var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=110330;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","100"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","80"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","69")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("110330","0","וערבה לה' מנחת  - לעתיד לבוא רק מנחה","28/04/26 13:59","יא אייר","תשפ&quot;ו","13:59","זילבר פדואל","מנחות קח<br />שלום למאזינים <br />היום  יב' באייר תשפ&quot;ו,  נאיר בע&quot;ה מס' הארות על דף קח במסכת מנחות<br /><br />לקראת סיום מס' מנחות , נעסוק היום בפסוק ממלאכי פרק ג' וְעָֽרְבָה֙ לה' מִנְחַ֥ת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָ֑͏ִם כִּימֵ֣י עוֹלָ֔ם וּכְשָׁנִ֖ים קַדְמֹנִיֹּֽות׃<br />ובפרשנות מקורית של פסוק זה עפ&quot;י חזון הצמחונות והשלום של הרב קוק זצ&quot;ל.<br />למרות שבפסוק מוזכרת רק המנחה, מבאר המצודת דוד (עפ&quot;י חז&quot;ל) שהכוונה לכל הקרבנות.<br />&quot;אז יערב לה' תשורת יהודה כימי עולם,- הם ימי משה;  וכשנים קדמוניות  - הם ימי שלמה שקבל המקום קרבנותיהם ברצון וירדה אש מן השמים ואכלה על המזבח&quot;<br />גם יהונתן מתרגם - וְיִתְגְלֵי קֳדָם יְיָ קוּרְבַּן אֱנָשׁ יְהוּדָה וְיָתְבֵי יְרוּשְׁלֵם כְּיוֹמֵי עַלְמָא וְכִשְׁנִין דְמִלְקַדְמִין, הנה החליף את המילה מנחה בקרבן.<br />ועל איזה זמן מדובר? באופן פשוט הכוונה לימי בית שני. <br />אולם מדברי המדרש דברים רבה (ד-יא)<br />{כי ירחיב רבנן אמרי מדבר בירושלם מי יכול לראות שלוותה של ירושלם כשירחיבנה הקב&quot;ה - וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות... הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם}<br />ניתן לפרש שהכוונה לעתיד לבוא.<br />וביאר הרב קוק שהדברים מתייחסים למדרש חז&quot;ל ((ויקרא רבה ט', ז') שכל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא ולא מהטעם שלא יחטאו אלא מטעם של התעלות האדם והעולם למצב של אי פגיעה בחי ולכן הקרבנות יהיו רק ממין הצומח<br />אמנם במדרש שם – קרבן תודה לא בטל, אך ניתן לפרש שמדובר על ה-40 חלות והן אכן ממין הצומח , כמו המנחה ולא יתבטלו.<br />כיוצא בזה כתב גם בסידורו עולת ראי&quot;ה (חלק א  עמוד רצב):<br />&quot;בעלי החיים, הקרבים למזבח, חל בהם עצמם התקון ע&quot;י התעלותם להיות זבח לד', שכיון שאין בהם דעת אינם מגיעים להתעלות זו כי-אם במעשה הנעשה בהם בהעלות לד' דמם וחלבם, שהם עיקר מכון הנפש. משא&quot;כ האדם, אשר בלבו המבין ישכיל את מעשה הקרבן ויתקרב אל ד' כדעתו. אבל לעתיד לבא שפע הדעת יתפשט ויחדר אפילו בבעלי-החיים, &quot;לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ד'&quot;, וההקרבה שתהיה אז של מנחה, מהצומח, תערב לד' כימי עולם וכשנים קדמוניות&quot;<br /><br />כמובן מדובר על מצב אוטופי עתידי שאינו סותר את הפסיקה המעשית , כפי שפסק הרמב&quot;ם אבל היא נובעת מתוך תפיסת הרב קוק, שהתורה בפסוקיה ובמצוותיה נותנת קריאת כיוון חד משמעית בעד הצמחונות. <br /><u>ונפרט : </u><br />1.	אדם הראשון אכל רק מהצומח. רק לנח אחרי המבול , הותר הבשר כנאמר &quot;כירק עשב נתתי לכם את כל&quot;. <br />2.	בשר חולין שהותר באכילה לאחר שחיטה מוזכר בלשון דיעבדית. &quot;ואמרת אוכלה בשר, כי תאוה נפשך לאכול בשר, בכל אות נפשך תאכל בשר&quot;. יש כאן גערת-חכם נסתרת והערה גבולית כלשון הרב קוק. וממשיך - בבוא התור של מצב המוסרי האנושי לשקץ בשר בע&quot;ח, מפני הגעל המוסרי שיש בו, הלא אז לא תאוה כלל נפשך לאכול בשר, ולא תאכל, שהרי &quot;דברי תורה נדרשים מכלל לאו הן ומכלל הן לאו&quot;<br />3.	דיני השחיטה אותם נתחיל ללמוד בשבת הקרובה במס' חולין אף הם מביאים את האדם לחוס על החיה. ולכן הקפדה יתירה סכין שאינה פגומה ועוד.<br />4.	זו גם הסיבה למצות כיסוי הדם (בחיה ובעוף) {&quot;להכשיר את הרושם של התוצאה המוסרית באחרית הימים, להשאיר חלונות שבעדם תחדור האורה של הערת השכל השלמה הבאה אחרי הערת התורה, הנה באו המצות בסדר אכילת בשר&quot;}<br />{הרב קוק מאריך להסביר מדוע בבהמה אין דין כיסוי ומאידך , דיני חלב (ח'ו-ל' בסגול) הפוכים. אסורים בבהמה ומותרים בחיה}<br />5.	כמובן מצוות של מחוסר זמן , אותו ואת בנו, ושילוח הקן קשורים לכך. כל אלו כמובן יילמדו בחולין.<br />6.	איסור אכילת בשר בחלב, שאף הוא יילמד בחולין, קשור לכך. &quot; בן אדם! אזניך תשמענה דבר מאחריך קול אלהים בכח הקורא לך: &quot;לא תבשל גדי בחלב אמו&quot; ... החלב - עיקרו נועד להיות למזון למי שעבורו בא הטבע למלא את תפקידו, כמו שחלב שדי אמך היה לך למבטח בימי הנקתך&quot; איך תוכל לאכול גדי צעיר עם החלב שהיה אמור להניק אותו? לא בכדי הורחב איסור זה אף להנאה ולבישול להגדיל ההרחקה.<br />7.	גם דין שעטנז בו נאסר לערב את מין הצומח (פשתה) עם מין החי (צמר) מוסבר בכך, שיש להבדיל הבדלה ברורה בין ה-2. במין הצומח לא נאסר שום מאכל אלא לתקופה כדין עורלה או אם נעברה בו עבירה כדין כלאיים (עפ&quot;י דברי הרב קוק באיגרות) . אך מין החי – יש בו שלל דינים והרחקות, עד לשאיפה שלא לאוכלו כלל ולכן עירוב החי והצומח לכדי בגד אחד הינו שעטנז ואסור.<br /><br />בנוסף הביא הרב קוק מקורות מחז&quot;ל :<br />1.	רבינו הקדוש נענש ביסורין (ב&quot;מ פה.), מפני שאמר לעגלא המובל לבי טבחא דערק תותי כנפיה: &quot;זיל לכך נוצרת&quot;, ורפואתו ג&quot;כ היתה ע&quot;י מעשה, ברחמו על הני בני כרכושתא (חולדות)<br />2.	