var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110460;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","100"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","80"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","69")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110460","0","מה בין מליקה לשחיטה, ומהו &quot;לצרף הבריות&quot;?","20/05/26 01:44","ד סיון","תשפ&quot;ו","01:44","זילבר פדואל","מתוך הפינה ברשת מורשת, משודרת בכל יום בין 15.50 ל-16<br /><br />שלום למאזינים <br />היום  ד' סיון תשפ&quot;ו,  נאיר בע&quot;ה מס' הארות על דף כ במסכת חולין<br /><br />נעסוק היום בדיני מליקת קרבן העוף, אשר הוזכרו כבר בדף הקודם ונידונים בדף שלנו<br />כידוע – קרבן העוף – שונה מקרבן בהמה , ודינו במליקה. <br />אומרת המשנה יט:<br />השוחט מן הצדדין שחיטתו כשרה המולק מן הצדדין מליקתו פסולה, <br />השוחט מן העורף שחיטתו פסולה, המולק מן העורף מליקתו כשרה.<br />השוחט מן הצואר שחיטתו כשרה, המולק מן הצואר מליקתו פסולה <br />שכל העורף כשר למליקה וכל הצואר כשר לשחיטה <br />נמצא כשר בשחיטה פסול במליקה כשר במליקה פסול בשחיטה<br />מה עומד מאחורי ההבדלים בין מליקה לשחיטה? <br />הבדלים נוספים הם :<br />א.	מליקה כשרה רק בכהן, להבדיל משחיטה, גם של קדשים שכשרה בזר. <br />ב.	שחיטה היא בכלי, בסכין, ומליקה נעשית בציפורן.<br /><br />ואכן ספר החינוך (פרשת ויקרא) מצוה קכד מתקשה בכך – ציטוט - <br />&quot;כבר אמרנו במצות בנין הבית שאין בנו יכולת וגם לא לאשר קטנו עבה ממתנינו, למצוא טענה גם על צד הפשט בפרטי הקרבנות, ודי לנו למלאכתינו זאת להודיע בענין הקרבנות דרך כלל קצת טעם על צד הפשט, .. ועניין המליקה והאזהרה שלא יבדיל, גם זה מפרטי הקרבן הוא&quot;. <br />אבל בכל זאת מציע החינוך 3 הסברים - <br />&quot;... אולי בדבר המליקה הנעשית ביד הכהן בחטאת העוף, שהוא קרבן של עני, רמז שימהר כל אדם בתכלית המהירות צרכו של עני, ועל כן אינו צריך קרבנו שחיטה, שלא יצטרך הכהן לחזר אחר הסכין ולבודקו, ויתבטל העני שם ממלאכתו בינתים&quot;. <br />גם להפליג המהירות אמר שיתחיל ממול ערפו, כי הוא המוכן אל ידו, ולא יצטרך להפך הצואר אל צד הסימנין. <br />ועוד יש רמז בענין המליקה שהיא ממול העורף בתורים ובני יונה, שנמשלו ישראל בהם, שלא נהיה קשי עורף.<br />ביאור שונה במקצת, המבוסס גם הוא על עקרון הזריזות, נמצא ב'שערי היכל':<br />&quot;מסתבר שזירוז הקרבתו של העוף נחוץ לניהולו התקין של בית המקדש, מפני ריבויים של קרבנות אלה. ניתן לשער שהיו בכל יום מאות עופות, כנדבה או לחובת זב וזבה ויולדת, ולפיכך קבעה התורה עבורם תהליך מהיר במיוחד&quot;.<br />לעומת זאת, הרש&quot;ר הירש (בפירושו לפרשיית עולת העוף בחומש ויקרא) מבאר שהפעולות בקורבן העוף קשות ואלימות יותר, ובאופן זה מסמלות יותר את גורלו של העני, אשר נמשל לעוף.<br />ואמנם , על דין מקום השחיטה , יש מדרש מפורסם :<br />בראשית רבה מד - א<br />רב אמר לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות, וכי מה איכפת ליה להקב&quot;ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף? הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות.