var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=42640;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("111025","רשימת המומים לפי הגר&quot;א","אוריאל שלמוני","24/10/26 22:47","605","106"),new MostViewed("111029","מכירים את המעשה עם 'החגב של ר׳ חיים'?...","לינקוש","25/10/26 07:41","58","105"),new MostViewed("111026","מדוע רש&quot;י מעמיד היתר מום מעשר דווקא בספק","עדי דיאמנט","24/10/26 22:55","952","98")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("42640","0","האם בעוד עשור תסתיים תקופת &quot;האחרונים&quot;?","04/01/16 23:03","כג טבת","תשע&quot;ו","23:03","לינקוש","לפני כמה שנים, שמעתי מישהו שטוען, שסיום כתיבת האנציקלופדיה התלמודית - למעשה, תחתום את תקופת האחרונים.<br /><br />קראתי לאחרונה שתורם נכבד מאוד מקנדה תרם סכום גבוה מאוד לאנציקלופדיה התלמודית ובתנאי שיסיימו את כתיבת האנציקלפודיה תוך 10 שנים מהיום.<br /><br />------<br /><br />והנה אירוע שהתרחש הערב ופורסם <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.inn.co.il/News/News.aspx/313417'>באתר ערוץ 7</a>:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>&quot;התלמוד - הלב היהודי הפועם זה עשרות דורות&quot;</b></span><br /><br /><span class='lightYellow'><b>בבית הנשיא נערך הערב (שני) אירוע לציון 70 שנה לאנציקלופדיה התלמודית. ריבלין: כל ילד יהודי ראוי שיזכה לטעום מהאוצר התלמודי.</b></span><br /><br />נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קיים הערב (שני) במשכנו אירוע לציון 70 שנה לאנציקלופדיה התלמודית.<br /><br />במהלך האירוע העניק מנהל האנציקלופדיה התלמודית, הרב פרופ' אברהם שטיינברג, לנשיא המדינה, כרך מהודר מהאנציקלופדיה התלמודית. הנשיא הודה לרב שטיינברג וציין כי זכה לקבל בילדותו את המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה התלמודית כאשר היה בן שש.<br /><br />פרויקט האנציקלופדיה התלמודית החל לפני 70 שנה ע&quot;י הרב מאיר בר אילן זצ&quot;ל והרב שלמה זוין זצ&quot;ל. שלושים ושישה כרכים של האנציקלופדיה פורסמו עד עתה, המכילים למעלה מ- 1,300 ערכים מפורטים. האנציקלופדיה התלמודית מנוהלת ע&quot;י הרב פרופ' אברהם שטיינברג, רופא וחתן פרס ישראל.<br /><br />&quot;התלמוד הוא הלב היהודי הפועם, זה עשרות דורות&quot;, פתח הנשיא ריבלין את דבריו, ואמר כי &quot;מלבד התנ&quot;ך, הוא השפיע, אולי יותר מכל טקסט אחר, על עיצוב אופיו, חייו ומחשבתו של העם היהודי ודרכו אף על המחשבה העולמית&quot;.<br /><br />בהמשך דבריו ציין הנשיא את המורכבות של התלמוד והחשיבות בהנגשתו לציבור הרחב, כפי שעושה האנציקלופדיה התלמודית, &quot;בעיקר מקופלת בתלמוד ההבנה שהחיים הם כמו בית מדרש אינסופי, בנויים משאלות ותהיות, טיעוני-בעד וטיעוני-נגד, דיאלוג, והבנה עמוקה כי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים'.<br /><br />&quot;האמת מצויה בריבוי הדעות, בעושר האנושי האין סופי, ביכולת ללמוד מכל אדם. לצערנו עם ואולי בגלל כל העושר הבלתי נדלה הזה, עבור רוב האוכלוסייה נותר התלמוד חתום ונעול. התלמוד, שהוא בגדר 'ים שאין לו סוף' מלא וגדוש נותר עדיין קשה להבנה. לשם כך, נוסד מפעל האדירים של האנציקלופדיה התלמודית&quot;.<br /><br />ריבלין הוסיף, ''השפה הפנימית, בה דיברו ביניהם החכמים במשך הדורות, מקבלת כאן פנים בהירות וסדורות. פנים שמשלבות את צורת החשיבה המודרנית, עם זו של הספרות התלמודית וההלכתית&quot;.<br /><br />הנשיא שב והדגיש כי האתגר הגדול של דורנו, הוא להנגיש את התלמוד לכל שדרות החברה בישראל, &quot;כל ילדה וילד יהודיים הגדלים במדינת ישראל, ראוי שיזכו לטעם מהאוצר התלמודי&quot;.<br /><br />לדבריו &quot;המהפכה הגדולה שאתם לוקחים בה חלק, ראתה לנגד עיניה את כלל העם, ולא רק את היכלי הישיבות, ותלמידי החכמים. ובכך כוחה. אני רוצה לברך את כל השותפים למפעל החשוב הזה, ולבקש המשיכו להאיר ולבנות, המשיכו לעמול, ביסודיות ובהתמדה, וסיימו את אשר החלו אותם גדולי עולם לעשות&quot;.