומרים): שני גמדים ומחצה. ואמר רב הונא: הלכה כדייני גולה. והאמר רב הונא: הלכה כאחרים! אידי ואידי חד שיעורא הוא. <br /><br />וכתב שם הרשב&quot;ם:<br />ה&quot;ג דייני גולה אמרי - והיינו שמואל וקרנא בפ&quot;ק דסנהדרין (דף יז: ע&quot;ש) והלכך <b>לא גרסי' תניא </b>דאמוראי נינהו אי נמי ה&quot;ג תנו דייני גולה שונים ברייתא ובפ' בית כור (לקמן /בבא בתרא/ דף קז) גרסינן נמי הכי.<br /><br />וגירסת הרש&quot;ל בסוגייתנו (בעקבות הנ&quot;ל?) היא:<br />...כאחרים <b>ותנו </b>דייני גולה שני גמדים...<br /><br />וברש&quot;ש בסוגייתנו (שהפנה לנ&quot;ל) כתב:<br />... ותימה להזכירם בברייתא ולקרותם תנאים הלא אמוראי נינהו כולהון... וצ&quot;ע... [אח&quot;ז מצאתי בתוס' כתובות (צ&quot;ב ב') בד&quot;ה דינא שהעתיקו לימא בפלוגתא שטר כיס כו' וכ&quot;נ מהרשב&quot;ם כאן שגרס כן].<br /><br />ואכן, ראה רשב&quot;ם אצלנו בדיבור הקודם (ד&quot;ה לימא בפלוגתא) שנראה שלא גרס את המילים &quot;דהני תנאי דתניא&quot;.<br /><br />וכן בדק&quot;ס אצלנו הביא שבכת&quot;י מינכן לא גרסו תיבות אלו, והוסיף והעיר בהגהות דברי סופרים (אות ז) ש&quot;וכן ליתא בכל הכ&quot;י ובס' המאור וכ&quot;ל בד' פיזרו ווינציא רפ&quot;א ורפ&quot;ח ולובלין של&quot;ו והוסיפוהו בטעות בד' יושטיניאן&quot;.<br /><br /><br />לולי כל כתבי-היד המפורשים הללו, אולי היה מקום בדוחק רק להציע ולומר שכל האמוראים הללו הם בתחילת תקופת האמוראים - ולכן אולי ושמא לעיתים הם חדרו לברייתות?<br />לדוגמא, האמורא &quot;רב&quot; כמדומני מופיע ב-3 ברייתות בתלמוד [&quot;רב אבא&quot;].<br />ר' חייא מופיע גם הוא, לדוגמא: חולין טו ע&quot;ב.<br />ואולי שמא וייתכן, שאף האמוראים הללו (המאוחרים לרבי חייא ולרב) גם חדרו לתוך ברייתות??<br /><br /><br />ובהזדמנות זו, כדאי להכיר [כפי שמובא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/Forums/1052.pdf'>בקובץ המצו&quot;ב</a>] את פירוש המונחים &quot;לימא כתנאי&quot;, &quot;נימא הני תנאי כהני תנאי&quot;, שדומני שרבים מפרשים אותם בטעות אחרת.","46","pdf","5302","True","True","False","","1088","77.127.181.44","0","1051","בבא בתרא|ע ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("1057","1051","רבים כבר עסקו בשאלה זו, לרוב - לשוא","30/10/09 10:46","יב חשון","תש&quot;ע","10:46","Almuaddib","ברוב כתבי היד הנוסח שונה. במקום שיהיה כתוב - כמו בגמרא שלפנינו: &quot;לימא בפלוגתא דהני תנאי דתניא&quot;, הרי שבכתב יד ונציה, למשל, כתוב כך:<br /><br />&quot;לימא בפלוגתא שטר כיס היוצא על היתומין...&quot;<br /><br />כך גם מופיע בכת&quot;י הותיקן (אם כי כתוב &quot;יתומים&quot; - ב-ם' ולא ב-ן'), וכן הוא הנוסח גם בכת&quot;י מינכן.<br /><br />רק בכת&quot;י פאריס מצאתי שכתוב בדומה לגרסתנו, אם כי המלה &quot;דתניא&quot; לא מופיעה גם שם.<br /><br />כך שלפני שאנו נכנסים לכל הפירושים, צריך לשים לב כי ברוב כתבי היד כלל לא מופיע מה שלפנינו, וככל הנראה שיבוש הוא. גם דברי התוספות בכתובות צב: (ד&quot;ה דינא, באמצע העמוד) הם ציטוט של המופיע בכתבי היד דלעיל - בפלוגתא שטר כיס הו'.