<br />אולם , פרשנים רבים הסבירו כוונת המדרש אל נכון. ראשון הוא הרמב&quot;ם במו&quot;נ (ג-כו) שהבהיר , בדומה למה שראינו בחינוך, שודאי יש טעם ומטרה למצוות , אלא שפרטי ההלכות אינם ניתנים תמיד להסברה. ולגבי מצות שחיטה – עיקר הטעם הוא צמצום למינימום של צער בעלי החיים. <br />יש לציין שהרמב&quot;ם במצות שילוח הקן מבהיר שמטרתה היא למנוע צער האם, ובדומה לזה – דין אותו ואת בנו. ואף שמצינו במשנה בברכות  (ה-ג) האומר על קן צפור יגיעו רחמיך...משתקין אותו – מסביר הרמב&quot;ם שזו דעת יחיד וסוברת שאין טעם למצוות אך אנחנו נוקטים כדעה שיש טעמי מצוות.<br />כמה מצער שרודפי מצוות מחפשים קן ציפור כדי במרכאות &quot;לזכות&quot; במצות שילוח הקן, אף שאינם כלל צריכים את הביצים. אנשים אלו לא יודעים שלחלק מהאחרונים כגון החתם סופר ועוד אין בכלל חובה לשלח האם אם לא צריך האפרוחים או ביצים. וסתם גורמים לצער בע&quot;ח בניגוד לכוונת התורה.<br />חמור מזה – הם בכלל פטורים מהמצוה כי הקן שגדלה בחצר או במרפסת שלהם – פטורה משילוח כפסק השו&quot;ע יו&quot;ד רצ&quot;ב כי חצרו של אדם קונה לו ודין שילוח הקן הוא רק &quot;כי יקרא בדרך&quot; ולא בבית.<br />אז במירדף אחרי המצוות הם מכוונים שהחצר לא תקנה להם או פטנטים אחרים. ובקיצור – גורמים צער בע&quot;ח, לזכות במצוה שנועדה למנוע צער בע&quot;ח. פשוט נוסעים נגד כיוון התנועה !!<br />את הדברים הללו בענין שילוח הקן בימינו - חשבתי מדעת עצמי , מהשכל הישר. וב&quot;ה שמצאתי לי רב – הרב משה גנץ משעלבים, כיום בבית אל, שסובר בדיוק כך. גם הרב צחי הרשקוביץ הסכים איתי והמשיל זאת לאדם שכדי לזכות במצות גט – יגרש אשתו. וגם יישאנה מחדש להדר במצות מחזיר גרושתו. <br />נחזור לטעם השחיטה – למנוע צער בע&quot;ח - גם הרדב&quot;ז בפירושו מצודת דוד על תרי&quot;ג המצוות (מצוה רב) , מדגיש שכיון שצער בע&quot;ח דאורייתא, מדייקת ההלכה בדיני מקום הבדיקה, בדיני חובת בדיקת הסכין, וכן 5 ההלכות למשה מסיני - שהיה דרסה חלדה והגרמה ועיקור -כולם למנוע צער בע&quot;ח. <br /><br />ביאור נוסף על המדרש - לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות – כתב בנפש החיים (שער ב פרק ד), ציטוט : <br />&quot;במשמע לצרף היינו לחבר ולקשר כל הכחות והעולמות הברואים מתוקנים ומסודרי' כפי הכוונה והרצון העליון ב&quot;ה, וממילא גם בית ישראל עם סגולה יתאחדו בשם המיוחד ית' לחלקו ונחלתו. שרק ע&quot;ז התכלית באו כל המצות והעבוד' הקדוש' כולה בכללה&quot;<br /><br />בנימה אישית, אשתף את סיפורי אבי מורי, ר' יצחק זילבר ע&quot;ה, על ילדותו בטבריה. איך ראה בעיניו ערבי ששחט תרנגולת באולר ישן והיה צריך להעבירו כמה וכמה פעמים על צווארה עד שנפחה נשמתה.<br />ואילו ההלכה היהודית , שמקפידה על כל פגם בסכין ושלל הלכות שחיטה – מביאה למינימום שבמינימום את צער בעלי החיים. <br />וברוח חג שבועות המתקרב - ברוך המבדיל בין ישראל לעמים, שנתן לנו את תורתו.<br />עד כאן מפורטל הדף היומי ,  חולין דף כ<br />ולהתראות מחר בדף כא","504","","15","True","True","False","","107","172.69.128.175","0","0","חולין|כ ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);