דף נו עמוד א
* הבא על יבמתו בביאה גרועה (שוגג, אונס וכדו') - לדעת רב: קנה את יבמתו לכל דיני אשה נשואה, לדעת שמואל: קנה את יבמתו רק לענין ירושת אחיו ולפוטרה מן היבום. (ונחלקו הלישנות בגמרא אם מחלוקתם היא כשנפלה ליבום מן האירוסין או מן הנשואין).
* בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש - אינה אוכלת בתרומה, נולד לה בן ממנו - אוכלת, מת הבן - רבי נתן אומר אוכלת וחכמים אומרים אינה אוכלת. (בגמרא מובאות שתי דעות לבירור טעמו של רבי נתן, והגמרא דוחה את שתיהן).
דף נו עמוד ב
* אשת ישראל שנאנסה - אע"פ שמותרת לבעלה, פסולה לכהונה (ואם מת בעלה לא תנשא לכהן).
* אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה - ללישנא הראשונה בגמרא: בעלה לוקה עליה משום 'זונה' ומשום איסור 'טומאה', וללישנא השניה בגמרא: אסורה לבעלה רק משום 'טומאה'.
* אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, מן האירוסין - לדעת ת"ק (רבי מאיר): לא יאכלו בתרומה, ורבי אלעזר ורבי שמעון חולקים.
* פצוע דכא כהן שקדש בת ישראל - לדעת רבי אושעיא: רבי מאיר ורבי אלעזר ורבי שמעון נחלקו אם מותרת לאכול בתרומה.