var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=109307;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","104"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","82"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","72")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("109275","0","חילול שבת ויין נסך. אינו בספרי הפוסקים.","20/08/25 01:01","כו אב","תשפ&quot;ה","01:01","נתנאל (לאנתנ)","<u>חילול שבת ויין נסך. אינו בספרי הפוסקים המפורסמים.</u><br /><br /><b>א.</b><br />הלומד הגמרות בדיני יין נסך ועובר לפוסקים ריף, רמבם, טור , שו''ע ועוד מופתע לראות שבכל אלה<b>   אין התייחסות</b> ל&quot;מחלל שבת&quot; הנוגע ביין.<br />והעיסוק<b> המפורש  </b>בכך הוא <b>בעיקר </b>במאות השנים האחרונות.<br /><br />וכן דין זה לא מוזכר בגמרא, וראשונים רבים לא הזכירו אותו, ולכן יש סוברים להלכה שאין  איסור ביין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא (שו&quot;ת רש&quot;י קסט; רבי חיים בן עטר).<br /><br />ולכך רבים הפוסקים שבמצבים שונים ומסיבות שונות, בשעת הדחק - יהיה מותר לשתות ביין שנגעו בו מחללי שבת כל זמן שאינם עושים זאת להכעיס .<br /><br />( ראה - יהודה יעלה יו&quot;ד נ; בנין ציון חדשות כג; אורי וישעי ק; מלמד להועיל או&quot;ח כט, יו&quot;ד נב; מהרש&quot;ם א, קכא; לבושי מרדכי, אחיעזר ד, לז; שואל ונשאל ג, רטז; חלקת יעקב יו&quot;ד מח; בית דוד א, קלב; אגרות משה או&quot;ח ה, לז; יביע אומר ח&quot;א יו&quot;ד יא; להורות נתן א, לט;  ועוד רבים). <br /><br /><b>ב.</b><br /><b>וזל''ש רש''י שם -</b><br />&quot;דמחלל שבתות כעובד עבודה זרה. ומייתי ראייה מיהא מקבלין קורבנות מפושעי ישראל וכו'. לא נוטה דעתי אחריה אלא בעודו במשומדותו.<br /><br /> חדא דיחידיאה הוא ולא עבדי כוותיה, דאמר רב הונא איזהו ישראל משומד זה המחלל שבתות בפרהסיא. והוינן בה [למאן] לר' מאיר (כולה). ואמר רב הונא האי תנא היא דחמירא שבת כע&quot;ז. דתניא מכם ולא כולכם. מדקאמר האי תנא [הוא], <b>שמוע מינה |הדגש|לית הלכתא כוותיה.</b>&quot; |סדגש|<br /><br /><b>אור החיים שם:</b><br />...אבל<b> סתם יינם של מומרי ישראל ליתא ביה איסור כלל</b> אף אחר גזירת סתם יינם. וסיומא למלתיה אמר זה. ובזה יותרו כל הספיקות  וכל מה דהוה קשה לן בש''ס. וכל מה שגזרו רבנן בנותיהן ויינם ופיתם ושמנם בגויים ,<b>לית מינה ולא מקצתה  במומרי ישראל ,...</b><br /><br /><b>ג.</b><br />. מנגד רבים המחמירים וסוברים שדין מחלל שבת בפרהסיא כעובד עבודה זרה ממש, והיין שנגע בו אסור גם בהנאה (תבואות שור יא, יב). ובד''כ כך נהוג למעשה.<br /><br />וזאת בהסתמך על הגמרא  ועל פסיקת הרמבם ואחרים: שאין לקבל קורבן ממחלל שבת בפרהסיא, שאין שחיטתו כשרה, ושכאשר רוצים לשתף את כל יושבי החצר בעירוב חצרות - הוא פוסל את העירוב כגוי (חולין ה, א; עירובין סט, ב).<br /><br /><b>האם דינו כמומר.</b><br /> על פי זה כתב הרמב&quot;ם: &quot;השבת ועבודה זרה - כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה. והשבת היא האות שבין הקב&quot;ה ובינינו לעולם. לפיכך, כל העובר על שאר המצוות - הרי הוא בכלל רשעי ישראל. אבל המחלל שבת בפרהסיא - הרי הוא כעובד עבודה זרה, ושניהם כגויים לכל דבריהם&quot; (הלכות שבת ל, טו).<br /><br />ואלה דברי בעל הלכות גדולות (בהל' שחיטת חולין, דקכ&quot;ו ע&quot;ד) שכתב: &quot;מומר לעבודה זרה ולחלל שבת בפרהסיא עושה יין נסך, דלגבי מומר שבת ועבודה<br />זרה כהדדי נינהו (הם זהים)&quot;. עד כאן לשונו. ונודע שבעל הלכות גדולות דבריו דברי קבלה ויש לסמוך עליהם.<br /><br /><b>ד.</b><br /> אמנם כנ''ל  גם בשולחן ערוך לא נכתב , דין מומר לשבת, לעניין מגעו ביין, ...אבל   בבית יוסף (סי' קיט)  הביא תשובת הרשבא  וזה לשונו: כתב הרשב&quot;א בתשובה סימן ת&quot;ל ותרפ&quot;ו מי שהוא מפורסם באחד מעבירות שבתורה נאמן הוא בשאר האיסורין דמומר לדבר א' לא הוי מומר לכל התורה כולה זולתי לע&quot;ז ולחלל שבתות בפרהסיא <br /><br />....