בבא בתרא דף לט

דף לט עמוד א
* לדעת רב הונא בריה דרב יהושע: כל דבר שאינו מוטל על אדם שלא לגלותו, אלא נמנע מלספרו מרצונו - עשוי הוא לגלותו (ולכן גם אם אמרו העדים שלא יספרו שהבעלים מחה, מועילה המחאה).
* לדעת רב נחמן (וכך דעת רבא, לאחר ששמע כך מרב נחמן): מחאה שלא בפניו נחשבת למחאה.
* תלמידי רבי יוחנן נחלקו בדעת רבי יוחנן האם בפני 2 או 3 אנשים צריכה להיות מחאה (ובגמרא בעמוד ב מובאות 3 אפשרויות לבאר את נקודת המחלוקת).

דף לט עמוד ב
* לדעת רבה בר רב הונא: כל דבר גנאי שכבר נאמר בפני 3 אנשים, אין באמירת דבר זה משום איסור לשון הרע.
* כיון שמחה הבעלים במחזיק בשנה הראשונה של החזקה שוב אינו צריך לחזור ולמחות בכל שנה, אך צריך למחות בסוף כל 3 שנים פעם אחת.
* אם באחת מהמחאות שינה בדבריו וטען טענה אחרת - מועילה החזקה למחזיק, כי מוכח שאין טענות המערער נכונות.