var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110880;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("111000","הגרביים של אשמדאי","לינקוש","13/10/26 07:44","58","140"),new MostViewed("111001",""בציר... בציר..." - מה הניקוד הנכון?","לינקוש","13/10/26 07:50","58","135"),new MostViewed("110997","אתר לימוד תורה חדש","adilmwc","12/10/26 18:11","56059","128")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110876","0","המחלוקת לגבי האסקופה והמשקוף","03/09/26 11:52","כא אלול","תשפ"ו","11:52","עלי","הַכֶּלֶב שֶׁאָכַל בָּשָׂר מֵת וּמֵת הַכֶּלֶב וּמוּטָּל עַל הָאַסְקוּפָּה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אִם יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה וְאִם לָאו אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר רוֹאִין מִכְּנֶגֶד הַשָּׁקוֹף וְלִפְנִים הַבַּיִת טָמֵא מִכְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף וְלַחוּץ הַבַּיִת טָהוֹר.
זו משנה ממסכת אהלות פרק יא.
כל הקורא חייב לשים לב לכך שרבי מאיר מדבר על האסקופה היינו מפתן הבית, כלומר הרצפה בכניסה שלפני הבית, ואילו רבי יוסי מדבר על המשקוף כלומר התקרה בכניסה לבית, ומיד עליו לשאול ( את עצמו ) מדוע כל אחד מהם מדבר על מקום שונה בכניסה לבית ( זה למעלה וזה למטה, ואינני נכנס כאן לרעיונות קבליים של גישותיהם ושיטותיהם הרוחניות, אלא לפשט הגלוי ) ומדוע אינם מדברים על אותו מקום.

בהמשך, האמוראים דנו בהסבר המשנה, והאמורא רבא מסביר שהם נחלקו מחלוקת כפולה :
וְרַבִּי יוֹסֵי בְּתַרְתֵּי פְּלִיג וְקָאָמַר לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּקָאָמְרַתְּ כִּי יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה אֲנַן בָּתַר חֲלָלַהּ אָזְלִינַן
וּדְקָא אָמְרַתְּ הַבַּיִת כּוּלּוֹ טָמֵא מִכְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף וְלִפְנִים הַבַּיִת טָמֵא מִכְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף וְלַחוּץ הַבַּיִת טָהוֹר.
בהסבר המחלוקת השניה טוען רבא, שלדעת רבי יוסי השטח של האסקופה שתחת (=שכנגד) המשקוף מצוי בפנים הבית וטמא ואילו החלק שאינו תחת המשקוף טהור. יוצא שהשטח של האסקופה מחולק לשנים : חלל הבית עד סוף המשקוף הוא 'בפנים' וממנו ולחוץ 'בחוץ'.
ואילו לרבי מאיר, כל השטח של האסקופה, כולל השטח שתחת המשקוף אינו נחשב כפנים הבית ואינו מטמא אלא אם פי הכלב פתוח לחלל הבית עצמו.

אם כן, הם חלוקים בשאלה היכן מתחיל הבית. לדעת רבי מאיר שטח הבית מתחיל בדלת ואילו לדעת רבי יוסי שטח הבית מתחיל במשקוף המצוי עד לפחות טפח מחוץ לדלת.

בברייתא דמלה"מ נחלקו התנאים מה אורך המשכן, האם שלושים אמה או שלושים ואחת אמה. לדעת תנא קמא ( שהוא כשיטת רבי מאיר ), אורך המשכן הוא שלושים אמה שזה כולל את חלל קדש הקדשים ( 10 ) וחלל הקדש ( 20 ), שעליהם פרושות יריעות המשכן ואין חלל הקדש כולל את החלל שבין עמודי פתח המשכן. ואילו לדעת רבי יוסי, אורך המשכן 31 אמה, כולל גם החלל שבין עמודי הפתח, שעליהם פרושות יריעות האהל העשויות מצמר עזים.
אין מקבילות למחלוקת בברייתא דמלה"מ, וחוקרי הברייתא לדורותיהם, למיטב ידיעתי, לא העירו על כך שמדובר במחלוקת שבמסכת אהלות כנ"ל. ופשוט.","209","","46","True","True","False","","216","162.158.87.155","0","0","חולין|קכו ע"א",""),new Message("110880","110876","אל תהיה כאסקופה העליונה","03/09/26 18:28","כא אלול","תשפ"ו","18:28","Almuaddib",""רבי אליעזר הקפר אומר:
אל תהא כמשקוף העליון – שאין יד בני אדם יכולה ליגע בה,

