דף קה עמוד א
* הגמרא ממשיכה להביא (בתחילת העמוד) הלכות שונות בדיני 'עיסקא'.
* המקבל שדה מחברו - חייב לנכש את השדה ולא יכול להימנע מכך, ואף לא יכול לומר לו החוכר שיחרוש את השדה לאחר הקצירה, כי היא אינה מועילה לזרעים של העשבים שנופלים כעת בשדה.
* אגב שהביאה הגמרא את פירוש חכמי בית המדרש של רבי ינאי אודות שיעור הכרי לעניין חיוב עבודת אריס, הגמרא מביאה עוד כמה פירושים ומימרות של רבי ינאי.
דף קה עמוד ב
* הנושא משא על כתיפו והגיע זמן התפילה, אם כובד המשא פחות מארבעה קבים מפשילם לאחוריו ומתפלל, אך אם היה יותר מכך מניח אותו על גבי הקרקע ומתפלל.
* המוציא זבל על ראשו ותפילין בראשו - הרי זה לא יסלקם לצדדים ולא יקשרם במתניו מפני שזה בזיון לתפילין, אלא קושרם (לתפילין של ראש) על זרועו במקום תפילין של יד.
* הגמרא מבארת מהו שיעור "כדי נפילה" האמור במשנה בעמוד הקודם, ומהו שיעור "כדי נפילה" האמור במשנה במסכת פאה.
* הגמרא מבארת ודנה מה נקרא "מכת מדינה" האמור במשנה (שבמקרה זה בעל השדה שהחכיר שדהו צריך לנכות מן הכמות שקצב לחוכר).