סקר
כמה פעמים אתה נכנס לאפליקציית פורטל הדף היומי?
כמעט בכל יום!
2-3 בשבוע
2-3 בחודש
יש לי מכשיר כשר


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִשּׁוּם דְּהָוֵי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכָל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה - אֵין לוֹקִין עָלָיו. רֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: אֵינוֹ לוֹקֶה, מִשּׁוּם דְּהָוֵי הַתְרָאַת סָפֵק, וְכָל הַתְרָאַת סָפֵק - לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. וְתַרְוַיְיהוּ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: ""וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר" וְגוֹ' (שמות יב) - בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַּעֲשֶׂה, לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה." ר' יוֹחָנָן דַּיֵּיק הָכִי: טַעְמָא, דְּבָא הַכָּתוּב; הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב - לוֹקֶה. אַלְמָא: הַתְרָאַת סָפֵק - שְׁמָהּ הַתְרָאָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ דַּיֵּיק הָכִי: טַעְמָא, דְּבָא הַכָּתוּב; הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב - לוֹקֶה. אַלְמָא: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה - לוֹקִין עָלָיו. וְר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ נַמִי - הָא וַדַּאי הַתְרָאַת סָפֵק הוּא! סָבַר לַהּ כְּאִידָךְ תַּנָּא דְּר' יְהוּדָה. דְּתַנְיָא: "הִכָּה זֶה, וְחָזַר וְהִכָּה זֶה; קִילֵּל זֶה, וְחָזַר וְקִילֵּל זֶה; הִכָּה שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, אוֹ קִילֵּל שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת - חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּבַת אַחַת - חַיָּיב; בָּזֶה אַחַר זֶה - פָּטוּר." וְרַבִּי יוֹחָנָן נַמִי - הָא וַדַּאי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא! סָבַר לַהּ כִּי הָא דַּאֲמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אֲמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ר' יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כָּל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה: לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה - לוֹקִין עָלָיו; לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה - אֵין לוֹקִין עָלָיו, חוּץ מִן הַנִּשְׁבָּע, וּמֵימֵר, וְהַמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵׁם. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה! אִי לְר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ - תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. אִי לְרַבִּי יוֹחָנָן - לָא קַשְׁיָא: הָא - דִּידֵיהּ, הָא - דְּרַבֵּיהּ. תְּנַן הָתָם: "הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים - רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקֶה, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְשַׁלֵּחַ, וְאֵינוֹ לוֹקֶה. זֶה הַכְּלָל: כָּל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה - אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ". אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לָנוּ אֶלָּא זֹאת, וְעוֹד אַחֶרֶת. אֲמַר לֵיהּ ר' אֶלְעָזָר: הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: לְכִי תִשְׁכַּח. נָפַק, דָּק וְאַשְׁכַּח; דְּתַנְיָא: "אוֹנֵס שֶׁגֵּירֵשׁ: אִם יִשְׂרָאֵל הוּא - מַחֲזִיר, וְאֵינוֹ לוֹקֶה; וְאִם כֹּהֵן הוּא - לוֹקֶה, וְאֵינוֹ מַחֲזִיר". הָנִיחָא לְמַאן דְּתָנֵי: 'קִיְּימוֹ' וְ'לֹא קִיְּימוֹ'. אֶלָּא לְמַאן דְּתָנֵי: 'בִּיטְּלוֹ' וְ'לֹא בִּיטְּלוֹ' - בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי שִׁילּוּחַ הַקֵּן - מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ; אֶלָּא אוֹנֵס - 'בִּיטְּלוֹ' וְ'לֹא בִּיטְּלוֹ' הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אִי דְּקַטְלַהּ - קָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ! אֲמַר רַב שִׁימִי מְחוֹזְנָאָה: כְּגוֹן שֶׁקִּיבֵּל לָהּ קִידּוּשִׁין מֵאַחֵר. אֲמַר רָב: אִי שַׁוִּויתֵיהּ שָׁלִיחַ - אִיהִי קָא מְבַטְּלָא לֵיהּ; אִי לָא שַׁוִּויתֵיהּ שָׁלִיחַ - כָּל כְּמִינֵּיהּ?! וְלָא כְּלוּם הִיא! אֶלָּא, אֲמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: כְּגוֹן שֶׁהִדִּירָהּ בָּרַבִּים. הָנִיחָא לְמַאן דַּאֲמַר: 'נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים - אֵין לוֹ הֲפָרָה'; אֶלָּא לְמַאן דַּאֲמַר: 'יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה' - מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּמַדִּירָהּ לָהּ עַל דַּעַת רַבִּים. דַּאֲמַר אֲמֵימַר: הִלְכְתָא: נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים - יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה; עַל דַּעַת רַבִּים - אֵין לוֹ הֲפָרָה. וְתוּ לֵיכָּא?! וְהָא אִיכָּא: <סימן גז"ל משכ"ן ופא"ה> גֶּזֶל - דְּרַחֲמָנָא אֲמַר: "לֹא תִגְזוֹל" (ויקרא יט), "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה" (ויקרא ה); מַשְׁכּוֹן - דְּרַחֲמָנָא אֲמַר: "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבוֹט עֲבוֹטוֹ" (דברים כד), "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ הָעֲבוֹט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ" (דברים כד); וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּ'קִיְּימוֹ' וְ'לֹא קִיְּימוֹ', וּ'בִיטְּלוֹ' וְ'לֹא בִּיטְּלוֹ'! הָתָם, כֵּיוָן דְּחַיָּיב בְּתַשְׁלוּמִין - אֵין לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. מַתְקִיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: הָא אִיכָּא מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל גֵּר, וּמֵת הַגֵּר!

