דף קיג עמוד א
* קטנה שהשיאתה אמה לכהן - אוכלת בתרומה ויש לה כתובה, חרשת שנישאת לכהן כשגדלה - לא אוכלת בתרומה ואין לה כתובה. (והגמרא מבארת את טעמי ההבדל בדינים אלו).
* "יותר ממה שהאיש רוצה לישא, אשה רוצה להנשא" (ולכן חכמים לא ראו צורך לתקן כתובה לפקחת הנשואה לחרש).
* אשת חרש - יש שתי מסורות בדעת שמואל אם הבא עליה חייב אשם תלוי.
דף קיג עמוד ב
* שוטה הנשואה לפיקח (ויודעת לשמור על גיטה אך אינה יודעת לשמור עצמה) - מדין תורה ניתן לגרש אותה, אך חכמים תיקנו שלא ניתן לגרש אותה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר.
* לדעת רבי יוחנן בן נורי: חרש לא יכול לגרש, וחרשת לא יכולה להתגרש.
* לא צריך את דעתה של אשה בגירושין - ולכן בעל שאמר לעדים ראו 'גט' זה שאני נותן, אך לאשה אמר לה כנסי 'שטר חוב' זה, הרי זו מגורשת.