בבא מציעא דף צז

דף צז עמוד א
* השואל חתול מחברו ועכברים הרגו את החתול (לפי לישנא קמא) או שהחתול אכל הרבה עכברים ומת (לפי לישנא בתרא) - נחשב הדבר למתה מחמת מלאכה ולא לפשיעה (כי לא היה עליו לחשוש שכך יקרה).
* מלמד תינוקות, נוטע כרמים, טבח, אומן המקיז דם לרפואה, ספר העיר - השואל מהם חפץ בזמן עבודתם, נחשבת השאלה מהם כ"שאלה בבעלים" ופטור השואל באונסים.

דף צז עמוד ב
* מי שהיה גם שואל וגם שוכר וארע אונס ולא ידוע אם התרחש האונס בזמן השאלה וחייב או בזמן השכירות ופטור - במשנה (המתחילה בסוף העמוד הקודם) מובאים ארבעה דינים שונים בהתאם לטענות הצדדים.
* אדם התובע את חברו בטענת ברי ("מנה לי בידך") והנתבע טוען טענת שמא ("איני יודע") - נחלקו האמוראים אם חייב או פטור. (והגמרא דוחה את ההכרח ללמוד מהמשנה שחייב).