מכות דף ד

דף ד עמוד א
* לדעת רבא: ת"ק סובר שהולכים לפי השיעור, ור' יוחנן בן נורי סובר שהולכים לפי המראה (ולכן נחלקו במקרה שהיה שיעור המים השאובים 3 לוגים ונפל לתוכם מעט יין ונשתנה מראיהם למראה היין, וכן במקרה שהיה שיעור המים השאובים פחות מ-3 לוגים מים שאובים ונפל לתוכם מעט חלב ולא שינה את מראיתן - אם פוסלים את המקוה או לא).
* רב יוסף חלה ושכח תלמודו, והיה אביי מזכירו מה שקיבל הימנו (רש"י).
* חבית מליאה יין שנפלה לים הגדול - הטובל שם לא עלתה לו טבילה.

דף ד עמוד ב
* לדעת חכמים: אם אדם עבר עבירה שעונשה מלקות וממון, אי אפשר להענישו אלא באחד מהם, ולכן הם סוברים שעדים זוממים משלמים ולא לוקים.
* עולא מבאר שרבי מאיר לומד ממוציא שם רע שניתן ללקות ולשלם, ולכן סובר רבי מאיר שעדים זוממים משלמים ולוקים.
* רבי יהודה חולק על רבי עקיבא וסובר שלוקים על לאו שאין בו מעשה, ולומד זאת מן הצד השוה של עדים זוממים ומוציא שם רע.
* חכמים לומדים מהפסוק "לא תענה ברעך עד שקר" אזהרה לעדים זוממים, ורבי מאיר לומד זאת מהפסוק "ולא יוסיפו".