<br /><br />בסיום פנה הנשיא לרב והפרופ' שטיינברג וביקש להנגיש אף יותר את התלמוד באמצעות כרך תמציתי, &quot;אני יודע שאתם עמלים גם באינטרנט וגם באמצעים אחרים להנגיש את התלמוד ואני מבקש, שאולי גם תכינו אנציקלופדיה קטנה, כרך אחד תמציתי ומרוכז, כזה שיהיה שווה לכל נפש ממש.<br /><br />&quot;כרך שבאמצעותו כל נער ונערה במדינת ישראל של היום יוכלו להיפגש מקרוב עם חוכמת התלמוד שאין לה סוף. תודה לכם על פועלכם המבורך&quot;.<br /><br />הרב שטיינברג נשא דברים באירוע ואמר &quot;מדובר באחד המפעלים החשובים ביותר למדינת ישראל ולשמירה על המסורת היהודית. כולי תקווה כי תוך פחות מעשור אכן נסיים את עריכת האנציקלופדיות, דבר שנעשה במשך 70 שנה. אנו מגיעים לסיום עידן שבו יהיו את כל הערכים וכולי תקווה כי בכל בית יהודי בישראל ובעולם יהיה את האנציקלופדיה&quot;.","58","","3950","True","True","False","","961","84.94.81.172","0","0","כללי|",""),new Message("42641","42640","(המשך)","04/01/16 23:03","כג טבת","תשע&quot;ו","23:03","לינקוש","הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, נשא דברי ברכה ואמר &quot;לאנציקלופדיה התלמודית יש המעלה הגדולה של התלמוד- לימוד וחיבור. התלמוד משותף ומחובר לכולנו ויש לה את המיוחדות הזו שאפשר למצוא על כל ערך ולא משנה מאיפה אותו פרשן כי לכולם מכנה משותף- תורה .<br /><br />&quot;העם היהודי התפזר לפני 2,000 שנה בכל קצוות תבל והנה הגענו לכאן ומתברר שספר התורה משותף לכולנו וההבדלים פעוטים. מה שחיבר את העם להיות עם אחד הוא התלמוד שהיה ונשאר לכל הדרך, ובו עסקו בבתי המדרש במזרח ובמערב. האנציקלופדיה באה ומסדרת לכל אחד את היכולת ללמוד להבין להשכיל ולחזור למקור הגמרא ולהבינה&quot;, הוסיף הרב לאו.<br /><br />הראשון לציון הרב הראשי לישראל יצחק יוסף נשא גם הוא דברי ברכה ואמר &quot;האנציקלופדיה עשתה דבר גדול, מי שיקרא בה ילמד גם בקיאות יחד עם הדקדוקים. זה עוזר לכולם- לילדים בישיבה קטנה,  בישיבה גבוהה, למבוגרים, לכל שכבות הגיל.<br /><br />&quot;לרב זוין ממייסדי המפעל הזה היתה יכולת לתמצת סוגיות שלמות בכמה משפטים בודדים. וזה כישרון. מקימי המפעל הזה עשו הרבה מאוד. הרבו תורה בכל העולם. אי אפשר בלי הספר הזה. זה זיכוי הרבים גדול מאוד. האנציקלופדיה מצמצמת את החומר ומבארת אותו. שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה ובכל שיפנו שיצליחו&quot;, אמר.","58","","3950","True","True","False","","296","84.94.81.172","0","42640","כללי|",""),new Message("42642","42641","בתוך תקופה אי אפשר לדעת את סיומה","05/01/16 06:37","כד טבת","תשע&quot;ו","06:37","אלף בית רשי","זה קצת יומרני מדי לקבוע לפי ספר מכובד ככל שיהיה סיום תקופה, היו שהתייחסו לשואה כסיום תקופה שאכן הסתיימה די במקביל עם ספר המשנה ברורה, ובסמוך לכך נפתחה תקופה חדשה המתאפיינת בספרי המלקטים למיניהם והמבארים וכדומה כמעט לא בנמצא ספר חידושים הכל בעיקר ליקוטי וליקוטי בתר ליקוטי,  וכן בלימוד דף היומי שהוא קצת לימוד בעל אופי שונה מהלימוד של הדורות לפני השואה, אמנם זכינו על ידי כך לריבוי ספספלים אדיר בבית המדרש וכמדומני שלא היה דור בו כל כך הרבה אנשים לומדים גמרא, עוד מאפיין של הדורות שהתחיל כמאה שנה לפני השואה הם החידושים הטכנולוגים שהתעצמו במאד אחרי השואה, והביאו בקרבם  סוגיות הלכתיות חדשות שלא נזקקו להם בעבר, הידע הזורם בין קהילה לקהילה שזה דבר שגם לא היה בעבר, ויש לו השלכות על רמת היכולת התורנית למעליותא אבל גם לגריעותא, ישנם כל מיני דברים שהם על גבול השייכות שבין תורתיות לידע כללי אריכואולגיה מדע וכד' שבחלקם זוחלים לתוך השיח התורני שהדעות חלוקות האם זה מועיל או מזיק וכו' , <br />על כן הייתי חושב שאפשר לציין את שנת תש כסיום תקופה ולקרוא לדורינו עד בג&quot;ץ דור הגאולה","278","","3949","True","True","False","","293","24.201.226.110","0","42640","כללי|","")];var iTotalPages=876;var SeverTime;fInitTree();getPersist(71775);