var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=107641;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","99"),new MostViewed("110494","ברכה על ספק שחיטה","הראל","31/05/26 08:08","46","79"),new MostViewed("110495","חולין שנעשו על טהרת הקודש","זילבר פדואל","01/06/26 17:50","504","68")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("107596","0","האם ניתן לפסוק הלכה ממצאים ארכאולוגיים","08/09/24 22:13","ה אלול","תשפ"ד","22:13","אליצפן","בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא (דף עד עמוד א), מסופר על מפגש עם מתי מדבר (גוויות בני ישראל שמתו במדבר).
פסקי חדא קרנא דתכלתא דחד מינייהו, ... כי אתאי לקמיה דרבנן, אמרו לי: ... למאי הלכתא עבדת הכי? למידע אי כבית שמאי אי כבית הלל, איבעי לך למימני חוטין ולמימני חוליות.
האם מותר להכריע/לפסוק במחלוקות ע"פ ממצאים ארכאולוגים התומכים באחת הדעות?","502","","634","True","True","False","","420","172.70.251.151","0","0","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107597","107596","מה בעצם השאלה","08/09/24 22:32","ה אלול","תשפ"ד","22:32","אביגדור","אם מדובר על ראיה שאינה רצינית - הרי אין שאלה.
אז נניח שמדובר בראיה רצינית שאין בה מקום לשום פקפוק - אם כן, למה שלא נפסוק על פיה?
האם סברה של אחד הפוסקים, או דיוק מלשון אחד הראשונים, מקרבות אותנו יותר לאמת מאשר ראיה כזו?
האם זה שאנחנו לא רגילים לראיות כאלה, הוא סיבה להתעלם מהן?
ועוד, למרות שבתחומי ההלכה לא כ"כ מצויות ראיות כאלה (יש בענייני שיעורין למשל, אבל שם זה מורכב כי יש ראיות לכאן ולכאן), אבל בתחומים אחרים, כמו דברי הימים (שהם גם כן תורה), היו גדולי ישראל שכן הסתמכו על מקורות זרים, ואפילו הכריעו על פיהם כנגד המסורת. כך שאין פסול עצמי בהוכחות ממקורות אחרים מהמקובל.","571","","634","True","True","False","","98","172.70.200.138","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107600","107596","ר׳ חיים קנייבסקי","08/09/24 23:38","ה אלול","תשפ"ד","23:38","יעקב ליפשיץ","בהערות בשוטנשטיין מביא מר׳ חיים קנייבסקי (טעמא דקרא צג) שלמד מזה שלא רק מנעו מרבה בר בר חנה משמים לקחת את כנף הטלית, אלא אפילו מנעו לספור, סימן שה׳ לא רוצה לברר הלכה בדרך זו, אלא על פי התורה עצמה בלבד
(ואני מנסה לחשוב אם אפשר להציע הסבר שהוא רצה לקחת את התכלת כדי לראות איזה סוג זה ואולי המחלוקת בית שמאי ובית הלל קשורה גם בזה... אולי...)","53327","","634","True","True","False","","116","162.158.95.177","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107598","107597","סברה של...הפוסקים, או דיוק מלשון וכו'?","08/09/24 22:58","ה אלול","תשפ"ד","22:58","אלף בית רשי","סברה או דיוק כך נקטת בלשונך, ולכן אשאל אם יש לך ראשון עצמו שכותב מפורש, ולא "מדיוק בלשונו", או אמורא ותנא שכותבים לחלוטין אחרת מהממצא הארכאולוגי, האם נשנה את ההלכה הרווחת? התשובה היא "לא" והסיבות לכך מגוונות מאוד לפי האסכולות השונות של בתי המדרש והחינוך לא לשנות.
אחד הדוגמאות המופרחים תמיד לבתי המדרש כנגד שיטתו של החזון איש בשיעורים, וההולכים על פי דרכו יסבירו לך בטוב טעם מדוע הם לא מתרגשים מהממצאים הארכיאולוגים התומכים כמעט לחלוטין בשיעור הגרח"א נאה.","278","","634","True","True","False","","90","162.158.155.199","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107603","107598","השאלה היא האם ממצא ארכאולוגי הוא קביל?","09/09/24 08:31","ו אלול","תשפ"ד","08:31","אליצפן","השאלה היא האם ממצא ארכאולוגי הוא קביל?