אכילת בשר הותרה בהיתר של קושי, כדברי גמ': &quot;עם הארץ אסור לאכול בשר&quot; (פסחים מט:) &quot;זאת תורת הבהמה והעוף&quot; ) דברים יא( &quot;כל העוסק בתורה, מותר לאכול בשר בהמה ועוף, וכל שאינו עוסק בתורה, אסור לאכול בשר בהמה ועוף<br />ראיה נוספת למהלך זה מביא הרב קוק , ציטוט (קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – מחברות קטנות – בויסק א , פיסקה ח)<br />&quot;והמקרא מסייע, שקרא הכתוב לקרבן לחם, את קרבני לחמי לאישי, ואחר כך אומר את הכבש האחד, הא כיצד, כל זמן שבעלי חיים קרבים לתשמיש הרשות עשה בעלי חיים לגבוה, אבל כשבעלי חיים אינם קרבים לרשות עשה הקורבנות מלחם&quot;<br />{אגב באיגרת קעח כותב הרב קוק – תלמיד-חכם, איש רוחני, ועם זה קבוע יהיה לעסוק בזניחת בעלי חיים ונטילת נשמתם, אין זה מסכים עם רגשי הלב הצלולים. אע&quot;פ שהשחיטה, ובכלל אכילת בעלי חיים, היא מוכרחת עדיין להיות נוהגת בעולם, מכל מקום ראויה מלאכה זאת להיעשות ע&quot;י אנשים שלא הגיעו עדיין להמידה של התעדנות ההרגשה, והמלומדים בעלי המוסר, הדעה והדת, הם ראויים להיות פקידים על שמירת התכונה שלא תהיה ההמתה של בעלי-חיים ברברית, ושיכנס בכל העניין הזה של אכילת הבשר , - אור אצילי}<br />כמובן שלא ניתן להקדים את המאוחר, וכל עוד אנחנו אוכלים בשר – ודאי שלא נתחסד ונימנע מקרבנות, וכדברי הגמ' (חגיגה ז.) – &quot;שלא יהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם&quot;<br /><br />יש שהקשו – הרי הרב קוק עצמו כתב לרב חיים הירשנזון מחבר ספר מלכי בקודש (איגרות הראיה חלק ד עמוד כב) , ציטוט: &quot;שהקרבנות יחזרו כמאמרם ולא נתפעל מהרעיונות של התרבות האירופית...ואין ראוי לנו לחשוב שבקרבנות מונח הוא רק הרעיון הגס של העבודה המגושמה אלא שיש בהם טבעיות קדושה פנימית שיפעתה תתגלה בהיגלות אור ה' על עמו ואותה יכירו כל העמים כולם&quot; <br /><br />ואולם אין בדבריו אלו סתירה לדבריו במקומות שהבאנו. הכיצד ?? <br />מסביר זאת דוד שפרבר (במאמרו קרבנות לעתיד לבוא במשנת הרב קוק, בתוך &quot;ראיות הראי&quot;ה – מסות ומחקרים בתורתו של הרב קוק זצ&quot;ל) עפ&quot;י איגרת קמ של הרב קוק בה הוא מדבר על מצוות בטילות או לעתיד לבוא , ומבהיר שיהיו 2 תקופות. בראשונה לא בטילות ואח'כ בטילות. <br /><br />אם כך, גם בקרבנות אפשר לדבר על 2 שלבים:<br />ה-1 בניית ביהמ&quot;ק וחזרת כל הקרבנות כפסק הרמב&quot;ם וכנוסח תפילותינו  - &quot;שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ. תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם&quot;.<br />והשלב ה-2 בו יתעלה העולם לצמחונות – יוקרבו רק קרבנות מנחה ולחמי תודה.<br /><br />נסיים בפסוק בו פתחנו – &quot;וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים&quot;<br />מבאר הרב קוק שדוקא מנחה שהיא היחידה בה נאמר נפש – היא זו שתחזור, ולא קרבנות מהבהמה שבהם הדגישה התורה – &quot;אדם&quot; כי יקריב. כלומר &quot;האדם&quot; המסופר במעשי בראשית בירידתו ונפילתו, הוא זה שזובח בהמות. הנפש המעולה תקריב לעתיד לבוא רק מנחות.<br /><br />עד כאן מפורטל הדף היומי ,  מנחות דף קח<br />ולהתראות מחר בדף קט","504","","37","True","True","False","","120","172.70.153.176","0","0","מנחות|קח ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);