הוריות דף ז

דף ז עמוד א
* הגמרא מביאה ברייתא המבררת את המקור מהתורה לדין המשנה שהכהן המשיח חייב חטאת רק במקרה שקדם והתיר לעצמו את העבירה בשוגג ("הורה שוגג ועשה שוגג").
* הגמרא מביאה ברייתא המבררת את המקור מהתורה לדין המשנה שאם הורה הכהן המשיח בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו, אך אם הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור.

דף ז עמוד ב
* הגמרא מבררת מה נחשב כהוראה בשני איסורים שונים (שבהם נאמר דין המשנה "הורה בפני עצמו ועשה בפני עצמו מתכפר לו בפני עצמו").
* הגמרא מבררת את המקורות לדיני המשנה (שאין בית דין חייבין אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה וכן המשיח).
* דינו של כהן משיח לגבי שגגת עבודה זרה - לדעת רבי: חייב אף בשגגת מעשה לבדה, חכמים: חייב רק בהעלם דבר עם שגגת המעשה. (ומסקנת הגמרא היא שייתכן שהמשנה שלנו היא כדעת חכמים)