דף קנד עמוד א
* במשנה (קנג ע"א) מובא שאם יש ספק אם בשעת נתינת המתנה היה שכיב מרע, הרי שלדעת חכמים המוציא מחברו עליו הראיה - ונחלקו האמוראים בסוגייתנו: לדעת רב הונא ורבה הראיה צריכה להיות הבאת עדים, ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא הראיה צריכה להיות קיום השטר. (והגמרא מבארת את מחלוקת רבי מאיר וחכמים בהתאם לכל דעה).
* גם רבי יוחנן וריש לקיש נחלקו בכך - לדעת רבי יוחנן: ראיה בעדים, ולדעת ריש לקיש: ראיה בקיום השטר.
דף קנד עמוד ב
* רבי אלעזר הוא תלמידו של רבי יוחנן, ורבי ינאי הוא רבו של רבי יוחנן.
* רבי יוחנן, שאמר ש"דברי הכל מודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו", התכוון לומר שכך היא דעת חכמים (אבל רבי מאיר חולק).
* למסקנת הגמרא יש להפוך את הדעות - לדעת רבי יוחנן: ראיה בקיום השטר, ולדעת ריש לקיש: ראיה בעדים.