רש"י

משום דה''ל לאו שאין בו מעשה. אבל משום התראת ספק לא הוה מפטר דהתראת ספק שמה התראה: משום דהויא לה התראת ספק. אבל משום לאו שאין בו מעשה לא הוה מפטר דקסבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו: ותרוייהו אליבא דרבי יהודה. דאמר גבי נותר איצטריך לנתוקי לאו לעשה אע''ג דהתראת ספק היא ולאו שאין בו מעשה הוא ר' יוחנן דייק מינה אלמא התראת ספק שמה התראה ור''ל דייק מינה אלמא לאו שאין בו מעשה לוקין עליו ולקמיה פריך דתרוייהו איכא למידק מינה: הא ודאי התראת ספק היא. הך דנותר ואיכא למידק נמי מינה התראת ספק שמה התראה: כי אידך תנא. דאמר לא שמה התראה: הכה זה כו'. מי שגירש את אשתו ונישאת וילדה ספק בן ט' לראשון ספק בן ז' לאחרון הכה זה וחזר והכה זה בשתי התראות דהויא לה כל חדא התראת ספק: בבת אחת. בהתראה אחת בתוך כדי דיבור דהויא לה התראת ודאי דממה נפשך חד מינייהו אבוהו: חוץ מנשבע וממיר ומקלל את חבירו בשם. של הקב''ה וטעמא מפרש בתמורה בפ''ק ואי קשיא הא דלעיל נמי נשבע הוא ואמאי פטר ליה ר' יוחנן משום לאו שאין בו מעשה בהדיא מוקמינא לה להא דקתני נשבע בדבר שאין בו מעשה לוקה בשבועה דלשעבר כגון אכלתי ולא אכל או לא אכלתי ואכל אבל באוכל ולא אכל לא לקי וטעמו מפרש בשבועות ובתמורה מקראי: קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה. לתרוייהו: לר''ש. דקשיא ליה התראת ספק תרי תנאי אליבא דר' יהודה: לר' יוחנן. דקשיא ליה לאו שאין בו מעשה: הא דידיה והא דרביה. לר' יהודה לאו שאין בו מעשה לוקין עליו והא דתניא אין לוקין עליו משום ר' יוסי הגלילי אמרה: לוקה ואינו משלח. קסבר שלח מעיקרא משמע לא תקח האם אלא שלחנה קודם לקיחה ואע''ג דכתיב בתר לא תקח לאו למימרא דאם לקחת שלח וניהוי לאו שניתק לעשה אלא לאו שקדמו עשה הוא: וחכ''א כו'. קסברי שלח אחר לא תקח משמע כדכתיב והוה ליה ניתק לעשה ואם לקחת שלח: זה הכלל כל מצות לא תעשה כו'. אין לוקין עליה אלא יקיים העשה ויפטר: א''ר יוחנן אנו אין לנו כו'. כלומר משלח ואינו לוקה הא לא שלח לוקה ורבי יוחנן ביטלו ולא ביטלו אית ליה ומשמע ליה משלח דקתני משלח לכשירצה ואינו לוקה ואימתי הוא לוקה כשיהרגנה ויבטל את העשה בידים והיינו דקאמר אנו אין לנו כו' כלומר אע''ג דקתני מתני' זה הכלל כו' דמשמע כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה שוות לזו אנו אין לנו בכולן שוה לזו שיהא פטור המלקות תלוי בקיום העשה אלא בין קיים בין לא קיים פטור אלא זו ועוד אחרת דמשכחת בהו דלקי על ידי ביטול העשה דאילו בכולהו לא משכחת ביטלו אלא בהני תרי: מחזיר ואינו לוקה. אף כאן תלה פטורו של מלקות בקיום העשה: הניחא למאן דתני. לא קיימו לוקה משכחת ביה מלקות בלא קיימו: אלא למאן דתני ביטלו. לוקה היכי משכחת לה: הניחא בשילוח הקן משכחת לה. ביטלו כששחטה אלא הכא היכי משכחת לה: בדרבה מיניה. מיתה ואין בו מלקות: כל כמיניה. בתמיה וכי כל הימנו שתתקדש על ידי קבלתו: הניחא למאן דאמר כו'. פלוגתא היא במסכת גיטין בהשולח גט (דף לה:): על דעת רבים. שמצא בה עון שאסורה לו והדירה על דעת רבים ועל דעת בית דין: ותו ליכא. מצות לא תעשה שיש בה קום עשה דלילקי עלה: משכון. משכחת לה ביטלו ששרפו: הרי משכונו של גר. ושרפו בחיי הגר ומת הגר ואין לו יורשין דליתא בתשלומין:

תוספות

אי דקטלה קם ליה בדרבה מיניה. ואם מתה א''כ לא בטלה איהו ואם תאמר דלמא מיירי דקטלה ומ''מ לא הוי קם ליה בדרבה מיניה דמיירי שהרגה בשוגג וי''ל דא''כ היינו כמו מתה מאליה כיון דהרגה שלא במתכוין כך הקשה משי''ח ותירץ: כגון שהדירה ברבים. פי' הקונט' שמצא לה עון שאסורה לו והדירה ולא נראה דא''כ אינו מצוה לקיימה אלא נראה שהדירה בלא שום עון ושפיר חל עליה כגון דאמר קונם תשמישך עלי כדאיתא בנדרים (דף. פא:): והא איכא העבט תעביטנו לא תבוא אל ביתו השב תשיב לו ומשכחת לה כו'. וא''ת והא הוי עשה שקדמו לאו דהשבת העבוט שייך קודם שיעבור לילך אל ביתו לעבוט עבוטו דבמשכנו ברשות שייך השבת העבוט. וי''ל דדרשינן בפרק אלו מציאות (ב''מ לא:) מיתורא דהשב תשיב דקאי למשכנו שלא ברשות א''כ על כרחך שייך עשה דהשב תשיב לו לאחר שעבר כדאמרינן לעיל אם אינו ענין לפניו תנהו ענין לאחריו: התם איתא בתשלומין. כששרפו וחייב ממון הלכך לא משכחת ביה בטלו דכל אימת דיש לו ממון לא ילקה ויש ספרים דגרסי ואינו לוקה ומשלם כלומר הכא על כרחך אינו לוקה הואיל ומיפטר בתשלומין אבל ליכא לפרושי דתרתי לא עבדינן ליה מלקות וממון משום כדי רשעתו והלכך משלם ואינו לוקה דזה אינו חדא דא''כ אדרבה יש לנו לומר ילקה ולא ישלם דבפ' אלו נערות (כתובות דף לב:) אמר ר' יוחנן דהיכא שמצינו ממון ומלקות מילקא לקי ממונא לא משלם ועוד
עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר