דף יד עמוד א
* נחלקו האמוראים אם בית שמאי (שהתירו צרת הערוה) נהגו כך אף למעשה. (והגמרא בדפים יד-טו מביאה מקורות שונים להוכיח מי צדק).
* בית שמאי מחודדים יותר מבית הלל.
* שני בתי דין בעיר אחת החולקים זה על זה לא עוברים בכך על איסור "לא תתגודדו" (אלא האיסור קיים רק אם בבית דין אחד חלק מורים כך וחלק מורים אחרת).
דף יד עמוד ב
* רבי אלעזר סובר שאין ממזר מחייבי לאוין לדעת ב"ש וב"ה (ושלא כדעת רבי עקיבא הסובר שיש ממזר מחייבי לאוין).
* אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות... לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מבית הלל ולא ב"ה מבית שמאי, ללמדך שחיבה וריעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו".
* אמר רבי יוחנן בן נורי: היאך הלכה זו (של דין צרת ערוה) רווחת בישראל? - נעשה כדברי ב"ש הולד ממזר לדברי ב"ה, נעשה כדברי ב"ה הולד פגום לדברי ב"ש, בואו ונתקן להן לצרות שיהו חולצות ולא מתייבמות (אך לא הספיקו לגמור את הדבר עד שנטרפה השעה).