דף קיג עמוד א
* אם יש עדים שתבע השכיר את בעל הבית (שייתן לו את שכרו) כל היום עד שעבר זמנו - נאמן השכיר (למחרת בלבד) להיות נשבע ונוטל.
* לדעת שמואל: אף שליח בית דין הרשאי ליטול משכון מהלווה (עבור המלווה) - רשאי רק לנתק מעל הלווה את החפצים שבידו בשוק, אך לא רשאי להיכנס לתוך ביתו ולמשכנו.
* הגמרא מקשה בעמוד זה שלוש קושיות על שמואל ומתרצת.
דף קיג עמוד ב
* הגמרא מקשה קושיה רביעית על שמואל, ומסקנת הגמרא היא שנחלקו בדין זה התנאים.
* רב נחמן סובר שלדעת רבן גמליאל לא "מסדרים" בבעל חוב (לא משאירים לו דברים מסויימים לשימושו אלא נוטלים ממנו הכל).
* שמואל אמר שיש שלושה דברים שהוא לא יודע מה רפואתם: האוכל לפני הסעודה תמר שלא הבשיל, הקושר על מתניו חבל לח של פשתן, האוכל לחם ואינו הולך לפחות ארבע אמות אחרי אכילתו.
* לדעת אביי: רשב"ג ורבי שמעון ורבי ישמעאל ורבי עקיבא סוברים ש"כל ישראל בני מלכים הן" (=דינם כבני מלכים לגבי דינים שונים).