var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18444;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","79"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","68")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18431","0","לכבוד פסח","05/04/12 10:04","יג ניסן","תשע&quot;ב","10:04","מתפעל","ב' הערות של האדמו&quot;ר האמרי אמת מגור בספר: אמרי אמת ליקוטים, והערות על הערותיו:<br /><br /><br />פסחים דף ס&quot;ג ע&quot;א: 'השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה', <br /><br />&quot;יש להסתפק אם מועיל ביטול החמץ כדי שיוכל לשחוט פסחו ואי נימא דאין מועיל ביטול אתי שפיר מה שכתב רש&quot;י בריש מכילתין בודקין שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא ודקדקו עליו תוספות הא הבודק צריך שיבטל ובביטול בעלמא סגי, דיש לומר דרש&quot;י בא להשמיענו שבזמן שחיטת הפסח היו חייבים לבער דוקא ולא סגי אז בביטול&quot;.  עכ&quot;ל.<br /><br />הערה: דברי הרבי מחודשים המה, דמה יכולה להיות הסברא שלאחר ביטול בכל זאת יעבור בלאו זה הרי הביטול מועיל שלא עובר בבל יראה ובל ימצא ולא נחשב ברשותו ואם כן ברגע שהחמץ אינו ברשותו, אינו עובר גם על לא תשחט על חמץ דרק חמץ שברשותו עובר עליו. ואף אם נימא כחידושו של הרבי דעובר כל עוד לא שרף, הרי רש&quot;י בתחילת המסכת כתב שלא יעבור עליו בבל יראה, ובודאי שלא עובר בבל יראה לאחר שביטל וכיצד מסייע דין זה דלא תשחט לדברי רש&quot;י הנ&quot;ל, וצ&quot;ע. <br /><br /><br /><br /><br />פסחים, דף ק&quot;ז ע&quot;ב: 'רבא הוי שתי חמרא כולי מעלי יומא דפיסחא כי היכי דניגרריה לליביה דניכול מצה טפי לאורתא', <br />&quot;וכי יש מצוה לאכול הרבה מצה? הלא די בכזית מצה וכזית אפיקומן, ואולי הפירוש שיאכל לתיאבון&quot;. עכ&quot;ל.<br /><br />הערה: מעניין שהרבי כותב כי די בכזית אחד והרי השו&quot;ע (תע&quot;ה א') כותב שצריך לאכול ב' זיתים. אמנם עיין שם בביאור ההלכה שכתב כי זה תמוה מאד ונשאר שם בצ&quot;ע ומ&quot;מ מעניין כיצד נהג מרן הלכה למעשה האם לא חש לדברי המחבר בזה. עוד יש לדקדק בדבריו שהזכיר עוד כזית באפיקומן והרי יש גם כזית מצה בכורך. אמנם השו&quot;ע לא כתב שבכורך צריך כזית אבל המ&quot;ב בס&quot;ק ט&quot;ז מביא מהשאגת אריה ומאמר מרדכי שצריכים כזית. <br /><br />עוד יש לעיין שאולי באמת אם יש מצוה לאכול כזית מצה, זהו שיעור המינימום שיוצאים בו ידי חובה אבל אולי מקיימים מצוה קיומית בכל כזית וכזית נוסף שאוכלים. ולכאורה ראיה מנטילת לולב שלא אמרינן כי יטול כמה פעמים ומקיים עוד מצוה אלא היא מצוה חד פעמית. ושמא יש הבדל בין סוגי המצוות שחלקם ניתן לצאת רק פעם אחת וחלקם ניתן לקיים שוב ושוב. שוב ראיתי מביאים שהגאון האבני נזר זי&quot;ע אכן למד (סימן תמ&quot;ח סק&quot;ז) מגמרתינו שיש מצוה קיומית בכל כזית נוסף שאוכל בליל הסדר. וכן משמע מהגאון הנצי&quot;ב בהעמק שאלה (סימן נ&quot;ג סק&quot;ד) שמקיים מצוה בכל כזית מצה שאוכל ולכן שלא יאכלו מצה עשירה בסעודה אלא מצה רגילה.","148","","5173","True","True","False","","413","212.29.198.117","0","0","כללי|",""),new Message("18435","18431","והערה נחמדה מהרבי מטאלנא שליט&quot;א","05/04/12 13:03","יג ניסן","תשע&quot;ב","13:03","מתפעל","הרמב&quot;ם בהלכות חמץ ומצה פרק ח' הלכה ה' כתב וזה לשונו:<br /><br />&quot;ואומר: לפיכך אנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר להדר לרומם לגדל ולנצח למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו, והוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאפלה לאור גדול, ונאמר לפניו הללויה. הללויה הללו עבדי ה' וגו' עד חלמיש למעינו מים. וחותם ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרורים. ובזמן הזה מוסיף כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים שיגיע דמם על קיר מזבחך לרצון ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו ברוך אתה ה' גאל ישראל. ומברך בורא פרי הגפן ושותה הכוס השני&quot;:<br />עד כאן לשונו.<br />וקשה, הרי הרמב&quot;ם בתחילת דבריו קאי על נוסח הברכה שהיו אומרים בזמן המקדש ועל זה כתב בחתימת הברכה: &quot;והגיענו לילה הזה לאכול בו מצה ומרורים&quot;. ויש לתמוה מדוע לא הזכיר גם את ברכת הפסח, והלא האוכל מבשר כל קרבן בעי ברכה כמבואר ברמב&quot;ם וצ&quot;ע. <br /><br />ובאמת בשבולי הלקט סימן רי&quot;ח (עמ' 188) כתב להדיא דבזמן הבית היו אומרים: &quot;והגענו הלילה הזה לאכול בו פסח מצה ומרורים&quot;.","148","","5173","True","True","False","","343","212.29.198.117","0","18431","כללי|",""),new Message("18438","18431","מצוה קיומית באכילת מצה","05/04/12 18:55","יג ניסן","תשע&quot;ב","18:55","המכריע","לגבי ההערה הראשונה כוונת האמרי אמת דייתכן דהלאו הוא אם &quot;יש חמץ ברשותו&quot; בשעת שחיטת הפסח ולזה לא יהני ביטול. וביאורו ברש&quot;י דאה&quot;נ לשון רש&quot;י לאו דוקא לעבור בבל ימצא, אלא כדי דלא יימצא ברשותו, בזמן שחיטת הפסח כדי שלא יעבור על לאו דלא תשחט.<br /><br />לגבי מצוה קיומית פלא שזה חדש בעיניך. הלא הדברים נפוצים בכל רחבי העולם בעיקר בשם הגר&quot;א, כמדומני שזה מובא אף במ&quot;ב, וההולכים בדרכיו אכן נהגו לכוון באכילת המצות כל שבעת ימי החג במצוה קיומית זו, ויש לזה מקור כבר בריטב&quot;א פסחים. האבני נזר רק מביא ראיה לדבר מפורסם מלשון גמרא זה.<br /><br />פסח כשר ושמח ויהי רצון שנזכה בשנה זו לאכול מהפסחים (ולו בטומאה) ומן הזבחים.","199","","5173","True","True","False","","272","212.179.87.186","0","18431","כללי|",""),new Message("18534","18431","לגבי קושיתך על כזית המצה שבכורך","10/04/12 23:19","יח ניסן","תשע&quot;ב","23:19","כוכב קטן","נראה שכונת הרבי, שמעיקר הדין די בכזית מצה וכזית אפיקומון,<br />כי מעיקר הדין אין צריך לאכול גם מצה לבד וגם כורך, אלא להלל - כורך, ולרבנן - מצוות מבטלות זא&quot;ז וצריך לאכול כאו&quot;א בפ&quot;ע, <br />ומספק, אוכלים גם מצה לבד וגם כורך.","262","","5168","True","True","False","","110","95.86.82.151","0","18431","כללי|",""),new Message("18444","18438","במשנה ברורה סימן תעה (מה)","06/04/12 04:39","יד ניסן","תשע&quot;ב","04:39","דוד כוכב","<span class='bordeaux'><b>בלבד - ובשם הגר&quot;א כתבו דעכ&quot;פ מצוה איכא לאכול מצה כל שבעה אלא שאינו חיוב.</b></span><br /><br />דברי הגר&quot;א עוסקים בכל ז' ימי הפסח.<br />ואילו ראיית האבני נזר איירי רק בליל הסדר. וכן שמעתי מהרב מרדכי אליהו בשם בעל הבן איש חי ראיה זו מהגמרא, שיש מצוה בריבוי אכילת המצה.<br />אמנם יש לדחות ולומר שלשון (מסכת פסחים דף קז ע&quot;ב) &quot;דניכול מצה טפי לאורתא&quot; ר&quot;ל טפי בחביבות ותיאבון. וקצת ראיה מהמשך הדברים שם (מסכת פסחים דף קח ע&quot;א) &quot;ואי אמרת מסעד סעיד - אמאי ישתה? הא קא אכיל למצה אכילה גסה&quot;, הרי שיש חשש דוקא מאכילה גסה, והיפוכו הוא הנצרך.<br /><br />לענין נטילת לולב, אדרבה, אמנם &quot;נטילת לולב ...בעידנא דאגבהה נפק ביה&quot; (מסכת פסחים דף ז ע&quot;ב), וכן במסכת סוכה דף מב ע&quot;א &quot;מדאגבהיה נפק ביה&quot;. אבל גם על הנענועים שאחרי כן אמרו (מסכתות סוכה דף לח ע&quot;א; ומנחות דף סב ע&quot;א) &quot;שירי מצוה מעכבין את הפורענות&quot;. ולשון שיירי מצוה היינו מצוה ממש אלא שאינו מעכב, במסכת יומא דף ה ע&quot;א לעניין סמיכה ותנופה. וכן במסכתות נזיר דף מו ע&quot;א; זבחים דף ו עאו&quot;ב; זבחים דף נב ע&quot;א בענין שטעון יסוד; זבחים דף קיא ע&quot;א בענין שירי הדם ואיברין ופדרין; מנחות דף צג ע&quot;א במשנה ושם ע&quot;ב.","125","","5172","True","True","False","","222","95.86.118.217","0","18431","כללי|",""),new Message("18524","18438","שאלתי מצד 'בערב תאכלו מצות'","10/04/12 14:24","יח ניסן","תשע&quot;ב","14:24","מתפעל","בליל הסדר שאז המצוה היא חיובית בקום עשה ולא מצד המצוה הקיומית שקיימת לדעת הגר&quot;א.<br /><br />ולכן ההשוואה ללולב, האם במצות עשה שמתחליה ומסתיימת, יש מצוה לעשותה שוב ושוב או שלאחר שיצאת ידי חובה, אין שום מצוה לעשותה שוב.<br /><br />לגבי ההערה הראשונה, צריך ביאור מדוע נקרא החמץ ברשותו אם ביטלו, אולי נאמר שזה קנוי לו בקנין חצר גם אם אינו חפץ לקנותו וכבר ביטל והפקיר? <br /><br />בפשטות קנין חצר יועיל רק אם רוצה לקנות.<br /><br />או שהכוונה כאן באמת שאינו שלו בדיני הקניינים ובכל זאת נקרא ברשותו, כמו שהגמרא אומרת על הגזלן שלא יכול להקדיש מה שגזל כי זה לא שלו והבעלים לא יכול להקדיש כי זה לא ברשותו, משמע שלגבי הגזלן זה כן נקרא ברשותו. אמנם אולי שם מדובר שהגזלן קנה את החפץ בקנייני גזילה ולכן זה גם ברשותו וגם שלו.","148","","5168","True","True","False","","230","37.60.43.23","0","18431","כללי|",""),new Message("18446","18444","חביבים עלי דברי הגר&quot;א","06/04/12 05:43","יד ניסן","תשע&quot;ב","05:43","קותי","אני מאוד אוהב מצות בפסח.<br /><br />מעינינו של יום<br />מה אכלו במצרים בי&quot;ג ולפני?<br />כנראה מצות! לחם היה מאכל המורמים מעם(?)<br />בראשית פרק יד <br /><br />(יח) וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא<b> לֶחֶם וָיָיִן</b> וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן:<br /><br />הם בקשו להחמיץ את העיסה כדי לאכול לחם! רצו מהר מידי לשכוח את השעבוד<br />ולא הסתייע הדבר בידם כי כל העניין הוא להמשיך ולזכור את השעבוד.<br />שהרי זאת היתה העצה מעמק חברון <br />רש&quot;י בראשית פרק לז פסוק יד <br /><br />אלא מעצה עמוקה של [אותו] צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (לעיל טו יג) <b>כי גר יהיה זרעך</b>:<br />שמות פרק כב <br /><br />(כ) וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ <b>כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם</b>:","217","","5172","True","True","False","","222","85.250.147.37","0","18431","כללי|",""),new Message("18533","18524","לגבי ההשוואה ללולב","10/04/12 23:10","יח ניסן","תשע&quot;ב","23:10","כוכב קטן","אה&quot;נ גם בלולב אע&quot;פ שכיון שהגביהו יצא ידי חובתו, מנהגן שלאנשי ירושלים ליטלו בידו כל היום, כדי להמשיך בקיום המצוה, וכן מסופר על הגר&quot;א שהיה נוטלו כל היום, ומת (בי&quot;ט תשרי) ולולבו בידו.<br />וכמו שלא תאמר לגבי מצות שמחת יו&quot;ט, שאם כבר שמח בבשר ויין כיון שיצא יד&quot;ח שוב אינו מקיים מצוה בהרבותו שמחה, אלא ודאי כל מה שמרבה בשמחה מרבה במצוה, נראה שכך גם בשאר מצוות אע&quot;פ שיצא יד&quot;ח, כל שימשיך מצוה הוא עושה.","262","","5168","True","True","False","","76","95.86.82.151","0","18431","כללי|",""),new Message("18548","18533","מנהגם של אנשי ירושלים","11/04/12 14:10","יט ניסן","תשע&quot;ב","14:10","מתפעל","אני חושב שלא עלה בדעת מישהו שבכך שהם הולכים עם הלולב, יש בזהמשום מצות נטילת לולב. <br />חדא, מדוע נהגו כן רק בירושלים?