<br /><br />אלא שהדבר סבוך יותר, שהרי כבר מצאנו בכמה מקומות שמתייחסים לדברי קרנא - אחד מדייני הגולה, כאל בריתות. מצאנו בב&quot;ק ובסנהדרין שמזכירים &quot;נזקין דבי קרנא&quot; - משניות שנאמרו משמו. מבחינת הזמן, הרי על רב נאמר לפעמים &quot;רב תנא ופליג&quot;, ורב - כשירד לבבל, בא לנהרדעא לבחון את קרנא. כך שמבחינת זמן - אין ספק שגם על שמואל וקרנא ניתן לומר כך - ולגבי קרנא אף מצינו אזכור כזה במפורש.<br /><br />ועיינו גם בדברי הרשב&quot;ם בדף ק ע&quot;א (ד&quot;ה דייני הגולה).","107","","5300","True","True","False","","159","77.126.205.61","0","1051","בבא בתרא|ע ע&quot;ב",""),new Message("1058","1057","לגבי &quot;ברייתות על שם אמוראים&quot;","30/10/09 12:59","יב חשון","תש&quot;ע","12:59","הראל","בסוף דבריך החשובים כתבת: <br />&quot;אלא שהדבר סבוך יותר שהרי כבר מצאנו בכמה מקומות שמתייחסים לדברי קרנא - אחד מדייני הגולה, כאל בריתות&quot;.<br /><br />לא בטוח שהבנתי את כוונתך כראוי, אך דומני שהדבר לא סבוך.<br />יש להבדיל בין <b>אמוראים המופיעים בתוך ברייתא </b>[שעל זה נכתבו דבריי לעיל, שמצינו שרב מופיע 3 פעמים בברייתא, וכן מצינו בנוגע לרבי חייא].<br />לבין <b>&quot;ברייתות על שם אמוראים&quot; </b>(&quot;נזקין דבי קרנא&quot;, &quot;תנא דבי חזקיה&quot;, &quot;תנא דבי שמואל&quot; ועוד רבים) - שזו תופעה מוכרת ומקובלת והגיונית.<br /><br />יש הרבה ברייתות שקובצו/נערכו בבתי המדרש של האמוראים (מהדורות הראשונים בעיקר), ודרגת חשיבותם כמובן נמוכה מברייתות קדומות של תנאים (ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/Forums/1058.pdf'>בקובץ המצו&quot;ב</a>).<br /><br />לעומת זאת, הקושי שהתעורר כאן בסוגיה זה <b>שאמוראים עצמם</b> מופיעים (או שלא) בברייתות עצמן. וכאמור, מסוגייתנו אין הוכחה לכך, בעקבות ריבוי כתבי היד המצביעים על טעות בגירסה שלפנינו.<br /><br />ועוד בהקשר לדבריך:<br />בעניין &quot;רב תנא ופליג&quot; - דומני שאין קשר לסוגייתנו. רב הוא אכן תנא ופליג, אך לא מדובר על מקרים בהם דבריו הובאו בברייתא, אלא על דבריו שנאמרו בסוגיה כאמורא מן המניין, ולאחר קושיה מברייתא, הגמרא מסיקה שאין להקשות על רב, כי לרב האמורא מותר לחלוק על תנאים, כי הוא בעצמו בבחינת &quot;תנא&quot;.<br />האם ניתן לומר כך גם על שמואל וקרנא ועל יתר אמוראים מהדור הראשון? ראה תוס' בתחילת כתובות שטוען שאין לומר כך על ר' יוחנן.  אם כי, ראיתי פעם אחרון אחד שכתב שכן ניתן לטעון זאת גם על אמוראי הדור הראשון - אבל אעפ&quot;כ - הביטוי &quot;תנא ופליג&quot; מובא בגמרא רק על רב.","46","pdf","5300","True","True","False","","209","84.109.222.163","0","1051","בבא בתרא|ע ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("1059","1057","תודה רבה לשניכם!","31/10/09 22:55","יג חשון","תש&quot;ע","22:55","shimonl","תודה רבה לשניכם!<br />הבקיאות מרשימה. <img src='/icon/2.gif'><br />החברותא ואנכי מודים לכם, כי זה באמת הפריע לנו בגמרא. <br /><br />נ.ב. לרב Muad'dib יש שם פרטי Paul? <img src='/icon/4.gif'>","71","","5299","True","True","False","","170","192.117.103.154","0","1051","בבא בתרא|ע ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);