דף צד עמוד א
* שומר חינם יכול להתנות מראש שיהיה פטור משבועה (שלא פשע) אם הפקדון יגנב או יאבד (וכך גם בנוגע לשאר השומרים שיכולים להתנות שדינם יהיה קל יותר), וזה לא נחשב למתנה על מה שכתוב בתורה, מכיוון שכבר מתחילה כשקיבל את הפקדון לא שיעבד את עצמו להיות שומר אלא באופן זה.
* המתנה על מה שכתוב בתורה - לדעת רבי מאיר: תנאו בטל, לדעת רבי יהודה: אם התנה בדבר שבממון תנאו קיים.
* אם ה"מעשה קודם לתנאי" - לדעת רבי מאיר התנאי בטל.
* שומר שכר יכול להתנות שדינו יהיה כדין שואל.
* רב פסק הלכה כרבי יהודה בן תימא (ולא כחכמים) הסובר שכל תנאי שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחילתו תנאו בטל.
* פרק שמיני ("השואל את הפרה"), המתחיל בעמוד זה, עוסק בדיני שואל ובדיני שכירות בתים.
דף צד עמוד ב
* הגמרא מביאה שני אופנים בהם אדם שואל את הפרה ואת בעליה בו זמנית.
* הגמרא מביאה את המשנה מהדף הקודם המפרטת את דיני ארבעת השומרים, ומבררת בעמוד זה ובעמוד הבא את המקור מהתורה לדינים אלו.
* תוכן שלוש הפרשיות בשמות פרק כ"ב העוסקות בדיני שומרים הוא כך: פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם, והפרשה השניה בשומר שכר, והפרשה השלישית בשואל.