בבא בתרא דף קע

דף קע עמוד א
* בגמרא מובאות 5 אפשרויות (וחלקן נדחו) לביאור מחלוקת רבי ורשב"ג שבברייתא בסוף העמוד הקודם (המחלוקת היא בנוגע למי שמוחזק בקרקע וטוען שיש לו שטר מקח על השדה ויש לו גם עדי חזקה - לדעת רבי: נידון בשטר, ולדעת רשב"ג: נידון בחזקה).
* המלוה את חבירו בעדים - אינו צריך לפרעו בעדים.
* לדעת רב: האומר לחבירו פרעתיך בפני פלוני ופלוני - צריך שיבואו פלוני ופלוני ויעידו (למרות שאם לא היה אומר כן היה נאמן לומר שפרעו בינו לבינו).

דף קע עמוד ב
* רשב"ם מכריע להלכה כדעת רשב"ג (וכפי שפסק רב גידל בשם רב) שאין צריך לברר (=שאין צריך לחייב אדם משום שפת יתר שאמר בטענתו).
* מי שפרע מקצת חובו - לדעת רבי יהודה: יכתוב לו הלוה למלוה שטר חדש (על הסכום הנותר), לדעת רבי יוסי: יכתוב המלוה ללוה שובר (שטר שכתוב בו שפרע לו סכום מסוים), ולדעת רב: בית דין מקרעים השטר וכותבים לו למלוה שטר אחר (על הסכום שנותר) מזמן ראשון.