var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=108631;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","100"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","80"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","69")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("106976","0","הסבר למספר הרגעים בשעה","10/03/24 13:12","ל אדר א","תשפ&quot;ד","13:12","יוסף יצחק רוטנברג","רציתי לשתף אתכם בתגלית מדהימה שעליתי עליה הבוקר שפותרת תעלומה ישנה.<br />רבים תמהו על מה שאמר שמואל (תלמוד בבלי ברכות דף ז' ועבודה זרה דף ד', תלמוד ירושלמי ברכות פרק א' הלכה א', איכה רבה פרשה ב' פסקה כ&quot;ב, מדרש אגדת שמואל תחילת פרשה ג') &quot;הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה&quot; (בחלק ספרים השתבשו הגרסאות וכבר ביארו לוי גינצבורג וחיים יחיאל בורנשטיין שזו הנכונה) מאיזו סיבה הוחלט לחלק את השעה למספר שכזה?<br />שלמה גאנדז במאמרו The Division of the Hour in Hebrew Literature עמוד 22 ניסה להציע הסבר שאינו מספק ואין ראייתו נכונה ויש עליו קושיות ולא אכנס לעסוק בו כעת אלא אציע את הסברי שנראה מבוסס הרבה יותר.<br />בברייתא דמזלות אות ח' נכתב &quot;לבנה מהלכת את המזל לשני ימים ושלש שעות ושליש חסר משהו, נמצאת גומרת לי״ב מזלות לכ&quot;ז יום וארבע שעות חסר שתות משתים עשרה ליום&quot;. ערך זה שונה מהידוע כיום (27 ימים 7 שעות 43.2 דקות) ביותר משלוש דקות (השעות בברייתא הן שעות גדולות שיש מהן 12 ביממה) משום שהוא מבוסס על ערכים שונים לאורך השנה והחודש בהתאם למה שהיה מקובל בזמנם: שנת החמה היא 365 ימים ורבע בדיוק וחודש הלבנה הוא 29 ימים וחצי ועוד 40 דקות בדיוק (ערך זה מוזכר בברייתא דשמואל הקטן פרק ה' ובפרקי דרבי אליעזר פרק ז').<br />עכשיו אפרט את החשבון ואראה כיצד הכל מתאים:<br />השמש עוברת ביום אחד 480 חלקי 487 ממעלה (360 מעלות במעגל מחולקות ל-365.25). הירח עודף על השמש מדי יום (החודש נחשב מזמן המולד דהיינו התקבצות השמש והירח יחד) 12 מעלות ועוד 204 חלקי 1,063 (360 מעלות מחולקות למשך החודש שהוא 1063 חלקי 36). כשנחבר אותם ביחד נמצא שהירח מתקדם על פני גלגל המזלות מדי יום 13 מעלות ועוד 91,907 חלקי 6,821,760. כשנחלק את 360 מעלות המעגל במספר שקבלנו נגלה שהירח משלים סיבוב בגלגל המזלות כעבור 27 ימים ושבע שעות ו-39 דקות ו-40.58 שניות - הפרש זניח ממה שצוין בברייתא דמזלות. נחלק את זה לשנים עשר המזלות ונקבל לכל מזל שני ימים ושלוש שעות גדולות ועוד 18,147 חלקי 56,848 משעה גדולה שזה בדיוק מספר הרגעים שאמר שמואל!<br />הוכחה ששמואל דיבר על שעות גדולות ולא קטנות אפשר להביא מפירוש רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני לספר יצירה שבעמוד 248-9 מפרט את חלוקות היממה עד הרגעים הנזכרים בסדר זה: 12 שעות - 16 מעלות - 11 עונות - 19 עיתות - 17 רגעים. חלוקת היום ל-192 מעלות מופיעה ביוצר לשבת שנמצא בגניזה הקהירית (כיום בספרייה הבודליאנית MS HEB d59 28a) ובו מצוין ההפרש בין שנת חמה לשנת לבנה (קצת פחות מ-11 יום) בתור &quot;שני אלפים ומיאה&quot; כלומר יחידה המתאימה למעלות הנזכרות פה. פירוט החלוקות כמו הברצלוני מופיע במסמך אחר מהגניזה (הספרייה הבריטית Or. 10578M 1) שהתבלבל בין י&quot;ז לי&quot;ו ברגעים שבעת.","50631","","816","True","True","False","","804","162.158.129.253","0","0","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("106981","106976","יש טעות קטנה","11/03/24 12:46","א אדר ב","תשפ&quot;ד","12:46","יוסף יצחק רוטנברג","טעות סופר נפלה בדברי, במקום  6,821,760 צריך להיות  517,681.","50631","","815","True","True","False","","140","188.114.102.139","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("108527","106976","חודש הלבנה הוא יותר מזה","02/03/25 14:06","ב אדר","תשפ&quot;ה","14:06","אליעזר מ ש","מפורש במקורותינו שהאורך הממוצע של החדש הירחי הסינודי, הוא 29 ימים ועוד חצי יום ועוד 793 חלקי 1080 בשעה, שזה קצת יותר מ44 דקות. ב]ויש להבדיל בין העריך הזה של אורך חודש הלבנה 'הסינודי' שבו משתמשים בהלכות קדוש החודש, לבין אורך חודש הלבנה 