דף קיט עמוד א
* הגמרא מספרת כיצד אמוראים קיבלו את השבת וכיצד כיבדו ועסקו בהכנות לשבת.
* הגמרא מביאה את הסיפור על "יוסף מוקיר שבת".
* הגורם לעשירות - בארץ ישראל: בגלל שמעשרים מעשרות, בבבל: בגלל שמכבדים את התורה, ובשאר ארצות: בגלל שמכבדים את השבת.
* רבי יהושע בן חנניא השיב לקיסר שהסיבה לכך שתבשיל של שבת ריחו נודף זה בגלל שאנחנו שומרים את השבת.
* נחלקו האמוראים אם כבוד שבת זה להקדים או לאחר את הסעודה.
דף קיט עמוד ב
* אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר "ויכולו".
* כל המתפלל בערב שבת ואומר "ויכולו" - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית / שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מניחין ידיהן על ראשו ואומרים לו "וסר עונך וחטאתך תכופר".
* שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכו'.
* לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת ובמוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית.
* כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו - קורעין לו גזר דינו / אפילו יש בו שמץ של עבודה זרה מוחלין לו.
* כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי גן עדן.
* אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת.
* לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת / אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית / אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן / אלא מפני שלא היה להם בושת פנים זה מזה / אלא בשביל שהושוו קטן וגדול / אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה / אלא בשביל שביזו בה ת"ח / אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה (במשא ומתן).
* כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו.
* אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן.
* אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש.