דף צא עמוד א
* לדעת רבי יהודה: לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.
* בברייתא מובא שהחוסם את פרתו של חברו (ששאל או שכר ממנו) ודש בה כשהיא חסומה, לוקה (משום "לא תחסום") ומשלם (לבעל הפרה את שווי האוכל שרגילה הפרה לאכול בשעת הדישה) - בגמרא מובאות שלוש דעות לבאר מדוע נענש שני עונשים על מעשה אחד (והרי יש כלל ש"אינו לוקה ומשלם").
* אסור ללוש את העיסה בחלב, ואם לש - כל הפת אסורה (מחשש שמא יאכל בשר עם הפת).
* רב פפא פסק לדבי רב פפא בר אבא שאסור להכניס לדיר זכר ונקבה משני מיני בהמה/חיה. (ופסק כך כדי שלא יזלזלו).
* לדעת רב יהודה: מין במינו - מותר להכניס כמכחול בשפופרת (ואפילו משום פריצות אין בכך, כי טרוד בעבודתו).
דף צא עמוד ב
* רב אשי אסר לריש גולתא להכניס מין ומינו ושאינו מינו לדיר.
* רבי יוסי ברבי יהודה חולק על ת"ק וסובר שפועל רשאי לאכול מהפירות שעוסק בהם רק אם עושה מלאכה בעבורם בידיו וברגליו ביחד - ולומד זאת משור האוכל בשעת דישה, שדש תבואה בידיו וברגליו יחד.
* פועל שעושה בגפן זו: מסתפקת הגמרא אם רשאי לאכול בגפן אחר שפירותיו יפים יותר אך אינו עוסק בהם עתה (כשאין בכך ביטול מלאכה) - הגמרא מביאה כמה ניסיונות לענות אך דוחה אותם.