'הסידרי' שאותו אתה ציינת: שהוא כ27 וחצי יממות. ג]לגבי שנת החמה, העריך שציינת  זה ע''פ שמואל, וע''פ הלוח זה פחות, והרמב''ם כתב [בהלכות קדוש החודש]שנחלקו חכמי ישראל, וכן חכמי יון ופרס בזה, ושיש כמה דעות בדבר. [בניגוד לאורך אורך חודש הירח שלא נחלקו בו חכמי ישראל. ויש כמה מקורות מפורשים בראשונים שזה נמסר בתושב''ע למשה מסיני, וזה מסביר מדוע לא נחלקו גם בו.] ד]וראה עוד בפיה''מ לרמב''ם ר''ה פ''ב שמזכיר גם את: 'סוד העבור' שנמסר למשה מסיני. וראה עוד בפי' אברבנאל לשמות י''ב ב': ''החודש הזה לכם''. וכן שם במלבי''ם, שנמסר בנבואה למשה ואהרן מידע מפורט בעניין התכונה של חודש הירח.  ה] אמנם, העריך של אורך  שנת החמה שמוזכר בתלמוד ע''פ שמואל שהוא 365 ימים ורבע, הוא כעין ממוצע ומספר מעוגל בין אורך שנת החמה 'הסידרית' שהיא יותר מזה בכמה דקות, לבין אורך שנת החמה 'הטרופית' שהיא פחות מזה בכמה דקות.","610","","459","True","True","False","","84","172.69.151.25","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("108374","106981","כתבתי קונטרס ארוך בענין","18/02/25 02:03","כ שבט","תשפ&quot;ה","02:03","יוסף יצחק רוטנברג","<a target='_blank' rel='nofollow' href='https://drive.google.com/drive/folders/1YM3_68PmCC-tBoEQGDMzcL4V9b3lugFF'>קישור לגרסא הכי מעודכנת</a>","50631","","471","True","True","False","","93","172.70.200.135","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("108422","108374","מדהים","20/02/25 01:05","כב שבט","תשפ&quot;ה","01:05","אברהם שלום יוסף","נפלא ביותר","53683","","469","True","True","False","","59","","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("108455","108422","בהחלט. קשור גם לדף סה ע&quot;ב: זה המחשב עתים","21/02/25 12:49","כג שבט","תשפ&quot;ה","12:49","שי ואלטר","","948","","468","False","True","False","","58","172.70.108.160","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("108568","108527","תגובה","05/03/25 18:41","ה אדר","תשפ&quot;ה","18:41","שי ואלטר","קודם עליי להעיר שיש לכתוב: <b>ערך</b>, ולא עריך. עריך הוא ערך כספי מודפס (לפי כללי האקדמיה ללשון). <br />מה המקור להסבר ששנת שמואל היא ממוצע בין השנה הסידרית לשנה הטרופית?<br />מי כתב כך?","948","","456","True","True","False","","60","172.70.108.98","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("108587","108568","כך נראה לי שהיא כממוצע","09/03/25 15:10","ט אדר","תשפ&quot;ה","15:10","אליעזר מ ש","","610","","452","False","True","False","","78","172.68.234.65","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("108593","108587","תודה, ושאלה נוספת","09/03/25 19:12","ט אדר","תשפ&quot;ה","19:12","שי ואלטר","ר' אליעזר תודה על תשובתך.<br />מה לדעתך הערך הזה של שנת שמואל אמור להביע, הרי הוא &quot;נישט אהין, נישט אהער&quot;?","948","","452","True","True","False","","57","172.68.234.204","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א",""),new Message("108631","108593","מספר מעוגל שקל לזכור . ולכל","12/03/25 17:19","יב אדר","תשפ&quot;ה","17:19","אליעזר מ ש","השומעין. כתב התשב''ץ שאת זה דורשין בפירקא לכל העם. ולחכמים, לזכור את הממוצע הזה כסימן. שהם לומדים תכונה גם להתבונן בפועל ה'.[הרי המושגים האלה שיש שנת החמה הסידרית והטרופית, כתוב, שכבר היפרכוס שהיה מאות שנים לפני שמואל[בזמן ראשוני החשמונאים]  אמרם. ולכן, שמואל, שהגמרא אומרת שהיה בקי בתכונה, מסתמא ידע גם את זה, ואולי גם קבל במסורת מהנביאים. כמו שאנו רואים מכמה מאמרים בתלמוד שהיו להם מסורות בעניינים אלו]ב] אולי זה הישוב לשאלה הידועה, למה לעניין: 'ברכת החמה' אנו מחשבין לפי האורך הזה של שנת החמה 365 יממות ורבע, ולא לפי האורך היוצא מהלוח שהוא פחות מזה בכמה דקות.  ולפי זה, החמה מגיעה בערך למקום מסוים בתחילת ליל רביעי, לא רק ביחס לכדוה''א אלא גם ביחס לכוכבים שנצפים ברקע.","610","","449","True","True","False","","102","162.158.23.5","0","106976","עבודה זרה|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);