למשל אם מוצאים מסמך של אחד מרבותינו שלא היה ידוע בתקופה מסוימת (למשל מסמכים מהגניזה הקהירית), אזי פה דנים האם הם קבילים הוא לא. בכל מקרה הם נכתבו על ידי פוסקי הלכה המקובלים וידועים גם לפני מציאת המסמכים.
מה לגבי ממצאים ארכיאולוגיים? שבמקרה כזה אין מסמך רבני (של רב ידוע/מוכר) אלא פריט שמורה על צד אחד של מחלוקת בין רבנים:
מספר קטן של דוגמאות:
1. התפילין שנמצאו אצל חיילי בר כוכבא, האם יכריעו בין תפילין של רש"י לר"ת?.
2. הטקסט של ספר ישעיהו שנמצא במוזיאון ישראל. האם נתקן את הנוסח המקובל אצלנו.
3. נפח המקוואות שנמצאו במצדה. האם נכריע מהי מידת הנפח האמיתית?
4. מפעל לייצור צבע תכלת שנמצא בחוף דור. האם נכריע שזו התכלת של הציצית?
5. פסיפסים ברצפות של "בתי כנסת" מתקופת המשנה והתלמוד עם ציורים של מיתולוגיות גויות. האם מותר לעטר בתי כנסת בציורים, האם כל ציור מכל תרבות שהיא?
6. התנהגות הלכתית של יהודים בכתבי יוסף בן מתתיהו שמצויים בחז"ל אבל לדורות לא נפסקו להלכה. האם נשנה את ההלכה בשל כך (ונחזיר עטרה ליושנה)?","502","","633","True","True","False","","172","172.69.150.251","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107604","107598","זה נכון","09/09/24 09:26","ו אלול","תשפ"ד","09:26","אביגדור","שלגבי פסיקת הלכה לעיתים יש שיקולים של לא להוציא לעז על דורות ראשונים וכו'.
עד כמה שאני יודע, לא תמיד כולם קיבלו את השיקולים הללו.
דוגמה לזה היא שיעור כזית (בלי קשר למחלוקת החזו"א והגר"ח נאה), שבפשטות הוא אמור להיות חצי או שליש ביצה, ובדור האחרון יש שפסקו שהוא כזית כפשוטו אפילו שהוא פחות מהשיעור הנ"ל. מחמת ראיות רבות (חלקן מסוגיות הגמרא, למרות שהן היו גם למראי עיני הפוסקים הקודמים).
אבל גם אם אנחנו מפעילים שיקול של לא להוציא לעז וכו', חשוב שלא נטשטש את השאלה - והתשובה - האמיתית. כלומר, חשוב שנשים לב שבעצם התשובה שלנו היא שיש בידינו ידע יותר מדויק משל הקודמים, אלא שאנחנו מכבדים את פסיקתם.
זה חשוב בין השאר לשאלות לא-הלכתיות, חשובות לא פחות. ניקח את הנושא הכי חשוב שיכול להיות לנו: העיקרים.
הרמב"ם נוקט בניסוח העיקרים "הוא קדמון בהחלט, וכל נמצא זולתו בלתי־קדמון בערכו אליו". ובהלכות תשובה הוא מגדיר מין את "האומר שאינו לבדו הראשון וצור לכל". אין יותר ברור מזה.
ואעפ"כ, הרמב"ם שואל את עצמו: מה יקרה אם אמצא ראיה שסותרת את הנ"ל, ומוכיחה שהיה חומר קדמון. והוא עונה - מונ ח"ב פרק כה:
"אם יאמין הקדמות על הדעת השני אשר ביארנוהו [לעיל ח"ב פרק יג ד"ה וההשקפה השנייה: "שיש שם חומר מסוים מצוי קדמון כקדמות הא־לוה, אינו נמצא בלעדיו, וגם הוא אינו נמצא בלעדיו"] והוא דעת אפלטון, והוא שהשמיים ג"כ הווים נפסדים, הדעת ההוא לא יסתור יסודי התורה ולא תימשך אחריו הכזבת האותות, אבל העברתם [אלא אפשרותם], ואפשר שיפורשו הכתובים עליו וימצאו לו דמיונות רבות בכתובי התורה וזולתם שאפשר להיתלות בהם וגם יהיו לראיה, אבל אין הכרח מביא אותנו לזה אלא אם התבאר הדעת ההוא במופת [הוכחה], אמנם כל עת שלא יתבאר במופת לא זה הדעת ניטה אליו".