&quot;עוד מפי הרב ר' יונה ששמע מחכמי צרפת,.... אבל מומר לחלל שבתות בפרהסיא או שאינו מאמין בדברי רבותינו זכרם לברכה, הוא מין ויינו יין נסך, ועניין חילול שבת היינו דווקא כשמוחזק ג' פעמים, אבל בפעם אחת או ב' פעמים אינו עושה יינו נסך, וצריך שיחלל בפני עשרה&quot;. עד כאן לשונו.<br /><br /><b>ה. למעשה.</b><br /> ומבואר לפנינו שהמומר לחלל שבת יינו יין נסך, ועושה גם כן יין נסך במגעו..<br /> והרבה אחרונים הביאו זאת להלכה כדבר פשוט, משום שראו במקורות,<u> ביחס לדינים אחרים, שדין מומר לשבת כמומר לכל התורה כולה.</u><br /> ויין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא אסור בשתייה ומותר בהנאה. <br /><br />המקרים שבהם ניתן להקל  מבוארים בספרי הפסק ועיין משנה ברורה  תקיב ב'.ובדרשו  הערה 6. דעות החזו''א הרש''ז הר אליישיב ועוד.<br /><br />ואכן הבדצים מחמירים ואוסרים להעסיק בעבודת ייצור היין ביקב מחללי שבת , הואיל ולעיתים הם נצרכים בעבודתם לנגוע  , ונוהגים כדין דלכתחילה ואין מעניקים כשרות ליקב שמעסיק מחללי שבת.<u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u><u></u>","53443","","288","True","True","False","","286","172.69.128.170","0","0","עבודה זרה|סב ע&quot;א",""),new Message("109276","109275","היכן מצינו גדרי גוי על מחלל שבת?","20/08/25 01:11","כו אב","תשפ&quot;ה","01:11","נתנאל (לאנתנ)","היכן מצינו גדרי גוי על מחלל שבת?<br /><br />מצינו במספר מקומות בהלכה, שמחלל שבת בפרהסיה מוגדר כגוי לעניין הלכות מסוימות:<br /> א. בהלכות ערובין כתוב, שהוא אוסר בטלטול בחצר, כשם שגוי הגר בחצר אוסר את הטלטול בה, עד שישכיר רשותו לישראל (שולחן ערוך או&quot;ח, שפ&quot;ה, ג').<br /><br /> ב. לעניין שחיטה, &quot;מומר מחלל שבת בפרהסיא… דינו כעובד כוכבים&quot; (יו&quot;ד ב', ה').<br /><br /> ג. הפרי מגדים בהלכות תפילה כתב שישראל שהוא מומר לעבודה זרה או לחילול שבת בפרהסיא דינו כגוי, ואינו מצטרף למניין (משנה ברורה, ה', ס&quot;ק מ&quot;ו).<br /><br /> ד. בהלכות גיטין (אבן העזר קכ&quot;ג, ב') כתב השולחן ערוך שמומר לחלל שבת פסול לכתוב הגט כשם שגוי פסול. <br /><br />ה. אמנם לא מצינו שמחלל שבת יוגדר כגוי בעניין איסור פת עכו&quot;ם, וכן חלב עכו&quot;ם, וכן בישולי עכו&quot;ם.[ ספר- השם רועי].<br /><br />נ.ב.<br /> האור החיים שצוטט לעיל הוא בספרו חפץ ה',  חולין פרק א  עמוד  194 ד''ה<br />  &quot;אבל אחרי רואי&quot;.","53443","","288","True","True","False","","27","172.69.128.133","0","109275","עבודה זרה|סב ע&quot;א",""),new Message("109291","109275","המקור הוא","21/08/25 00:39","כז אב","תשפ&quot;ה","00:39","אור חדש","בשות הרשבא<br /><br />למיטב זכרוני תשובה יז (אבל זה מלפני יותר מעשור שלמדתי הסוגיה אז אשמח לתיקון)<br /><br />אלא שהמעיין שם יראה שכתב ביחס לאנוסי דורו בלבד שהיה ספק בהם אם הם בדין עע&quot;ז שהרי המירו או כישראל כי אנוסים היו<br /><br />וכתב הרשבא לחלק, שאם ראינו שמחלל שבת בלי אונס סימן הוא שהמרתו המרה גמורה וממילא הוא עע&quot;ז כי המיר לנצרות","458","","287","True","True","False","","65","172.69.128.170","0","109275","עבודה זרה|סב ע&quot;א",""),new Message("109302","109291","קצת ממ","24/08/25 08:23","ל אב","תשפ&quot;ה","08:23","אור חדש","מצרף מהב&quot;י יוד קיט והפנייתו לרשבא, אלא שאינו כעת תי","458","jpg","284","True","True","False","","63","172.69.128.155","0","109275","עבודה זרה|סב ע&quot;א","0-jpg"),new Message("109307","109302","נראה שהיה זה","26/08/25 01:32","ב אלול","תשפ&quot;ה","01:32","אור חדש","שות הריבש יא ולא הרשבא יז<br /><br />מצב עם הדגשה","458","docx","282","True","True","False","","67","172.70.153.168","0","109275","עבודה זרה|סב ע&quot;א","0-docx")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);