דף ע עמוד א
* הגמרא מביאה את המקור לכך ש"ממזר פוסל ומאכיל".
* המשנה הראשונה בפרק שמיני (פרק "הערל"), המתחיל בעמוד זה, ממשיכה לדון בענייני אכילת תרומה.
* כהן ערל לא רשאי לאכול תרומה (ונחלקו רבי אליעזר ורבי עקיבא מה המקור לדין זה: גזירה שוה מפסח, או מריבוי הכתוב "איש איש"), וגם כהן טמא לא רשאי לאכול תרומה - אך נשיהם ועבדיהם רשאים לאכול תרומה.
* פצוע דכא וכרות שפכה - הם ועבדיהם רשאים לאכול תרומה, ונשיהם לא (אא"כ לא ידעה משנעשה פצוע דכא וכרות שפכה).
דף ע עמוד ב
* לדעת רבי אליעזר: גזירה שוה מופנה מצד אחד - למדין ומשיבין.
* אונן - אסור בקרבן פסח, ומותר (אם הוא כהן) בתרומה. (והגמרא מבארת את המקור לכך).
* מילת זכריו ועבדיו (החובה למול אותם) - מעכבת בקרבן פסח, אך לא מעכבת (אם הוא כהן) בתרומה. (והגמרא מבארת את המקור לכך).