וכמו שכתב הכוזרי (ועוד רבים) מאמר א אות סז: "חלילה לא־ל שתבוא התורה במה שידחה ראיה או מופת".","571","","633","True","True","False","","102","172.70.200.166","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107641","107600","כן ולא","26/09/24 16:45","כג אלול","תשפ"ד","16:45","איתן","אגיד גם אני משהו בדיון.
א - הארכיאולוגיה, וחקר העבר, הוא מדע מלא השערות. למרות שהם מציגים את התיאוריות שלהם בקול בוטח וסמכותי. לעיתים אפשר להיווכח שהם מצטטים מהמקורות ולא תמיד מבינים, או שהם מבינים בצורה מסויימת ואפשר להבין אחרת.
כך שצריך להתייחס לדבריהם מאוד בזהירות.
ב - ואחרי כל ההסתייגויות האלו:
יש מקרים שאנשים נוהגים שלא כדין. יש דוגמאות רבות בש"ס ובפוסקים.
וגם אם נהגו כדין - הרי אנו מכירים מחלוקות בהלכה. לא מופרך לומר שהם נהגו כמו דיעה מסויימת שאנו לא נוהגים כמוה. נניח אנו פוסקים כר' יהושע - גם אם יוכח שהם פסקו כר' אליעזר זה לא ישנה ההלכה.
לדוגמאות הספציפיות:
1. הפרשיות שבתפילין שנמצאו במדבר יהודה - לא בהכרח תואמות את מה שאנו מכירים. אי אפשר לפסוק לפיהן.
2. הטקסט של התנ"ך - גם בזה, בעלי המסורה ישבו על המדוכה, והכרעותיהם התקבלו. ראיות נוסח מתקופות קדומות יותר הם כמו אחד מכתבי היד שעמדו לפני בעלי המסורה.
עם זאת כתבתי על כך משהו במקום אחר, כשאמצא הקישור אשלח.
3. נמצאו עשרות ומאות מקוואות מימי החשמונאים והלאה. בגדלים שונים. אינני יודע מה נפח הקטנים ביותר, אבל להערכתי אין בכך כדי לסתור אף אחת מהשיטות.
אם אצליח לברר יותר - אשלח.
4. מפעל התכלת בחוף דור. לענ"ד זו ראיה ברורה. וגם מצטרפת לראיות נוספות.
5 ו-6. כדלעיל.","123","","616","True","True","False","","127","162.158.94.214","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107780","107641","תגובות:","14/11/24 15:46","יג חשון","תשפ"ה","15:46","אליעזר מ ש","א] בקונטרס: 'תפילין מואדי מורבעת' [שראיתי לפני הרבה שנים, ואני מקוה שאני זוכר נכון] מראה צילומים של פרשיות תפילין של יד לפי שתי השיטות רש''י ור''ת. ועוד. ב]יגאל ידין מספר שהביא את הרב מינצברג מירושלים למדוד את המקוואות במצדה, והוא אישר שהם בגודל הדרוש.ג] יש קונטרס של אליעזר לבנה [לשעבר מ'הליכוד'] על שתים עשרה קטעים על קלף מהתנ''ך שנמצאו במצדה, שתואמים את המסורה.","610","","567","True","True","False","","101","172.70.108.110","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107781","107780","וראהעוד באתר 'מערות מורבעאת' ב'ויקיפדיה","14/11/24 15:53","יג חשון","תשפ"ה","15:53","אליעזר מ ש","שבמערות נמצאו קטעים מהתנ''ך, שמהם עולה שאנשי בר כוכבא היו כנוסח המסורה.","610","","567","True","True","False","","73","172.70.108.110","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107782","107780","תיקון טעות לבנה היה מהאקטיביסטים במפא''י","14/11/24 15:56","יג חשון","תשפ"ה","15:56","אליעזר מ ש","","610","","567","False","True","False","","76","172.70.108.110","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א",""),new Message("107783","107780","וראה עוד באתר קטעים מספר יחזקל במצדה","14/11/24 15:59","יג חשון","תשפ"ה","15:59","אליעזר מ ש","","610","","567","False","True","False","","87","172.70.108.110","0","107596","בבא בתרא|עד ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);