דף יג עמוד א
* המקור לכך שגם צרת צרתה אסורה - לדעת רב יהודה: מהמילה "לצרור", לדעת רב אשי: מסברא.
* הגמרא מקשה ממשנה בפרק שלישי על המשנה בתחילת הפרק הראשון, ומביאה שני תירוצים.
* המשנה מונה שש עריות שצרותיהן תמיד מותרות לו (מכיון שעריות הללו לא יכולות להיות נשואות לאחיו מאביו): אמו, אשת אביו, אחות אביו, אחותו מאביו, אשת אחי אביו, אשת אחיו מאביו.
* בית שמאי חולקים על בית הלל ומתירים את הצרות (של החמש עשרה עריות) לאחים. (והגמרא בעמוד הבא מביאה שתי דעות לטעם של בית שמאי).
דף יג עמוד ב
* אע"פ שאלו אוסרים ואלו מתירים אלו פוסלים ואלו מכשירים - לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי.
* אין קידושין של אדם מהשוק תופסים ביבמה שעדיין לא חלצה.
* כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה (כגון: אלימה, מחנימה, מצרימה, דבלתימה, ירושלימה, מדברה).
* בית הלל פוטרים את הצרות (של החמש עשרה עריות) מחליצה ואף מדרבנן, ולא כפי שתיקן רבי יוחנן בן נורי שתהיינה חולצות.
* "לא תתגודדו" - לא תעשו אגודות אגודות.