דף פג עמוד א
* לדעת איסי בן יהודה: אם יש עדים שראו שהפיקדון נאנס מידי השומר - עליו להביא את העדים ואיננו יכול להסתפק בשבועה.
* שומר המעביר חבית לחברו ממקום למקום ושברה - הטעם שרבי מאיר פוטר במקרה זה את השומר מתשלום (ומחייב שבועה "שלא בכוונה שברתיה") הוא מתקנת חכמים.
* בתחילת פרק שביעי (פרק "השוכר את הפועלים"), המתחיל בעמוד זה, מובא שהשוכר את הפועלים ואמר להם (לאחר ששכר אותם) שיקדימו להגיע לעבודה או שיאחרו לשוב מהעבודה, ובניגוד למנהג המקובל באותו מקום - אין באפשרותו להכריח אותם על כך, ואפילו אם הרבה להם שכר בזמן ששכר אותם.
דף פג עמוד ב
* לעולם הבא אין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור לפי כבודו.
* "קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרונקא" (=קורא האיגרת הוא יהא השליח לקיים את האמור בה).
* רבי אלעזר ברבי שמעון מונה להיות תופס הגנבים ולמוסרם למלכות (בעקבות העצה שנתן לממונה של המלך), ורבי יהושע בן קרחה כינה אותו בגלל תפקיד זה "חומץ בן יין", וענה לו רבי אלעזר "קוצים אני מכלה מן הכרם", והשיב לו רבי יהושע בן קרחה "יבוא בעל הכרם (=הקב"ה) ויכלה את קוציו".