דף צט עמוד א
* לדעת רב: במשנה (צח ע"ב) מדובר שהשואל פרה אמר למשאיל "הכישה במקל והיא תבוא", ולכן חייב השואל באחריותה מרגע שהכישה המשאיל במקל ואף שהמשאיל שלח אותה ביד עבדו הכנעני (ויד עבד כיד רבו).
* לדעת רב הונא: אם המשאיל רוצה לחזור בו בתוך זמן ההשאלה, הרי שאם השואל עדיין לא השתמש בחפץ יכול המשאיל לחזור בו, ורבי אמי ורבי אלעזר חולקים וסוברים שרגע המשיכה הוא הקובע, ולאחר שמשך השואל את החפץ המשאיל לא יכול לחזור בו.
דף צט עמוד ב
* שכירות קרקע נקנית בכסף בשטר ובחזקה.
* חמישים תמרים הדבוקים יחד, הנמכרים בארבעים ותשע פרוטות אם מוכרים אותם ביחד אך נמכרים בחמישים פרוטות אם מוכרים כל אחד מהם לבד - אם גזל מהדיוט משלם ארבעים ותשע פרוטות ואם גזל מהקדש משלם חמישים פרוטות (וחומש שלהם).
* שמואל חזר בו ממה שאמר שהדר בחצר חברו (שאינה עומדת להשכרה) שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר, ולמסקנה סובר שמואל שאין לדמות את דין ההדיוט לדין ההקדש.
* רבא מבאר את דין הסבלים ששברו חבית יין לחנווני ואותה חבית נמכרת ביום השוק במחיר גבוה יותר מאשר בשאר הימים.