דף סה עמוד א
* ניסת לראשון ולא היו לה בנים, לשני ולא היו לה בנים, לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים, אך אם נישאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה.
* במקרה הנ"ל - אם נשארה נשואה לשלישי לעשר שנים ולא נולדו לה בנים, בעליה הראשונים לא יכולים לתבוע ממנה את הכתובה בחזרה.
* במקרה הנ"ל - אם אח"כ נישאת לרביעי ונולדו לה בנים, לא יכולה לשוב ולתבוע כתובה מבעלה השלישי, כי יתכן שמקודם היתה עקרה (ולא היתה זכאית לכתובה) ורק עכשיו הבריאה.
* לדעת רבא: מותר לאדם לשאת כמה נשים, אך בתנאי שיש לו אפשרות לזון את כולן.
דף סה עמוד ב
* האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה (והגמרא מבררת את המקור לכך), ורבי יוחנן בן ברוקה חולק וסובר שגם האשה מצווה (ונחלקו בגמרא כמי ההלכה).
* כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה/חובה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע.
* מותר/מצוה לו לאדם לשנות בדיבורו בדבר שעל ידו ישרור השלום.
* גדול השלום שאף הקב"ה שינה (את האמת) בו (בעבורו).
* מצינו שמחמת טענה שטוענת האשה שהיא רוצה שיהיה לה בן כדי שיהיה מי שישמש אותה בזקנותה הבעל חייב ליתן לה כתובה.