דף עא עמוד א
* לדעת רבי עקיבא: גר שמל ולא טבל וקטן שנולד מהול ולא הטיפו ממנו דם ברית - אינם אוכלים קרבן פסח, ורבי אליעזר חולק (כי לדעתו גר שמל ולא טבל נחשב לגר וקטן שנולד מהול אין צריך להטיף ממנו דם ברית).
* רבי עקיבא למד שכהן ערל לא רשאי לאכול בתרומה מריבוי הכתוב "איש איש", אך רבי אליעזר (שלמד דין זה מגזירה שוה) סובר שדיברה תורה כלשון בני אדם.
* הגמרא מסתפקת אם מותר לסוך כהן קטן ערל בשמן של תרומה.
דף עא עמוד ב
* "יום הבראתו כיום הולדו" - ולכן תינוק שנתרפא צריך להמתין שמונה ימים ורק אז ניתן למול אותו.
* ולד, כיון שיצא לאויר העולם, נפתח הסתום (=הפה) ונסתם הפתוח (=הטבור), שאלמלא כן אין יכול לחיות אפילו שעה אחת.
* ישראל ערל שנטמא במת - מקבל הזאה בכדי להיטהר מטומאתו, ומיד לאחר שימול את עצמו יהא ראוי לאכול מיד בקדשים.
* כשעם ישראל עלו מן הירדן (בימי יהושע) הם מלו וטבלו ועשו פסחיהן בטהרה.(והם לא מלו במדבר או בגלל חולשת הדרך או בגלל שלא נשבה להם רוח צפונית הנוחה לרפואה).
* לא ניתנה מצוות פריעת מילה לאברהם אבינו.