<br />שנית, המצוה היא להגביה את ארבעת המינים, כשהולכים עם זה לבית המדרש ולעוד מקומות, לא מכוונים כלל לקיים מצות נטילת לולב.<br /><br />אולי ניתן לומר סברא שהיה בזה חיבוב מצוה מכיוון שהלולב נחשב כסמל לניצחון על כל שונאינו והולכים עם זה כחרב. <br /><br />אם כדבריך שבכל מצוה יש מצוה לעשותה שוב ושוב, האם תאמר כך גם בשופר לתקוע שוב ושוב?<br />זה שאכן יש נוהגים כך, זה מצד חשש שלא יצאו ידי חובה בתקיעות הראשונות.<br />אבל גם הרב מבריסק, אילו היה משוכנע במאת האחוזים  שהתקיעות הראשונות היו בסדר גמור ויצא ידי חובה ללא שום פקפוק, לא היה ממשיך לשמוע קול שופר.<br /><br />ולכאורה ראיה גופא ממצה, דלא שמענו שמישהו מגדולי ישראל אכל בליל הסדר עוד מצה מעבר לחובה.<br /><br /><br />ההשוואה למצות השמחה אינה נכונה כי בשמחה אין לנו שיעור מדוייק, ולכן כמה ששמחים עדיף, ובכלל, יתכן ומצות השמחה היא בכל רגע ורגע מהחג, ושמחת בחגך, זו לא מצוה חד פעמית.","148","","5167","True","True","False","","278","95.86.90.120","0","18431","כללי|",""),new Message("18555","18548","מה שאמר שאין להשוות למצוות שמחה","12/04/12 13:34","כ ניסן","תשע&quot;ב","13:34","כוכב קטן","כי &quot;אין לנו שיעור מדוייק&quot; וש&quot;יתכן ומצות השמחה היא בכל רגע ורגע מהחג&quot;<br />אקשה על דבריך: האם תאמר לאדם שסעד ליבו בבשר ויין, וסיים סעודתו ועוד נשאר מהיום,  האם תאמר לו שהוא חייב מספק דאורייתא לשוב לסעוד כי &quot;אין לנו שיעור מדוייק&quot; למצות השמחה, ו&quot;יתכן והיא מחייבת בכל רגע ורגע מהחג&quot;? ודאי שלא, אלא כיון שסעד ושמח נפטר מחובתו אבל יכול להמשיך ולקיים המצוה.<br /><br />ולגבי התקיעות, אה&quot;נ, מצוה להרבות בתקיעות, ומפני זה נהגו כל ישראל להיות תוקעים כשהם יושבים ולחזור ולתקוע כשהם עומדים ולהשלים עד מאה תקיעות, כל זה להרבות במצות תקיעת שופר ולהרבות בזכיותנו, וע&quot;י זה לערבב את השטן, כי ריבוי זכיותינו ימנע מהשטן לקטרג עלינו.<br /><br />ומה שכתב &quot;דלא שמענו שמישהו מגדולי ישראל אכל בליל הסדר עוד מצה מעבר לחובה&quot;, שמענו גם שמענו, הרי הובאו לעיל דברי ה&quot;אבני נזר&quot; והבא&quot;ח שאומרים להרבות באכילת מצה בליל הסדר.<br /><br />ואוסיף, שגם במצות &quot;וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה&quot; מפשטות לשון הגמרא והרמב&quot;ם משמע שיוצאים יד&quot;ח בקריאת שמע שחרית וערבית, ואעפ&quot;כ נהגו ישראל לקרוא פרשת התמיד ולשנות &quot;איזהו מקומן&quot; ולגרוס ברייתא דרבי ישמעאל שלש עשרה מידות, ועוד מוסיפים בדברי תורה דף יומי ועוד, וודאי שהכל בכלל מצות &quot;והגית&quot;.<br /><br />וכן מצות תפילה, לדעת רמב&quot;ם חובה מן התורה להתפלל אחת בכל יום, וחכמים הוסיפו וציוו להתפלל שתים , וכל ישראל נהגו להתפלל שלש.<br /><br />וכל המצוות, כשמחת שבת ויו&quot;ט, וצדקה, מתנות לאביונים ומשלוח מנות לרעים, סוכה ולולב ונר חנוכה, בכל נוהגים ישראל להרבות יותר מחובתם והכל בכלל המצוה. ולא נאמרו כל השיעורים האלו אלא לממעיט, אבל המוסיף - מוסיפין לו, נתנו שיעור למטה ולא נתנו שיעור למעלה אלא מוסיף כל מה שהוא רוצה ובלבד שלא יפחות, ואף השמים אינם הגבול, &quot;כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ &quot; (תהלים קח)","262","","5166","True","True","False","","99","95.86.95.114","0","18431","כללי|","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);