בבא בתרא דף ה

דף ה עמוד א
* מוכח מהגמרא שהלכה כרב הונא אליבא דר' יוסי שמחייב את הניקף כפי שווי הגדר שבנה המקיף (במקרה בו "עמד וגדר את הרביעית").
* לדעת ריש לקיש: מלוה הקובע זמן פרעון ללוה, ואמר לו הלוה פרעתיך קודם שהגיע זמן הפרעון - אינו נאמן, אך אביי ורבא חולקים וסוברים שכן נאמן.

דף ה עמוד ב
* הגמרא מקשה קושיה אחת על ריש לקיש וקושיה אחת על אביי ורבא ומתרצת.
* הגמרא מכריעה להלכה כדעת ריש לקיש, ואפילו במקרה בו מת הלוה ותובע המלוה את יתומיו גובה חובו מן היתומים בלא שבועה ולא חוששים שמא פרע אביהם את החוב.