יבמות דף י

דף י עמוד א
* בנוסף לתירוץ שבדף הקודם (שהמשנה לא נקטה מקרים השנויים במחלוקת) - מובאים שני תירוצים נוספים לקושיית לוי לרבי (מדוע המשנה לא נקטה גם אמו אנוסת אביו): (א) 'בתרתי לא קמשכחת לה', (ב) המשנה היא כדעת רבי יהודה (האוסר לשאת את אנוסת אביו).
* למרות תשובתו של רבי ללוי ("כמדומה אני שאין לו מוח בקדקדו"), לוי הגיה במשנתו והוסיף את המקרה של אמו אנוסת אביו.

דף י עמוד ב
* החולץ ליבמתו וחזר וקדשה - לדעת ריש לקיש: הוא אסור עליה בלאו והאחים חייבים עליה כרת ועל הצרה כולם חייבים כרת, לדעת רבי יוחנן: בין הוא ובין האחים אסורים עליה ועל הצרה בלאו. (והגמרא מבארת את טעמיהם).
* מובאת ברייתא שלכאורה יש בה סתירה פנימית: הרישא כרבי יוחנן והסיפא כריש לקיש.