מנחות דף נז

דף נז עמוד א
* הניח בשר על גבי גחלים - היפך בו חייב, לא היפך בו פטור (והגמרא מבררת באיזה אופן מדובר), ואם נצלה בו כגרוגרת מצד אחד במקום אחד חייב (ונחלקו הלישנות בגמרא אם חייב גם כאשר הצליה היתה בשנים או שלשה מקומות).
* המחמיץ את המנחה הכשרה חייב ואת הפסולה פטור,
* חימצה ויצאה מהעזרה לאחר החימוץ וחזר וחימצה - הגמרא מסתפקת אם חייב על החימוץ השני.
* חימצה לקומץ שבמנחה לאחר שהעלה אותה על המזבח כדי להקטירה - הגמרא מסתפקת אם חייב משום מחמץ את המנחה.

דף נז עמוד ב
* לדעת רבי יוחנן: רבי יוסי הגלילי סובר שחייבים על חימוץ לחם הפנים, ורבי עקיבא סובר שחייבים על חימוץ מנחת נסכים.
* רבי יוחנן סובר שרבי יוסי הגלילי ורבי יאשיה סוברים שכלי המדידה של דברים יבשים התקדשו [ורבי עקיבא ורבי יונתן חולקים וסוברים שלא התקדשו (ונחלקו אם כלי המדידה של דברים לחים התקדשו רק מבפנים או אף מבחוץ)].
* המעלה למזבח "כל שממנו לאישים" עובר בלא תעשה, ונחלקו האמוראים אם חייב כשהעלה על גבי הכבש.