ולא כאסקופה העליונה – שמבלעת פרצופות,

ולא כאסקופה האמצעית – שמנגפת הרגלים,

אלא הוי כאסקופה תחתונה – שהכל דשין בה, וסוף כל הבנין נסתר – והיא במקומה עומדת."","107","","46","True","True","False","","57","172.69.128.160","0","110876","חולין|קכו ע"א",""),new Message("110908","110880","טעויות הפירושים האחרונים","17/09/26 18:18","ו תשרי","תשפ"ז","18:18","עלי","כשלמדתי לראשונה את הסוגיה והמשנה באהלות, לא שמתי ליבי כ"כ אך אח"כ הבחנתי שפירושי קהתי למשנה, שטיינזלץ לגמרא וחברותא, כולם מפרשים באופן שונה ואף הפוך ממני את דברי רבי מאיר במשנה. על כן בדקתי את פירושיהם בדקדוק עד כמה שדעתי מגעת, והרי לפניכם ציטוט מדבריהם תחילה, וניתן להבחין שכולם פירשו שלשיטת רבי מאיר, כל האסקופה נחשבת כלפנים, כלומר כחלק מהבית :
בפירוש קהתי כתוב :
"לדעת רבי מאיר כל האסקופה נחשבת כלפנים, אפילו החלק שהוא מחוץ למשקוף, ורבי יוסי סובר שאין האסקופה נחשבת כלפנים אלא באותו חלק שהוא מן המשקוף ולפנים".
בפירוש הרב שטיינזלץ כתוב :
"ודקא אמרת [וזה שאתה (-רבי מאיר ) אומר] שאם הכלב מוטל על מפתן הבית כולו, ואפילו אם הוא בחלק החיצוני של המפתן, שהבית טמא — לא כן הוא. אלא רק אם מקום הטומאה שבכלב נמצא מכנגד השקוף ולפנים — הבית טמא, אבל אם מקום הטומאה שבכלב נמצא מכנגד השקוף ולחוץ — הבית טהור."
ובפירוש חברותא כתוב :
"ודקא אמרת על האסקופה כולה הבית טמא, שמסתימת דבריך משמע שאפילו אם פי הכלב מונח על החלק החיצוני של האסקופה גם כן כל הבית טמא, לפי שכל רוחב האסקופה נחשבת כתוך הבית, שאם יש שם מת כל הבית טמא. על זה אני אומר, דוקא אם פי הכלב מכנגד השקוף מאותו המקום שהדלת שוקפת ( נוקשת ) בו בסגירתה ולפנים הבית טמא. אבל מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור, שאותו חלק נחשב כמחוץ לבית."
ואילו אני כתבתי בתחילת האשכול שלדעת רבי מאיר האסקופה כולה נחשבת כמחוץ לבית.
הבה נבחן אפוא את הדברים :
אם טומאת הבשר הטמא יוצאת מהכלב המת, בין אם מפיו ובין אם משוליו, אם הפתח המטמא ( שדרכו בוקעת הטומאה ) של הכלב ( פיו או שוליו ) מצוי על האסקופה והיא כולה נחשבת כלפנים, הרי הבית טמא, אך לפי זה לא ברור :
רבי אלעזר סובר שאם פי הכלב מופנה כלפי חוץ ושוליו כלפי פנים - הבית טמא ואם השולים מופנים כלפי חוץ והפה כלפי פנים - הוא טהור, כי הטומאה בוקעת דווקא מהשולים, אך אם הכוונה שפיו או שוליו מצויים ממש בתוך הבית ברור שהוא מטמא שהרי דרך הפתח המטמא הטומאה יוצאת לתוך הבית, ואם הפתח המטמא נמצא על האסקופה ורק מופנה אל הבית מה זה משנה לאן הוא מופנה הרי כל האסקופה נחשבת כלפנים וצריך לטמא וכן מה זה משנה לאן מופנה הפתח שאינו מטמא ?!
אבל הרמב"ם בפירוש המשנה קיצר בדבריו וכתב :
"לשון הברייתא "כלב שאכל בשר המת, ונכנס לבית ( כשהוא עדיין חי ), הבית טהור". ואמר יטמא כמו כן מה שהגיע בגופו, בעבור שמת הכלב והיה זה הדבר במעיו.
ואמרו מוטל על האסקופה - הוא גם כן שיהיה קצתו בבית.
ורבי יוסי מדקדק מקום הטומאה, רוצה לומר איצטומכת הבעלי חיים, אם היה מקום האצטומכא תוך הבית הנה הבית טמא להגעת הטומאה...והלכה כרבי יוסי."
הרמב"ם מדקדק לומר שפי הכלב צריך להיות קצת בתוך הבית למרות שרוב גופו נמצא על האסקופה, כדי שתהא הטומאה יוצאת מפיו לבית, ומשמע שאם גם הפה נמצא מחוץ לבית אין הטומאה יכולה לצאת מהכלב לתוך הבית ולטמאו, אבל אם כל האסקופה נחשבת כתוך הבית מה זה משנה היכן נמצא פיו ומדוע עליו להימצא קצת בתוך הבית ?
יוצא מדברי הרמב"ם שאמנם רוב הכלב מוטל על האסקופה והיא נחשבת מחוץ לבית ולכן צריך שהפה יהיה קצת בבית, וכפי שכתבתי אני.

