זבחים דף נג

דף נג עמוד א
* נחלקו האמוראים (בדעת רבי) לגבי אופן נתינת דם החטאת על המזבח - לדעה אחת: נותן אמה אילך ואמה אילך, ולדעה השניה: מחטא ויורד כנגד חודו של קרן. [ובדעת רבי אלעזר בר"ש לדעת כולם יכול לתת בכל האמה ולא רק בחודה].
* לדעת רבי: דמים העליונים (דם חטאת בהמה ודם עולת העוף) - ניתנין מחוט הסיקרא ולמעלה, דמים התחתונים - ניתנין מחוט הסיקרא ולמטן, ולדעת רבי אלעזר ברבי שמעון: בחטאת בהמה אין נותנים את דמה על גובה המזבח, שהרי עיקר מצותה אינו אלא על הקרן עצמה שעל המזבח.
* לדעה ראשונה: דם חטאות פנימיות שופך על יסוד מערבי, ודם חטאות חיצוניות שופך על יסוד דרומי, לדעת רבי ישמעאל: זה וזה על יסוד מערבי, ולדעת רבי שמעון בן יוחאי: זה וזה על יסוד דרומי.

דף נג עמוד ב
* בתורה לא נאמר "קדשי קדשים היא" בפרשת קרבן עולה, ולכן הוצרך התנא ללמדנו שאף העולה היא מקדשי קדשים.
* נחלקו האמוראים לגבי אופן זריקת דם העולה על המזבח - לדעת רב: נותן וחוזר ונותן, ולדעת שמואל: מתנה אחת כמין גמא. (ואף התנאים נחלקו בכך).
* קרן מזרחית דרומית של המזבח לא היה לה יסוד, לפי שלא היתה בחלקו של שבט בנימין.
* רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה, לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה.