דף קיא עמוד א
* האומר לחברו "צא שכור לי פועלים", והלך חברו ושכר פועלים ואמר להם "שכרכם על בעל הבית" - שניהם אין עוברין משום "בל תלין".
* במקרה שהפועל שנשכר יודע שלא יוכל לקבל שכרו בו ביום אלא רק ביום השוק - המשכיר לא עובר על "בל תלין".
* מי שנשכר לחלק מהיום (שכיר שעות של יום) - גובה את שכרו כל היום, מי שנשכר לחלק מהלילה - לדעת רב: גובה את שכרו כל הלילה, ולדעת שמואל: כל הלילה וכל היום שאחריו. (וגם התנאים נחלקו בכך).
* בדין הכובש שכר שכיר יש חמישה לאוין ועשה אחד (על חלק מהם עוברים רק בשכיר יום ועל חלק מהם עוברים רק בשכיר לילה).
* הגמרא מביאה דעות שונות מה ההבדל בין "עושק" לבין "גזל".
דף קיא עמוד ב
* לדעת ת"ק של הברייתא: על שכר ישראל, גר צדק וגר תושב, ועל שכר בהמה וכלים - עוברים בכל האיסורים.
* לדעת רבי יוסי ברבי יהודה: בגר תושב יש את האיסור של "ביומו תתן שכרו" ואין בו משום "בל תלין", ובשכר בהמה וכלים עוברים רק על "בל תעשוק".
* תנא דבי רבי ישמעאל (והתנא של משנתינו) סובר בגר תושב כרבי יוסי ברבי יהודה ובבהמה וכלים כת"ק של הברייתא.
* הגמרא מבררת את המקורות לדעות הללו.
* לדעת רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים עובר משום "בל תלין".