מנחות דף עב

דף עב עמוד א
* מהפסוק "עומר ראשית קצירכם" לומדים שקציר של מצוה מותר בקצירה קודם העומר.
* הברייתא מביאה את המקור לדינים הבאים: אם לא מצא לקצור מן הקמה יביא מן העומרים, אם לא מצא להביא מן הלח יביא מן היבש, אם נקצר ביום כשר, העומר דוחה את השבת, מקריבים את העומר אפילו בטומאה.
* התנאים נחלקו אם קצירת העומר ביום כשירה בדיעבד.

דף עב עמוד ב
* לדעת רבי: קצירת העומר לא דוחה את השבת (ושלא כמשנתנו).
* לדעת רבי: התנור מקדש את שתי הלחם בשעת אפייתם (ואם יאפה מבעוד יום יפסלו בלינה), ושחיטת כבשי עצרת וזריקת דמם קובעת את שתי הלחם שלא יוכל לשנותם לזבח אחר.
* פרק שביעי, המתחיל בעמוד זה, מפרט דינים נוספים במעשה המנחות.
* הגמרא מבררת את המקור לכך ששיירי המנחות נאכלים לכהנים.