מכות דף ח

דף ח עמוד א
* הזורק אבן לרשות הרבים והרג אדם - נחשב להורג במזיד, ואת דברי המשנה שאמרה שדינו שחייב גלות כדין הורג בשגגה מעמידה הגמרא במקרה מיוחד.
* מהמילה "ומצא" לומדת הברייתא שרק באופן שהיה הנהרג במקום ההריגה מקודם לכן, ולאחר מכן נשל הברזל מן העץ ומצאו והרגו, גולה ההורגו, אך במקרה בו הגיע למקום ההריגה לאחר שכבר נזרקה האבן או הברזל פטור מגלות.

דף ח עמוד ב
* טבול יום או מחוסר כיפורים שנכנס למקדש - חייב כרת.
* בעמוד זה מובאת לישנא שניה (החולקת על הלישנא שבעמוד א) כלפי מה נאמרה שאלת "ההוא מרבנן" ותשובת רבא והסוגיה שלאחריה.
* בן שלמד אומנות וכעת אביו מלמדו אומנות אחרת והכהו על שאינו לומד כראוי והרגו בשגגה - גולה.
* עבד כנעני וכותי שהרגו ישראל בשוגג או שהרגם ישראל בשוגג - חייב ההורג גלות.