דף קמד עמוד א
* במשנה (בעמוד הקודם) נאמר "אמרו ראו מה שהניח אבא הרי אנו עושין ואוכלין השביחו לעצמן", והרשב"ם לומד מהגמרא ומבאר שאם זה אדם גדול כמו רב ספרא אז כך הוא הדין גם אם לא אמר כך.
* המשיא אשה לבנו הגדול בבית השייך לו - קנה הבן את הבית (אם נשא בתולה, וזו אשתו הראשונה, והוא הבן הראשון של אביו שנשא אשה, ומדובר בבית שאביו לא משתמש בו).
* הכותב כל נכסיו לאשתו בלשון מתנה ומת - לא עשאה אלא אפוטרופוס על הנכסים, והנכסים לא קנויים לה.
* האומר לחברו: "מנה שהפקדתי אצלך ואתה חייב לי, אל תחזירהו לי אלא תנהו לפלוני", אם אמר כן במעמד שלשתן - קנה.
דף קמד עמוד ב
* הגמרא עוסקת בירושה שירשו אחים השותפים, ומבארת אלו מההוצאות ומהרווחים של אחד מהאחים הקשורים לירושה שייכים לכל האחים ואלו שייכים רק לאח שהוציא או הרוויח.
* "ברכת הבית ברובה" - הבית מתברך כפי ריבוי האנשים שבו.
* הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים.
* הגמרא מקשה מברייתא על הנאמר במשנה ("האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב - חזרה שושבינות חזרה לאמצע"), ומביאה שלושה תירוצים.