יבמות דף סו

דף סו עמוד א
* פרק שביעי, המתחיל בעמוד זה, דן בעניין איסור אכילת תרומה מחמת נישואים פסולים.
* אלמנה שנישאת לכהן גדול וגרושה או חלוצה שנישאה לכהן הדיוט - הגמרא מביאה שלוש דעות המבארות מדוע עבדי מלוג שהכניסה לו לא אוכלים בתרומה.
* אשת/עבד כהן - אוכלים בתרומה; ואם הם קנו עבדים - גם הם אוכלים בתרומה.
* נכסי צאן ברזל ששמה אשה לבעלה בכתובתה (כשנישאו) והיו בהן כלים ודבר המסויים, וכשגירשה ובאה ליטול כתובתה היא אומרת "כלי אני נוטלת" והוא אומר "דמים אני נותן" - נחלקו רב יהודה ורבי אמי מה הדין. (והגמרא מבארת את טעמיהם).

דף סו עמוד ב
* ישראל ששכר פרה מכהן - רשאי להאכילה כרשיני תרומה, כהן ששכר פרה מישראל - לא רשאי להאכילה כרשיני תרומה [אך אם שמו את הפרה כמה היא שוה - הדין הפוך].
* הגמרא מביאה ברייתות המסייעות לשיטות האמוראים החולקות (במקרה שהוזכר לעיל בסוף עמוד א), ורב נחמן פוסק שהלכה כרב יהודה שהדין עם האשה. (אך מודה רב יהודה שכל זמן שלא גבתה האשה את הנכסי צאן ברזל הם של הבעל).