var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=5863;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","107"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","78")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("5754","0","כנס קדשים ענק בבנייני האומה  <img src='/icon/11.gif'>","27/12/10 15:36","כ טבת","תשע&quot;א","15:36","מנהל האתר","כנס מרכזי ללומדי הדף היומי ולציבור התורני - בבנייני האומה בירושלים.<br />פרטים <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/Forums/5754.jpg'>בקובץ המצורף</a>.<br /><br />גולשי הפורטל המעוניינים בכרטיס (ללא עלות) יכולים לפנות למארגני הכנס בטלפון 050-4187273 <br />או <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/ContactUs.aspx'>ליצור עימנו קשר</a>.","1","jpg","5638","True","True","False","","986","77.124.34.166","0","0","","0-jpg"),new Message("5799","5754","נותרו כרטיסים אחרונים  <img src='/icon/14.gif'>","29/12/10 08:29","כב טבת","תשע&quot;א","08:29","מנהל האתר","התערוכה ודגם בית שני החל מהשעה 18:00<br />האירוע המרכזי 19:00<br />התוועדות 23:15<br />הכניסה ללא תשלום","1","","5636","True","True","False","","243","77.124.179.60","0","5754","",""),new Message("5812","5754","בקשה למי שמתכוון לבוא לכנס","29/12/10 18:41","כב טבת","תשע&quot;א","18:41","יאירה","שלום למי שמתכוון לבוא לכנס! התואילו בטובכם לצרף סיכום תמציתי של הדברים שייאמרו או להוריד קישור למידע באינטרנט אחרי כן? (מעניין אותי במיוחד מה ייאמר לגבי עבודת ה' שבמקדש בזמן הזה וגם לגבי מסכת זבחים ומנחות).  אני לא יכולה לבוא  כי אין שם עזרת נשים. על כן אני מבקשת את הדבר, בתודה מראש","192","","5636","True","True","False","","277","95.86.108.152","0","5754","",""),new Message("5863","5754","רשמים מהכנס  <img src='/icon/15.gif'>  <img src='/icon/15.gif'>  <img src='/icon/15.gif'>","31/12/10 12:52","כד טבת","תשע&quot;א","12:52","לינקוש","זכיתי להיות אמש בכנס הנ&quot;ל (למעט בהתוועדות).<br />להלן כמה רשמים שצברתי:<br /><br />ישר כח גדול מאוד למארגני הכנס [האגף לתרבות תורנית של עיריית ירושלים, בראשות הרב גבריאל שטאובר (המנחה)  והרב אברהם יהודא פיינר (הדובר הראשון)].<br />הכנס אורגן בטוב טעם ודעת, במקצועיות מרובה, עם תוכן עשיר ומגוון ובסדר מופתי.<br /><br />בנייני האומה היו מלאים עד אפס מקום [גם האולם וגם היציע - דומני שמדובר ב-3,000 מקומות ישיבה]. לא היה מקום ישיבה אחד פנוי, והיו כאלו שאף עמדו. (בתמונה המצורפת, ניתן לראות חלק בלבד מהיושבים באולם)<br /><br />החל מהשעה 18:00, בכניסה לבנייני האומה, היתה תערוכה מרשימה של כלי המקדש, מצגת בנושא המקדש, תערוכת תמונות ועוד.<br />נראה לי שמכון המקדש (שמכרו שם את ספריהם השונים וכו') היו המארגנים של שלב זה [ואגב, נדמה היה שהם היו הכיפות סרוגות היחידות שהיו בערב זה, וצ&quot;ע מדוע].<br /><br />קצת אחרי השעה 19:15 החל האירוע המרכזי. באירוע היו הדוברים שהוזכרו בקובץ שלעיל, וכן היתה בהחלט תכנית אומנותית עשירה ביותר. היו קטעי נגינה וחזנות יפים ומרשימים בין דובר לדובר. הדוברים עצמם דיברו באופן מרשים (פירוט קל להלן) ולא חרגו מהזמן שהוקצב להם. לאורך כל האירוע, הוקרנו תמונות וסרטונים קצרים על המסכים הגדולים (בנוסף, להקרנת המתרחש על הבימה המרכזית). כאמור, המקצועיות שלטה בארגון האירוע - הופתעתי מעל ומעבר.<br /><br />דרשתו של הרב מנחם שטיין היתה לטעמי מדהימה. דברים היוצאים מעומק הלב והנכנסים ללב ומרתיתים את הלב. הדברים נאמרו בבהירות ובבקיאות מרשימה ובשפה קולחת. לא ניתן היה שלא להתפעל ולהתרומם בעקבות דרשתו המופלאה. בין היתר הוא דיבר על היחס בין האב לבן, כמשל ליחס בין הקב&quot;ה לעמ&quot;י. הוא דיבר והרחיב על כך שבזמן המקדש, ניתן לחוש בבירור את הימצאות השכינה, לאור הניסים שנעשו במקדש וכו', ודיבר על הצער והכאב של הניתוק בין האב לבנו, בזמן החורבן. לא הכרתי קודם לכן את הרב מנחם שטיין, ואני מוכרח לציין שהוא דרשן מבריק בצד היותו ת&quot;ח מופלג (וכך הוצג ע&quot;י המנחה), והצליח לרומם את הציבור ולגעת בנשמה.<br /><br />הרב יהושע כהן (מחבר הספר &quot;כרם יהושע&quot; - מומלץ!) הדהים את קהל השומעים בבקיאותו המופלגת בש&quot;ס בבלי וירושלמי, כאשר בכל עת שהזכיר משהו ציטט את כל האזכורים של אותו עניין בש&quot;ס, תוך ציון מקום מדוייק (עד לרמת השורה בדף). כשהזכיר חכם מסויים ורצה לתאר אותו, החל למנות את כל האזכורים שלו בש&quot;ס (עד שנקטע במחיאות כפיים סוערות ע&quot;י הקהל ההמום). האזכורים כללו גם את ציון ה&quot;דיבור המתחיל&quot; של רש&quot;י ותוס'! השיא לטעמי היה כשהחל להזכיר תופעה מסויימת בש&quot;ס שלטענתו יש לו 3200 הוכחות לכך, והחל למנות אותם במהירות הבזק, עד ששוב נקטע ע&quot;י הקהל במחיאות כפים סוערות. תופעה זו, של ציטוטים מרחבי הש&quot;ס, חזרה על עצמה שוב ושוב, ולא נראה שעשה זאת כדי להרשים את הקהל, אלא שכך דרכו בדרשותיו ושיחותיו. הרושם הוא ששליטתו בש&quot;ס מוחלטת. אחד הדגשים המרכזיים בדבריו היה דברי הגמרא &quot;בארבעה לא מצינא בשיתא מצינא&quot;, שמהם מוכח שדרכם היה ללמוד סדר קדשים כחלק בלתי נפרד מהלימוד המצוי.","58","jpg","5634","True","True","False","","738","84.228.103.142","0","5754","","0-jpg"),new Message("5864","5863","המשך","31/12/10 12:53","כד טבת","תשע&quot;א","12:53","לינקוש","הרב דוד זיכרמן (מגיד שיעור בדף יומי בכותל בסמוך לחצות) העביר שיחה מרתקת, עם התלהבות מרובה ושמחה מיוחדת, ובסופה אף החל לפצוח בשיר ולסחוף אחריו את כל הציבור הרב.<br /><br />רוחו של החפץ חיים ריחפה שוב ושוב בכל הערב המדהים הזה, כאשר מרבית הדוברים הזכירו שוב ושוב את החפץ חיים שדחף ללימוד קדשים, וכן את זכותו של מהר&quot;ם שפירא, מייסד לימוד הדף היומי, שבזכותו מסכתות נידחות - נלמדות בסדר הדף היומי.<br /><br />לאחר שלב הדוברים - הוקרנה מצגת ארוכה, מקצועית ביותר ברמה גבוהה ביותר, על ביהמ&quot;ק ומעשה הקרבנות וכו'. [המצגת הוכנה ע&quot;י יהודי מארה&quot;ב לזכר אביו, ואשרי מי שיצליח להשיג העתק שלה].