עבודה זרה דף לד

דף לד עמוד א
* כלי חרס שבלע איסור, אין לו תקנה (אלא בשבירה) = "התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופנו לעולם".
* "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון".
* הגמרא פוסקת להלכה ש"מתענין לשעות" (רש"י: כגון שקיבל עליו תענית משש שעות ולמעלה ומיהו לא טעם כלום מתחלה כל היום אבל לא לשם תענית נתכוין בראשונה).
* קנקנים של חרס של עובדי כוכבים - לאחר 12 חודש מותרים ואינם צריכים הכשר אחר, מפני שהיין שנבלע בתוכם התייבש.

דף לד עמוד ב
* במשנה (כט ע"ב) נאמר שמורייס (שמן של דגים) של עובד כוכבים אסור באכילה (ולדעת רבי מאיר אסור אף בהנאה), והגמרא בעמוד זה מביאה ברייתא האומרת שמורייס של אומן מותר (כי הוא לא מערב יין כי היין מקלקל את טעמו).
* הטעם שאסרו גבינת בית אונייקי של עובדי כוכבים הוא מפני שרוב עגלים של אותה עיר נשחטין לעבודת כוכבים, ונמצא שמעמיד את הגבינה בדבר האסור בהנאה.
* המקדש בפרש שור הנסקל - מקודשת, בפרש עגלי עבודת כוכבים - אינה מקודשת. (הגמרא מביאה לכך הוכחה מסברא ומפסוק, ורבא מביא שכך גם נלמד מהמשנה).