מכות דף ה

דף ה עמוד א
* בגמרא מובאות 2 דעות של אמוראים למקור לדין המשנה ש"אין משלשין במכות" (=אם העדים רצו לחייב מישהו מלקות והוזמו, כל אחד מהם לוקה 39 מלקות).
* בגמרא מובאות 2 דעות למקור לדין המשנה "אין העדים נעשים זוממין עד שיזימו את עצמן" (באמירת "עמנו הייתם במקום פלוני").
* בגמרא מובאים כמה דינים שאמר רבא בנוגע לעדים זוממים.

דף ה עמוד ב
* במקרה בו אשה הביאה עדים לבית דין שיעידו לטובתה בענין מסוים והוכחשו העדים וחזרה והביאה עדים נוספים ואף הם הוכחשו וחזרה והביאה כת שלישית של עדים ולא הוכחשו - נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש אם עדים אלו נאמנים (ומבארת הגמרא שהם לא נחלקו בהכרח במחלוקת חכמים ורבי יהודה שבמשנה).
* לדעת חכמים עדים זוממים נענשים רק אם קודם שהוזמו נגמר דינו של הנידון בבית הדין ובתנאי שעדיין לא בוצע גזר הדין (ובניגוד לדעת הצדוקים שסוברים שהעדים הזוממים נענשים רק אם בוצע גזר הדין).
* הגמרא מביאה את המקור לכך שאין עונשין מן הדין ואין מזהירין מן הדין.