<br /><br />עיקר ותכלית הכנס היתה לחזק את הלומדים ולעודד אותם בחשיבות לימוד סדר קדשים, וללא ספק מטרה זו הושגה. כל מי שנכח בכנס יצא מחוזק ועם מרץ ללמוד וללמוד.","58","","5634","True","True","False","","392","84.228.103.142","0","5754","",""),new Message("5866","5863","תיקון: 3210 הוכחות בש&quot;ס","31/12/10 13:50","כד טבת","תשע&quot;א","13:50","דוד כוכב","שמעתי זאת אתמול אצל הרופא שיניים שלי שהולך בקביעות לשיעורו של הכרם יהושע, והשמיע בזמן הטיפול את השיעור של אותו בוקר - הפרומו לדרשה שבערב.<br /><br />ומ&quot;ש שמוכח שם שדרכם היה ללמוד סדר קדשים, לפי פירוש המהרש&quot;א לא מוכח כן בגמרא.<br />אמנם משמע כרש&quot;י שכן לא אמר ברביעאה, בשיתאה - ברביעי בשישי כהסבר המהרש&quot;א. ועוד, דחזינן שאין זרעים וטהרות בבבלי אבל יש סדר קדשים מפותח מאוד.","125","","5634","True","True","False","","204","212.76.109.108","0","5754","",""),new Message("5875","5864","[ללא נושא]","02/01/11 00:19","כו טבת","תשע&quot;א","00:19","יאירה","לינקוש, שבוע טוב, תודה על דבריך,שכתבת כאן! תזכה למצוות!","192","","5632","True","True","False","","238","192.118.11.120","0","5754","",""),new Message("5881","5864","לינקוש, יישר כח גדול! אשריכם ישראל.","02/01/11 15:17","כו טבת","תשע&quot;א","15:17","student","","177","","5632","False","True","False","","185","87.69.176.229","0","5754","",""),new Message("5873","5866","ויש למספר משמעות","01/01/11 23:26","כה טבת","תשע&quot;א","23:26","דוד כוכב","מדובר על מספר הראיות בש&quot;ס לכך שהאמוראים, למרות שהיו בקיאים מאוד במשניות, הם לא היכירו את כל הברייתות.<br /><br />לדוגמא, קיימת ראיה בדף של היום, מסכת זבחים דף נב ע&quot;א:<br />&quot;מאי בינייהו? אמר רב אדא בר אהבה: שירים מעכבים איכא בינייהו, מר סבר: מעכבי, ומר סבר: לא מעכבי.<br />רב פפא אמר: דכולי עלמא שירים אין מעכבים, והכא במיצוי חטאת העוף מעכב קא מיפלגי, מר סבר: מעכב, ומר סבר: לא מעכב.<br />תניא כוותיה דרב פפא: (ויקרא ד) ואת כל דם הפר ישפך - מה ת&quot;ל הפר? לימד...&quot;.<br /><br />משמע שגם רב אדא בר אהבה וגם רב פפא לא הכירו ברייתא זו.<br /><br />המספר 3210 בנוי מהספרות 3 2 1 0 - בסדר יורד. דבר המורה על מיעוט, כמו הלחש המובא במסכת פסחים דף קיב ע&quot;א הבא לבטל את סכנת השברירי:<br />&quot;שברירי ברירי רירי ירי רי&quot;.<br />(דומה לזה בסדר עולה: נ-נח-נחמ-נחמן של חסידי אודיסער).<br />המספר 3210 מתאים איפא בהוראתו על ירידת הדורות ומיעוט הידע.<br /><br />ואילו המספר 3200 מוזכר בסוף החשבון במסכת עירובין דף כא ע&quot;א:<br />&quot;...נמצא כל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה&quot;.<br />מספר זה מורה דוקא על שלימות התורה הרחבה מיני ים, שגודלהּ פי 3200 מהיקום.","125","","5633","True","True","False","","195","212.76.105.143","0","5754","",""),new Message("5877","5873","דרשה על בסיס ספרות ערביות?","02/01/11 11:27","כו טבת","תשע&quot;א","11:27","Almuaddib","הרי בתקופת התנאים והאמוראים, לא כך ספרו. המספר 3,210 היה משהו כמו ג' אלפין, ב' מאות ו-י'. כלומר - גב&quot;י.