אבל אני הקטן, מסתפינא מכל הפרשנים הדגולים הנ"ל שכולם היו תלמידי חכמים גדולים ואיך אהין לחלוק על דבריהם ופרשנותם, הגם שלענ"ד יוצא מדברי הרמב"ם לפי הבנת שכלי הקטן שלא כדבריהם, על כן אני מבקש שהקוראים המלומדים של הפורום יעיינו בדברים לעומקם וידקדקו בדברי המשנה והגמרא ופרשניהן ויחוו דעתם.
עוד אבקש לדקדק שבגמרא אמר רבא :
וּדְקָא אָמְרַתְּ הַבַּיִת כּוּלּוֹ טָמֵא, מִכְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף וְלִפְנִים - הַבַּיִת טָמֵא, מִכְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף וְלַחוּץ - הַבַּיִת טָהוֹר, אך לא אמר כמו שכתב בחברותא 'ודקא אמרת על האסקופה כולה - הבית טמא' אלא הבית כולו טמא ולא האסקופה כולה, כי לא אמר רבא שהאסקופה כולה כתוך הבית. המשך יבוא","209","","32","True","True","False","","30","188.114.102.254","0","110876","חולין|קכו ע"א",""),new Message("110909","110908","המשך","17/09/26 19:47","ו תשרי","תשפ"ז","19:47","עלי","ועל עצם פירושיהם אני תמה, כיצד תוכל האסקופה היא המפתן להיחשב כחלק מהבית אם היא מצויה מחוץ לדלת אלא אם בגלל המשקוף המאהיל עליה ?
ובקשתי לטעון שמקור מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי באהלות מצוי כבר במחלוקתם בברייתא דמלה"מ ויסוד הדברים הוא בכך שאף התורה עצמה מתיחסת לפתח המשכן לאמה שבין עמודי מסך הפתח, לעתים כפתח המשכן ולעתים כפתח אהל מועד, ובעוד קרשי המשכן - שעמדו מחוץ לשטח חלל המשכן תחת היריעות אך נגעו בחלל - ועמודי הפרוכת שעמדו בחלל הקדש, היו מצופים לגמרי בזהב ואדניהם כסף, הרי שחמשת עמודי מסך הפתח שעמדו תחת יריעות העזים בלבד ושהיו ג"כ מצופים זהב אבל רק בראשיהם ואדניהם נעשו מנחושת כי הקרקע שעמדו עליה היתה כבר חלק מהחצר אך הם ג"כ נגעו בחלל המשכן, ולכן בהקמת המשכן כתוב וְנָתַתָּה אֶת-מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת לִפְנֵי אֲרוֹן הָעֵדֻת וְשַׂמְתָּ אֶת-מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן. ובציווי וְאֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת-בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת-מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן. אבל במשא בני גרשון כתוב וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
מסך פתח האהל : שמות כ"ו, לו. שם ל"ו, לז. שם ל"ט, לח. במדבר ג', ה. שם ד', כה.
מסך הפתח לפתח המשכן/המסך לפתח המשכן : שמות ל"ה, טו. שם מ', ה.
ברור שרק אם לרבי מאיר האסקופה נחשבת מחוץ לבית ניתן מלקשר בין המחלוקות.
על כן אבקש שוב לעיין בדברים :
האם האסקופה היא חלק מהבית או שנחשבת מחוץ לבית אלא שתחת המשקוף נחשב כבר כאהל ולכן מטמא את הבית. נא חוו דעתכם","209","","32","True","True","False","","30","172.69.9.154","0","110876","חולין|קכו ע"א","")];var iTotalPages=876;var SeverTime;fInitTree();getPersist(71497);