<br /><br />עד שהערבים לא כבשו את הודו, והביאו משם את המצאת ה&quot;אפס&quot;, אף אחד כלל לא ידע לספור כך. רש&quot;י לא ידע לספור כך, כפי שרוב העולם - עד התפשטות השיטה ההודית באמצעות הערבים - לא הכיר אותה.<br /><br />הלכה פרתך לקטב מרירי רירי רי.","107","","5632","True","True","False","","214","81.218.141.168","0","5754","",""),new Message("5878","5877","אין צורך בספרות, יש מילים","02/01/11 12:26","כו טבת","תשע&quot;א","12:26","דוד כוכב","וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה, וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה<br /><br />אף כאן<br />שלשת אלפים<br />ומאתים<br />ועשר<br /><br />ואין יחידוֹת. ואם תרצה מאוד, אוותר לך על האפס.","125","","5632","True","True","False","","163","212.76.105.143","0","5754","",""),new Message("5880","5878","תרי תנאי אליבא דרב כוכב?","02/01/11 13:00","כו טבת","תשע&quot;א","13:00","Almuaddib","הרי אתה סותר את דבריך מיניה וביה.<br /><br />כתבת למעלה:<br /><br />&quot;המספר 3210 בנוי מהספרות 3 2 1 0 - <b>בסדר יורד</b>. דבר המורה על מיעוט, כמו הלחש המובא במסכת פסחים דף קיב ע&quot;א הבא לבטל את סכנת השברירי...&quot;<br /><br />הבהרת שאתה מדבר על ירידת הספרות - שלוש-שתים-אחת-אפס.<br /><br />כעת, עברת לשלושת אלפים - מאתים - עשר.<br /><br />זו ירידה זו? מה ירידה שבכאן? הקפיצה משלושת אלפים למאתים גדולה מאד, והקפיצה ממאתים לעשר זעירה לעומתה, והאפס - חזר לו כלעומת שבא להודו, להמתין אלף שנים עד שישוב ויתגלה לעולם.<br /><br />הרי אתה מתנהג כבניו של לבן הארמי - חומד (ל)צאן.","107","","5632","True","True","False","","213","81.218.141.168","0","5754","",""),new Message("5883","5880","אפרט","02/01/11 20:48","כו טבת","תשע&quot;א","20:48","דוד כוכב","המספר 3210 משמעותו:<br />3 אלפים<br />ועוד 2 מאות<br />ועוד 1 עשרות<br />ועוד אפס יחידות.<br /><br />המצב נותר בדיוק כך כאשר מתארים מספר זה במילים:<br />שלשת אלפים - (ג) <br />ומאתיים (ב' מאות) - (ב)<br />ועשר (עשיריה אחת) - (א)<br />(כאן באה שתיקה המתארת את מספר היחידות. ניתן להתייחס אליה, וניתן להתעלם. תרי תנאי).<br />לסיכום: ג-ב-א-(-)<br /><br />השיטה העשרונית קיימת במקרא.<br />השיטה הנ&quot;ל בתיאור המספרים אינה קשורה לצורת סימונם במילים, בספרות רומיות, ערביות, או אירופאיות.<br /><br />ושמא תאמר שהיחידות ברישא ואח&quot;כ העשרות והמאות - מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה (אסתר א, א).<br />לכך באה שרה מחברון (לא מהודו ולא מכוש) וקבעה מֵאָה - וְעֶשְׂרִים - וְשֶׁבַע.<br />קודם מספר המאות אח&quot;כ העשרות ואח&quot;כ מספר היחידות.<br /><br /><i>רבי עקיבא היה יושב ודורש והצבור מתנמנם בקש לעוררן, אמר: <br />מה ראתה אסתר שתמלוך על שבע ועשרים ומאה מדינה?<br />אלא תבא אסתר שהיתה בת בתה של שרה שחיתה ק' וכ' וז' ותמלוך על ק' וכ' וז' מדינות</i> (בראשית רבה פרשת חיי שרה פרשה נח סימן ג).","125","","5632","True","True","False","","309","212.76.105.143","0","5754","","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);